פנמה היא אומה מלאה בדימויים ססגוניים, החל מקווי החוף שלה ועד למעטה הירוק והעמוק של יערות הגשם העוטפים את פניה. אבל אולי הסמל המובהק ביותר של אופייה התוסס, הוא בגד מסורתי המכונה מולה, “חולצה” בשפת הגונה. לבוש מסורתי זה נלבש בדרך כלל על ידי נשים וידוע בצבעיו העזים ובעיצוביו המורכבים, המתארים פרחים, ציפורים, זוחלים, בעלי חיים וסמלים אחרים של אמא טבע.
אמנות הטקסטיל החלה באיי San Blas Islands, ארכיפלג מול החוף הצפוני של פנמה, שהוא חלק מאזור Guna Yala Region. למרות שאין תיעוד מדויק מתי נוצרה המולה הראשונה, היסטוריונים רבים מאמינים שהמנהג הצבעוני נבע מצורה אחרת של אמנות שהייתה נפוצה בקהילה הילידית: ציור גוף. אנשי גונה השתמשו בציורי גוף כדי להרחיק רוחות רעות, גברות היו מציירות על גופן סמלים וסימונים של בני משפחתן. הגונה מאמינים שהיקום מחולק למספר שכבות ורמות ושאין חללים ריקים, לכן העיצובים שלהם צריכים להמשיך מכל עבר, כדי להרחיק רוחות רעות.
הכנת מולה בדרך המסורתית היא לא לבעלות לב חלש, חולצה בודדת יכולה להעסיק בין 60 ל-80 שעות עבודה לתפירתה. כדי ליצור כל בגד, נשים ונערות משתמשות בטכניקה של שכבות עם שני בדים או יותר, בצבעים שונים ותפירתם יחד, לאחר מכן באמצעות זוג מספריים גוזרות בזהירות חלקים מכל שכבה, כדי לחשוף את העיצוב. לאחר מכן, הן משתמשות בשאריות בד למילוי כל שכבה ויוצרות צורה גיאומטרית בולטת. ככל שמשתמשים ביותר שכבות, כך היצירה הסופית מורכבת יותר ומעוטרת ברקמה מורכבת שנתפרה בעבודת יד. לעתים קרובות, בד הבסיס של פריט הוא שחור כדי לעזור להדגיש את הצבעים האחרים ולהבליט אותם על הבגד המוגמר. אמנות יצירת מולה היא משהו שמועבר מדור אחד של נשי גונה לדור הבא, כאשר סבתות ואמהות מציגות את צורת האמנות לנערות צעירות ואלה משחקות עם מולה, כמו שבנות מערביות משחקות עם בובות.
בעוד שבשווקים ובחנויות ברחבי פנמה, ניתן למצוא מולות בשיווק המוני עם קישוטים בצורת בקבוקי קוקה קולה ואייקונים אחרים של תרבות פופ – מותגים כמו נייקי אפילו הואשמו בניכוס תרבותי על ידי הטבעת עיצובי מולה על נעלי ספורט שלהם – רוב הנשים בגונה ממשיכות לייצר בעצמן את הבגדים שלהן באותה צורה כמו שעשו אימהותיהן והן משמרות את האמנות עבור הדורות הבאים.
תיירים יכולים לרכוש מולות אותנטיות במספר מקומות בפנמה, כולל Centro Nacional de Artesanías, שוק עבודות יד, ו-Mi Pueblito, פארק העורך תערוכות פולקלור, שניהם בפנמה סיטי. שם גם נמצא The Museo de la Mola המונה יותר מ-300 מולות באוסף שלו, זהו  המוזיאון היחיד בעולם המוקדש לנושא אחד בלבד.
עד כמה מסמל הלבוש את הזהות הלאומית של מיעוט זה, אפשר להבין ממרד סן בלאס או מהפכת גונה, התקוממות של מנהיגי גונה שהתרחשה במהלך שלושה חודשים ב-1925. ממשלת פנמה החדשה ניסתה (ולא הצליחה) לאסור על אנשי גונה את הלבוש, לצד שימור תרבויות ומסורות ארוכות שנים, לאחר שפנמה הכריזה על עצמאות מקולומביה. נשות גונה אולצו אז ללבוש בגדים מודרניים יותר. אלא שהן התקוממו והגנו על התרבות של הגונה וזכו לתדמית של גיבורים. המולה היא יותר מרק לבוש, היא חלק חשוב בלהיות חלק מקהילת גונה.