למעשה, המיניות טבועה כה עמוק בחוויה האנושית, עד שחלק נכבד מהאמנות המוקדמת ביותר של התרבות שלנו, עסקה באיברי מין ובמעשי מין. במערות שהיו מיושבות לפני 37,000 שנה, כבר נמצאו תיאורים של הנרתיק האנושי חרוטים בסלע.
ציור די מפורש שנמצא בשרידי רומא העתיקה, מתאר אישה המתענגת בשלישייה. אחד הגברים מחזיק מקל, מוכן להכות אותה מאחור, כשהיא מנעימה לשני הגברים.
אנו נוטים לחשוב על פעילויות אלה כאל משהו חדש, כתסמינים סוטים של זמנים לא מוסריים. אבל המיניות האנושית קיימת משחר הציביליזציה.
מצרים העתיקה הייתה מלאה בפרקטיקות מין פרהיסטוריות. למשל בזואופיליה (המכונה bestiality). גברים קיימו יחסי מין עם בעלי חיים מבויתים. למעשה, ההירוגליפים המצריים הקדומים מתארים את החיים הטובים הללו, כבר בשנת 3000 לפני הספירה.
קחו למשל את קליאופטרה, שליטת מצרים העתיקה משנת 51 לפני הספירה ועד מותה, ב- 30 לפני הספירה. כולנו יודעים על מערכת היחסים שלה עם יוליוס קיסר. אבל לא כולם יודעים שהיא החזיקה גם צעצוע מין לא שגרתי למדי: ויברטור המופעל על ידי דבורים חיות. הרעיון הוא פשוט: היה לה חפץ בצורה פאלית, מלא בדבורים חיות, שגרמו לאובייקט לרטוט ולהתנועע. כך שהמצאות הכרוכות בתשוקה מלוכלכת, לא החלו עם המצאת מנועי החשמל.
המצרים הקדומים היו מוקסמים מהמוות, כפי שאפשר להיווכח מהאובססיה הדתית שלהם לחיים שלאחר המוות, הבאה לביטוי בחניטת המתים המושקעת ובנוסף, המצרים הקדומים נהגו לעתים קרובות לבצע נקרופיליה (מין עם המתים).

יוון מפורסמת בעולם בגלל ההוללות ששרתה בה בימי קדם. היוונים מתייחסים כידוע בגאווה רבה לכדי שמן הזית שלהם, המשמשים גם כיום לסמל בתרבותם. בעבר התמסרו היוצרים הגדולים שלהם, לציור ריאליסטי של חיי הימומיום שלהם ואחד הנושאים הנפוצים ביותר היה מין קבוצתי.
כשמדובר במין אקזוטי, איש לא עשה זאת יותר מאשר יוליוס גאוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (הלא הוא Caligula). כקיסר רומא העתיקה מ-37 עד 41 לספירה, קליגולה השתמש בכוחו בדרכים הפרובוקטיביות ביותר, בכדי לנצל אנשים למימוש יצריו הגועשים: הוא היה נרקיסיסטי, אנטי-חברתי, אלים, צמא דם והיפר-מיני. הרבה לפני יאכטות השעשועים של היום, הוא החזיק בספינות בהן התקיימו המסיבות של קליגולה, שהיו למעשה אורגיות. אורך כל כלי שיט כזה היה 120 מטר, עם דיפון משיש, רצפות פסיפס בעבודת יד, וקיבולת של עד 2,000 איש. בסך הכל מדובר אם כך באורגיה של 4,000 איש.
בין אם אלה היו עבדים או חיילים, קליגולה קיים יחסי מין עם מי שרצה, בכל דרך שרצה. מספרים שהוא נהנה גם מרציחת משתתפים במהלך סקס לצורך הכיף. כך שכנראה יוונים רבים היו מתים להשתתף בהילולות שלו.
בימי הביניים המין היה נפוץ, טבעי וחופשי (כשהוא נעשה מסיבות נכונות). בתקופה זו האמינו כי התנזרות ממין, מחוללת מחלות. נשים שימשו קורבן דתי ורבים מהנוצרים האדוקים של ימי הביניים שיחררו באמצעותן את דחפי המין שלהם, בכדי להיות אזרחים טובים יותר. גברים הקפידו ללכת לזונות ובתי בושת הוקמו בכדי ש”הנשים הטובות” יכלו להישאר “טהורות”.
באותה תקופה, הכנסייה ראתה בזנות כרע הכרחי בכדי להרחיק גברים מאלימות. זו גם הסיבה שזנות הייתה עסק כלכלי פורח, בתקופה של צניעות קפדנית לכאורה.
המרקיז דה סאד (ששמו האמיתי דונטיאן אלפונס פרנסואה), היה סופר צרפתי, שהתעניין מאוד בסקס ובארוטיות. הוא התפרסם בעיקר בזכות יצירה בשם ג’סטין, גרסת 1791 ל”חמישים גוונים של אפור”. המונח “סדיזם”, כידוע, הוא תרומה שלו לתרבותנו.
הוא כתב את רב המכר “120 ימי סדום” (קמה סוטרה לאנשים קינקיים) ותיאר בו מגוון סטיות: אונס, התעללות, עינויים ואורגיות, כנראה בכדי שיוכל להיות אותנטי בכתיבתו, הוא גם תירגל את כל מה שכתב. בסופו של דבר הוא נפטר בבית חולים לחולי נפש בשנת 1814, על-פי הוראתו של נפוליאון. יצירותיו של דה סאד נאסרו כליל לפרסום בצרפת עד 1957.
ואם אנחנו מדברים על פורנוגרפיה, אזי על פי ההערכות, מדובר בתעשייה גדולה יותר מה- NBA, גוגל, אפל, מיקרוסופט, יאהו ואמזון – כולם ביחד.
העולם מלא במוזרויות. לדוגמה, טריליזם (המכונה גם “קרנן”) הוא אחד הדברים האלה, שאנשים לרוב לא יודעים עליהם, אבל אנשים רבים עושים זאת. אין ספק שהעידן הדיגיטלי יכול לעזור לכם להתמצא ולאתר את הכינוי של הקול הפנימי שאתם שומעים בתוככם ולגלות שיש לכם שותפים, המשמיעים ושומעים קולות דומים.