ברוב הפאבים בדבלין ובכל חנויות התיירות תימצאו כרזות, כוסות בירה, טישרטס ומזכרות עם תמונות של 12 סופרים אירים גדולים: מג’ורג ‘ברנרד שו ועד אוסקר ויילד, כולם גברים. לאורך המאה ה -20, תמיד היו הגברים, שכמו בגרסאות פחות שנונות של מוחמד עלי, הכריזו על עצמם כגדולים ביותר. בארצות הברית היו אלה ג’ון אפדייק, נורמן מיילר, גור וידאל, שאול בלו ופיליפ רוט, למשל. באוסטרליה, 77% מהספרים הנלמדים במערכת החינוך, נכתבו על ידי גברים.
“זו כמובן הכללה עצומה” אומר בויין “עם זאת, אני אנסה לגבות את אמירתי הגורפת. ראשית, אולי התפקיד התרבותי ההיסטורי של נשים בחברה, הוא שגרם להן להבין את הטבע האנושי בצורה ברורה יותר, הכרח אם מנסים ליצור דמויות אותנטיות. מתן מענה לציפיות החברה ממה נשים צריכות להיות, מקנה הבנה טובה יותר של המורכבות האנושית. לחברות שלי, למשל, נראה שיש מושג די טוב לגבי מה שקורה בראשם של גברים רוב הזמן. לחברים הגברים שלי, לעומת זאת, אין מושג מה קורה אצל נשים”. למען ההגינות, אפשר להעיר, שלנשים התאפשר לאורך ההיסטוריה המפלה, לקרוא טונות של ספרים מאת גברים על גברים ולגברים הוצע מבחר מצומצם יותר על עולמן של נשים. אגב, עובדה מעניינת נוספת,  כל עשר השחקניות המועמדות לקבלת האוסקר השנה גילמו דמויות שנכתבו על ידי גברים.
הסיבה השנייה אותה מונה בויין “סופרים זכרים אובססיביים לגבי יצירת מוניטין, תוך התעלמות מהחשיבות של סתם לכתוב משהו טוב. סופרים גברים רבים, במיוחד צעירים יותר, ניגשים לעבודתם כאילו הם – ולא הספרים – מה שחשוב”. לדבריו, הם ישימו את הדגש על מרכיבים אשר יגבירו את סיכויהם לזכות בפרסים ופחות על כך ש”הספר שלהם יצור קשר עם הקוראים וידבר אל זמננו. זה מרגיש לי כמו השתקפות עצובה של זמננו. סופרות, לעומת זאת, נראות ממוקדות לכתיבת ספרים טובים”. בויין מספר על הרצאות של סופרים מצליחים המספרים ומאדירים את עצמם, כשרונם והצלחתם ומוסיף “סופרות במקום כזה בדרך כלל מעוניינות יותר לדבר על ספרים, להתקשר עם קוראיהן ולשתף פלטפורמה עם סופרת אחרת. נראה שהם אסירות תודה על ההזדמנויות שהפרסום הביא להן”.
אבל עכשיו ברצינות, איך נשים יכולות להיות סופרות טובות יותר מגברים, כאשר כמעט כל הסופרים הגדולים בהיסטוריה היו גברים? טולסטוי, דוסטוייבסקי, מרק טווין, ג’יימס ג’ויס, הרמן הסה, ארנסט המינגווי, וויליאם פוקנר, דנטה אליגיירי, פרנץ קפקא, ג’ורג ‘אורוול. כולם גברים. אלא שלאורך ההיסטוריה, עולם הספרות, כמו שאר התחומים, היה נגוע בהטיות מגדריות. אם נבדוק את רשימת הספרים רבי המכר של אמזון, נבחין בצורה מובהקת שנשים משתלטות על תחום הספרות והן מיוצגות בכל הז’אנרים.
ננסה אז לבחון את השאלה מנקודה בסיסית יותר: האם נשים כותבות טובות יותר מגברים?
יש דעות הגורסות שנשים “מבינות מי הקהל שלהן” וכדי להבין את הקהל, אמפתיה, תשכונה שמדענים טוענים שלנשים באופן כללי, יש תגובה אמפטית גדולה יותר מגברים. כאשר אישה כותבת עבור סוג מסוים של קהל, היא מבינה בדיוק כיצד הם מרגישים.
נשים משקיעות יותר מאמץ מגברים, בפיתוח ותיאור הדמויות שלהן. בעוד שגברים נוטים יותר להגיע לנקודה, הרי נשים יבלו זמן משמעותי בפיתוח הדמויות. סקר שערכה Grammarly הראה זאת. 55.60% מהסופרים הגברים אוהבים להגיע לעניין ו -83.30% מהסופרות יבלו קודם כל זמן משמעותי בבניית הדמויות.
כמו שאומר ג’ק ניקולסון בסרט ” As Good As It Gets”, מישהו שואל אותו ‘איך אתה כותב על נשים כל כך טוב?’ והוא אומר, “אני חושב על גבר ואני מוסיף את הסיבה והאחריות”.
נשים טובות יותר בדקדוק. סקרים של מוסדות המלמדים דקדוק, מראים שמעל מחצית מהתלמידים המגיעים אליהם לשיפור בכתיבה הם גברים. באופן לא מדעי וטרחני משהו, יודו רובינו כי לרוב מי שיתקן את העברית שלנו, זו תהיה אשה ולא גבר.
נשים נוטות להסתכל על התמונה הגדולה יותר. מחקר מדעי  מצא פער מגדרי רציני ביעדי החיים של אנשים. הוא הראה שלנשים היו מספר מטרות בחיים, גבוה יותר בהשוואה לגברים. אם נחבר את המחקר הזה לסופרים, נקבל הנחה האומרת שגברים רואים בכתיבה קריירה ואילו נשים רואות זאת כחלק מחייהן. לכן הכתיבה של אישה עשויה להיראות לעתים קרובות פחות שאפתנית, פחות יהירה ופחות אליטיסטית, יותר אמיתית ועבור הקוראים של היום, האמיתי הוא טוב יותר. אישה מסוגלת, בדיוק כמו גבר, לכתוב פוסטים אפיים וספרים אפיים. אבל יש לה פחות סיכוי לקבל את הגישה של האופורטוניסט כלפי התפקיד הזה. סביר יותר שהיא תשמור על התשוקה האינטואיטיבית שלה כלפי התהליך כולו.
למרות כל זאת, סביר יותר שגברים יצליחו בקריירת הכתיבה שלהם. זו אמירה עצובה, אבל כנראה נכונה.
הסופרת האירית עטורת הפרסים Anne Enright אן אנרייט, קראה לחקור את ההטיה המגדרית בעולם הספרות. היא מדגישה את העובדה שאינה שנויה במחלוקת, שגברים לעיתים רחוקות ידברו או יבקרו או ידונו על ספרים שנכתבו על ידי נשים, כאילו זה מתחת לרמתם, בעוד שספרים של גברים, לעומת זאת, זוכים לשבחי הביקורת של שני המינים.
אז מי כותב טוב יותר?
בואו נהיה אמיתיים: אין ולא יכולה להיות תשובה ישירה לשאלה הזו. זו לא תחרות. כל כותב מנסה לכתוב הכי טוב. ספרים יש לקרוא לפי האיכות שלהן, ללא קשר למגדר.