השבט המאורי Whanganui iwi רואה בנהר שלהם – השלישי בגודלו בניו זילנד – אב קדמון. כל השבטים המאוריים רואים את עצמם כחלק מהיקום, כל אחד מהם שווה ערך להרים, לנהרות ולים. “אנו איננו אדונים בעולם הטבע, אנו חלק ממנו”, הם אומרים.
פירושו של מעמדו החוקי החדש של הנהר הוא, שאם מישהו יפגע בו, החוק לא יראה שום הבחנה בין פגיעה באנשי השבט או פגיעה בנהר, שכולם בעיני החוק ישויות חיות. הנהר הוא כעת בעל זהות משפטית משלו עם כל הזכויות, החובות וההתחייבויות של כל אדם ואזרח. במקרה שמישהו יזהם את המים או יבצע פעילויות לא מורשות, הנהר יכול לתבוע אותו ובה בעת הוא במעמד בו הוא יכול להיתבע בעצמו.

נהר Whanganui, זורם בלב האי הצפוני של ניו זילנד והוא אחד מאתרי הטבע החשובים במדינה. הנהר מתחיל את מסעו בגובה 290 ק”מ בצד המערבי והמושלג של הר הגעש הפעיל Mount Tongariro, מתפתל בין גבעות והרים ירוקים עד שהוא פוגש את ים טסמן. המאורים, התושבים הפולינזיים הילידים בניו זילנד, עליהם נמנה שבט הוונגאנוי, טיפחו קשר עמוק עם נתיב המים במשך 880 שנה לפחות – יותר מ-700 שנה לפני שהגיעו לשם מתיישבים אירופאים. הוא סיפק להם חלק ניכר ממזונם, הם שטו בו בקאנו ובנו כפרים על גדותיו. בתרבות המאורית, “אבות קדומים” חיים בעולם בתוך הטבע ומחובתה של הקהילה להגן על הנוף הטבעי שהם ירשו. במיוחד הם מאמינים כי בני אדם ומים שזורים זה בזה – אמירה מסורתית אצלם היא “אני הנהר, הנהר הוא אני”.
הרעיון של הענקת אישיות לסביבה הטבעית כדרך לשמירה על הטבע, אינו כה תמוה ואינו נחלתם רק של שבטים בסביבות פראיות. בשנות השבעים טען פרופסור למשפטים האמריקני Christopher D Stone, בספרו Should Trees Have Standing, שיש להכיר באינטרסים סביבתיים מלבד האנושיים. עבודותיו השפיעו על אנשי האקדמיה המאורים ג’יימס מוריס וג’קינטה רורו, שהביאו את דבריו כתמיכה לדרישה לראות בנתיבי המים הטבעיים בניו זילנד כישויות משפטיות חוקיות.

נהר הוונגאנוי הוא לא המקרה היחיד של משאב טבע שמקבל אישיות משפטית בניו זילנד. בשנת 2014 הפך פארק Te Urewera, בית האבות של אנשי הטוהו, לאתר הטבעי הראשון במדינה שהוכר שחוק כשווה ערך לאדם. בשנת 2018 הוענק המעמד הזה גם להר טראנאקי – סטרטובולקנו בן 120,000 שנה, הקדוש למאורים. אבל נהר הוונגאנוי היה אולי המשפיע ביותר: בעקבות ההחלטה הזו שניתנה בשנת 2017, נהרות הגנגס והימונה בהודו וכל הנהרות בבנגלדש, קיבלו אף הם זכויות משפטיות – אם כי בהודו, ההחלטה בוטלה מאוחר יותר.