בכל אחד ואחת מכם בדרככם, מצויה היכולת לשנות את פני המציאות האנושית לטובה. אם רק תאמינו בכך ותהיו נחושים, תוכלו להתעלות מעל קשיי החיים ולהטביע בהם את חותמכם. זה בערך המסר של הספר Fly, שבא לתת לנו השראה להגשים את המסר הזה, באמצעות 49 דמויות שעשו זאת. למה 49 ולא 50? כי הדמות ה-50 היא את/אתה.

 

שירה ולירון בן-ארצי, מחברות הספר FLY

מאחורי הספר עומדות שתי אחיות, לירון בן-ארצי, ציירת ואדריכלית ושירה בן-ארצי, כותבת ומשוררת. בחיי היומיום הן מחוברות למציאות הקיומית המפוכחת, לירון עובדת במשרד אדריכלים ושירה במשרד עורכי דין והספר הזה כנראה מהווה גם עבורן סוג של התנשאות רוחנית. “במקום להישאב אל החושך, בחרנו במודע לפקוח את העיניים אל פלאי העולם”, הן אומרות “כאשר שמענו סיפורים על טרור, ייאוש וטרגדיות, חיפשנו סיפורים על אומץ וחמלה. מול פחד והסתה עמדנו עם מצבור של יצירתיות והשראה. למדנו על ילדה קטנה ששרדה 11 יום ביערות סיביר, התרגשנו מאישה צעירה אשר מחתה נגד הנאצים במחיר חייה הקצרים ושמענו איך איש אמיץ עם מחלה סופנית נדד בעולם בחיפוש אחר תרופה. גיבורים אלו ואחרים, נשים וגברים, מוכרים יותר ופחות מכל קצוות הקשת, אשר העפילו מעל ומעבר לגבולות האנושיים בתחומים שונים ומגוונים, הם המרכיבים את FLY, ספר השראה מהמין האנושי אל המין האנושי”.
האחיות פנו כעת לגייס מימון להוצאת הספר לאור בקיקסטארטר. כל דמות מ-49 הדמויות שבספר, מוצגת באמצעות ציור דיו מקורי וייחודי שלה, טקסט מקורי בהשראתה, ציטוט מאת הדמות והסבר קצר אודותיה. הספר מתורגם גם לשפה האנגלית. “החלום שלנו הוא שהאוחז בספר, יתמלא בתחושת מוטיבציה, אור והשראה. שהכוח האנושי, התשוקה והחיוביות יציפו את חושיו ויזכירו לו את היופי והטוב הקיים בעולם ובכל אדם ואדם בפרט”, הן אומרות.

אביחי קרמר – הינו צעיר שאפתן אשר גדל בחיפה, למד הנדסת מחשבים בטכניון ובמהלך לימודי תואר שני במנהל עסקים בהרוורד, גילה כי הוא חולה במחלת ה– ALS. קרמר ההמום, החליט להילחם במחלה והיה נחוש למצוא לה תרופה. הוא סיים את התואר השני, חרף הקשיים ובמקביל המשיך במאבקו. קרמר הקים את עמותת “פרס לחיים”, ארגון מכוון תוצאות ללא מטרת רווח, אשר מטרתו להאיץ את חקר המחלה ולסייע לחולים בה.

דע לך, הלב האמיץ, יש בו את הכוח להשליך הלאה את הפחד. יש בו את היכולת ליצור עוד ועוד אהבה. האהבה תכרע על ברכיה ותרפא אט אט את הפצעים אותם הותירה האמת. כן, לעתים אתה ניצב בפני עובדות קשות, זוויתיות וכואבות. חסרות פשרה. האמת למולך. אטומה לחלומות.
דע לך, השמש עודה זורחת כל בוקר. אתה כאן, נושם, מרגיש, חושב, חדור מטרה. כל זה נותר בעינו. זכור זאת מבעד לערפל. לא לוותר, לא להרפות, לא לשחרר לעולם. לעג לקשיים, חייך אל תוך הכאב. תן לנשמתך לשאוג את דרכה קדימה.  דבר לא יוכל לקחת ממך את האש שבלב.

אודרי הפבורן – שחקנית מצליחה, אשר חרף תלאותיה במלחמת העולם השנייה, במהלכן ידעה רעב ומחלות, הצליחה לשמור על שמחת חיים ונחישות, נתנה ביטוי לכישרון המשחק שלה וזכתה בפרסים רבים. היא אחת מ -12 האנשים אשר זכו גם בפרס הגראמי, גם בפרס אמי, גם בפרס טוני וגם באוסקר גם יחד.

נכון, העולם הוא מקום סבוך המכיל אינספור פינות דוקרניות. האם אתה רוצה לעמוד מול כל הפינות בהן נתקלת בחייך ולספר כמה כאב הן שפכו ממך?
במקום לספר על דמעות, ספר על רגעי האושר. במקום לשחזר איך קרעו את לבך, תוכל לשיר את השיר היפה של הלב. ספר על רגעים בהם השמחה שטפה את הגוף והעירה את כל הציפורים הנמות, אשר פרשו כנף והפיחו חיים בחלומות. מצא את הנקודה הזו בלבך. היא נמצאת שם. קח נשימה ותן לה לזרוח, בכל יום קצת יותר. בסוף ייעורו גם הציפורים שבך. אל תדרוש מהחיים לתת לך. חפש את הטוב בכול, פזר טוב סביבך והחיים יעניקו לך מתנות בלי סוף. הפסגות הן רק אמצעי, הדרך עצמה הנה המטרה והאהבה שבלב היא השמש שתאיר את השביל.

אוז’ן דלקרואה – היה צייר ססגוני ונון קונפורמיסט מושבע, אשר בעקשנות רבה סירב להגדיר עצמו כחלק מאסכולה כלשהי, למרות שזוהה כאחד ממובילי הזרם הרומנטי. הוא עסק ביצירותיו באירועים רלוונטיים לתקופה, אירועים אנושיים עוצמתיים, ובעיקר היה מאוהב בתשוקה, תשוקה לחופש, תשוקה לעצמאות ותשוקה לחיים.

אתה הנך זר גמור, האין זה כך?
אבל כשאתה מביט בעבודתו של האמן, הופך אתה לחבר יקר, לאיש סוד. הוא חובק אותך בחיבוק אמיץ, שניכם חולקים עתה משהו. אתה, הזר, נגעת באוצר הסודות של האמן. זוהי המתנה. אלימות? תשוקה סוערת? ראה איך הוא מלטף ביד עדינה את החרב הננעצת אל תוך הגוף ומתוך כוח וחום יוצר את פניה של הדמות המתייסרת, הגוססת. הנה נתן לה חיים וכבר הוא נוטל אותם ממנה. היצירה נעשית בעיניים פקוחות ואולם העיניים עצומות לחלוטין ואינן רואות אלא את שמאחורי הנפש. לפתע, מפלחת צעקתם של אלו אשר קולם נאלם ונדם את הציור הדומם. אז נשמט המכחול.
אתה שותף לחיי האמן כעת, נכנסת אל תוך עורו וראית מתוך עיניו. כעת עצור את נשימתך ותוכל לחוש את טעם הסערה שאחזה בו כשצפה בכל אלו, כששמע על כל אלו, כשהלב חזה והתכווץ ואחר הצטלק והפנים וכאב ואחר שב לפעום.  לא גופו של האמן הוא היוצר, זהו הלב הניזון מהחושים המציפים את הנפש. עד שאינו יכול עוד לשאת.

אמא תרזה – תרזה, אשר נולדה בשם אגנס ג’ונקסה בויאג’ו, היתה נזירה, מיסיונרית, פעילה הומניטרית, מקימת מסדר המיסיונרים שסייע לעשרות אלפי אנשים, פעילות זיכתה אותה בפרס נובל לשלום – ושמה הפך לשם נירדף לאהבת הזולת, תמימה וחפה מתנאים.

אתה שואל כיצד ניתן לפזר אור, כשהעולם חשוך כל כך. אתה שואל, כיצד ניתן ליצור שדה של פרחים במדבר הצחיח. האם מבין אתה, כמה עיניים שואלות נשאו מבט לעבר הרקיע ושאלו את אותן השאלות?
גם הבזק של אור בתוך חדר חשוך לחלוטין, הוא התחלה. אפילו רק לשבריר שנייה. ואם תשתול פרח קטן אחד, אולי יבואו עוד אלף אחריו? אלפי ניצוצות יחד, יאירו את הלב הצמא לליטוף של טוב, של חמלה. אמת אשר אינה תלויה בדבר. תמורה, אשר אין לה גבולות.
תן לנפש לעוף מעלה, היא כבר תדע לבד את המשך הדרך. תן ללב לחפש אחר הטוב, הוא כבר יגשש את דרכו באפלה. הוא אינו זקוק למצפן. החמלה, הנה המורה הטוב ביותר. לא נדרש כאן ניסיון. עטוף בחום ובאנושיות את שתי ידיך הפועלות. שכרך, יהיה האור הקטן שהצתת בתוך הלב הכבוי בו נגעת.

בריאן סקרי – הוא photojournalist המתמחה בטבע ימי. יחודו בכך שהוא מספר בצילומיו לא רק את סיפורו הוויזואלי של הים, אלא בנוסף מעורר מודעות חברתית סביבתית לנושאים המסכנים את האוקיינוסים ואת היצורים החיים בו.

האמת טמונה מתחת לפני הים. שם, נמצא ייקום מקביל נוטף קסם.
אין כאן מילים, אך הגלים מתפקעים מרוב סיפורים שניתן רק לחוש בהם. אין כאן דעות וכללים שכתב האדם, אך הכול כאן ברור ומובן. אתה רק אורח כאן. מביט מן הצד וכמה להתמזג עם הים. הזמן קופא כאן. כוח המשיכה אינו תקף. קלף מעליך את השכבות המפרידות בינך לבינך וצלול אל תוך הלב. מסיכת החמצן היא קישוט. הנשימה באה מתוך הנפש. כאן הלב פועם באמת והגוף נפתח אל אלף חושים שונים שאינם קיימים מעל לפני השטח.
הנה אתה ניצב נפעם אל מול החיים כאן, מלא יראה וכבוד. היופי הוא ברור. פשוט. אין כאן צורך בקישוטים ובאמת בדויה של שקרים מכוסים בצבעים. לעתים, יגרום לך הים להצר על כך שנולדת בצד שמעבר. הגח לרגע מעל לפני הים וכשכובד המילים ייפול על כתפיך, תמהר לשוב אל החיים שלמטה. בטקס מוכר כל כך, תשיל את נשל הנחש ותגיח אל תוך הקסם הזה. אשר לעולם אינו נמוג.

ג’ים הנסון – אמן, תסריטאי, במאי ומפיק, נודע בזכות הדמויות אותן יצר לתכניות הטלוויזיה ובניהן ה-MUPPETS ותכנית הילדים הידועה – רחוב סומסום. הנסון, הצליח לרקום מתוך דמיון, מעוף ויצירתיות, עולם עשיר של שמחה וצחוק השזור בערכים, תוך שימוש בשיטות צילום חדשניות והתאמת הבובנאות לעידן המודרני ולמדיום הטלוויזיה.

חישבו איך נראה היה העולם לו כל אחד היה מוצא דרך לעשות בו טוב. חישבו איך היו נראים חיינו, לו כל אחד היה בוחר נתיב, אף אם צר, אף אם תלול, כדי ליצור רסיס של אור ובת שחוק בעולם ולו רק אחד.
מהי השליחות המוטלת על אדם בעולם הזה? בחר לזרוע שמחה וצחוק בחייהם של אנשים. אט אט חדור אל תוך חייהם ואל תוך הלבבות וצור בהם חיוך. הבט אל הפנים המוארות ודע כי בורכת.
החיים נועדו להיות מלאים באושר. אז איך זה שבני האדם מחייכים פחות ופחות? הנח את נוצות השמחה הקלות והעדינות על כף ידך, מצא את הדרך המיוחדת שלך ליצור אותן ונשוף לכל עבר. לבסוף, תיוותר עומד במרכזו של מחול נוצות משגע ולנגד עיניך, יחלו רסיסי האור שיצרת להצית שמחה בלבבות.

דיאן פוסי – זאולוגית אשר חקרה קבוצות של גורילות ההרים. פוסי עזבה את חייה הנוחים בארה”ב, בכדי להקדיש את חייה למען חקר הגורילות והיא הגנה על חיות אלו הניצודות באופן שיטתי, בחירוף נפש. פוסי נרצחה באכזריות בשל פעילותה זו.

נפש היא נפש והיא נוצרת זכה ותמימה אצל כל יצור חי. למה מביט האדם בביטול ברצח של בעלי החיים? למה לא תבחר לעוף אחר החלום… אולי תגיע לעברו השני של העולם ותגלה בעלי חיים אנושיים יותר מכל אדם שהכרת? הם יגעו בלבך, מעל למה שידעת ומעבר למחסומים אותם הצבת בפני בני האדם.
הבט אל תוך עיניהם הטובות ותמצא שם חום ואהבה. היד המלטפת והמנחמת, תיצור נגיעה עדינה בנפש והמחסומים שבלב יתמוטטו בזה אחר זה. איזו תחושה מופלאה.
לא נותר עוד צורך בתככים האנושיים. עשה הכול כדי שקולה של נפש מופלאה זו יישמע. אל תרשה לאיש לפגוע בייצור חי אשר לבו פועם, רק משום שקולו אינו נשמע לאוזן האדם וידיו אינן יודעות לאחוז בנשק. תן ללב לצעוק את צעקתם והילחם למען המטרה הנעלה.

זאהא חדיד – אדריכלית הידועה בעיצוביה פורצי הדרך וכמו כן, היא האישה הראשונה ובין הצעירות שזכו בפרס Pritzker היוקרתי לאדריכלות.

ברוכים הבאים אל נבכי המעוף. בבקשה הניחו את מעילכם פה בצד. הנה כאן, תוכלו להביט בחלום אשר תורגם אל תוך הקווים המתפתלים והפך למציאות.
שפוך תעוזה אל תוך העבודה שלך, גרום לאנשים לקבל את הנועז, החצוף, המרגש. מי אמר שלא נוכל לחיות בתוך חללים נוטפי דמיון… עוף עם זה הלאה עד לנקודה הרחוקה ביותר ואז המשך לעוף עוד.
למה לא לגעת בקצה גבול היכולת? למה לא להסיט את היד המרחפת מעל הנייר, מעבר לגבול הדמיון, הרחק מן התודעה? הנח לצידך את כוח המשיכה, את כל הזוויות והמעלות הקיימות ואת הקווים הנוקשים והישרים ואז טול אותם לידיך והתך אותם אל תוך הקסם.

לאונרדו דה וינצ’י – נחשב לאחד מגדולי אמני הרנסנס, מוכר גם בעקבות המצאותיו, ציוריו ויצירותיו בתחומי המדע, אדריכלות והנדסה ומוזיקה. השמועות במהלך השנים מספרות, כי היה רוכש ציפורים בכלובים רק על מנת לשחרר אותן ולצפות בהן במעופן. דה וינצ’י נפטר, יש האומרים, בזרועות מלך צרפת, אולם על-פי, בקשתו היו אלו 60 קבצנים אשר נשאו את ארון גופתו.

חיים מחוץ לזמן, מחוץ לחוקים, מחוץ לגבולות האנושיים. ההיגיון אינו אלא מכשול, כלוב של זהב בו שוכן הביטחון. הפוך אותו לשקוף, הבט מעליו ודרכו. האנושות עוסקת בביצה קטנה הנעה בין גבולות האפשרי לבלתי אפשרי. כמה מופרך!
מכל פינה עולה שאלה חדשה, רעיון חדש. כשאינך יכול להכיל עוד, תיטול היד את הקסת וכמעשה קסם תעבור על הדף ותברא. כאילו קיבלה חיים משלה. רחף מעלה ומתוך כל נשימה, רקום מציאות חלופית. הנה היא, אל מולך, מוחשית לחלוטין.
הכול סביב נמס, הכול נדם. כעת תוכל להריח אותה, לראות כל זווית וכל פינה. הניצוץ הולך וגדל ואז, היה מוכן לקבל אל תוכך את הרגע. הרגליים ניתקות מהקרקע ואתה תוכל לעוף אל אזור הדמדומים. במעוף כנפייך, תשנה צורה וגודל, תיצור צבעים, קולות וממדים ללא גבול. כאן אתה קובע את הכללים, את המטרות, השאיפות. חלום אינו חלום, הוא יעד. כל מחשבה אחרת, היא חזרה לביצה. פנטזיה או מציאות… יש לכך משמעות, בכלל?

קארינה צ’יקיטובה – בעודה פעוטה בת שלוש ושבעה חודשים, היא הצליחה לשרוד לבדה ובלוויית כלבה בלבד, במשך 11 ימים, ביער הסבירי הקפוא. חרף היותה כה צעירה, לא איבדה הפעוטה עשתונות ופעלה מתוך תושייה בלתי נתפסת. קרינה מצאה מסתור בגומחה בעשב ושרדה על ידי אכילת תותי בר ושתית מי הנהר, באזור השורץ דובים וזאבים.

לעתים, יכול כוחה של האהבה לעטוף באומץ גם את הלב הרך ביותר, התמים ביותר. האהבה יכולה לרקום בתוך הלב זיכרון מתוק של ריחה הטוב של אמא, לבה המאמין הפועם בחום. האהבה תיצור הילה סביב הלב, כמו חיקו המגן של אבא. כאילו דבר רע לא יכול לקרות לעולם.
אמא?… גם אם קר כל כך… אפשר למצוא מלאך שומר וחום גופו יכניס אור אל תוך הפחד הנורא. אמא תבוא, אבא יבוא. הם חייבים לבוא. זה הלב שזועק אליהם והם תמיד ידעו לשמוע. הבוקר יאיר ויחלוף לו, עוד לילה יזדחל מסביב.
מי שמרגיש אהבה וידע את כוחה… יוכל לתת ללבה של אמא לחמם אותו ממרחקים ולידו הטובה של אבא להגן עליו מכל מקום. לב אוהב אינו מוותר לעולם.

קישור לקמפיין הקיקסטארטר