עם זאת, ה-LC500 משובחת בכל קנה מידה: לעומת האדריכלות והעיצוב היפניים עוצרי הנשימה – מכוניות, לטעמי, הם לא יודעים לעצב. לעומת זאת, העיצוב כאן מרגש ומוצלח מאד.
היצרנית הלכה כאן עד הסוף והרעיפו על המכונית – איכות חומרים גבוהה מאד, איבזור עם מפרט שלא נגמר וכמובן מנוע 5.0 ל’ V8 אטמוספרי עם 477 כ”ס.

נוחות הנסיעה רכה ונעימה (אמרתי, אתה מרגיש שאתה נוהג במכונית סלון), גם במצב ספורט וספורט פלוס, שהמעבר אליהם לא מייצר במפתיע הבדל גדול (כמו נגיד ביגואר, שהופכת באחת את מלכת בריטניה למיק ג’אגר). עם זאת, המנוע אכן שרירי, ביצועים משובחים וקול עמוק כנדרש, לצד בידוד רעשים מצויין. לגמרי מנוע ליגה א’, עם זאת, אני לא הייתי מתמכר אליו, כמו למנוע כזה אצל יצרניות שה-DNA שלהן זה מנועי ספורט – אסטון מרטין ויגואר, למשל. 

למכוניות בכל הרמות יש פיצ’רים רבים זהים, ההבדל הוא רק באיכות. פיצ’ר שנמצא גם באינפיניטי וגם ב-S63, יעבוד אצל האחרונה בצורה מזוקקת ואיכותית יותר. הלקסוס הזו מציעה חבילה שעובדת באיכות של מכוניות סלון ליגת על (ולא של טויוטה פרימיום).
שורה תחתונה: למי שרוצה מכונית סלון ייחודית, שהיא יותר מאשר ספה נוסעת.