התרבות של האירלנדים (כמו של האנגלים), רוויה במכשפות, רוחות רפאים ובירה טובה (היא במקום ה-3 בצריכת אלכוהול בעולם). כך שאתם יכולים לגלות הבנה לקיומו של פארק הפסלים ההודי באירלנד, אליו תוכלו להכנס דרך ווגינת ענק ולטייל בין נחשי קוברה גדולים, שלד של דמות הדומה לבודהה, אצבע עצומה ומפורקת, או פסל המכונה "האיש המפוצל" ומציג דמות קורעת את עצמה לשניים, המייצגת את "מצבו הנפשי של האדם הלא מתפקד".
רבים מהפסלים כוללים גם מוטיבים קטנים ומעודכנים מהחיים המודרניים, כמו ליטר של בירת גינס וטלפון נייד, שתחוב בגבו של בודהא רעב.
למרות שזה נשמע כאילו אוסף זה של פסלים, נועד לחרבן לכם את היום, הפסלים בעצם רבי משמעות ונועדו לייצג את ההתקדמות הרוחנית להארה.
הבעלים ויקטור לנגלהד, החל לאסוף את הפסלים מאפס בשנת 1989. הוא הגה את הרעיון במהלך מסע גילוי עצמי בהודו, בחיפוש אחר הארה. בסך הכל, לקח לנגלהד עשרים שנה להשלים גלריית אמנות זו, המשתרעת על שטח של 22 דונם. כלשונו של נגלהד עצמו, מטרתו העיקרית של האתר היא לעודד מבט והשתקפות פנימיים. לכן לכל אחד מפסלי הגרניט השחור, יש משמעות ייחודית. לוח קטן בכניסה מציין שהפארק מוקדש למתמטיקאי אלן טיורינג.
הפארק הזה עם גלריית הפסלים הגרוטסקית שבו, אינו דומה לשום דבר שראיתם מעודכם. תמצאו את הפארק עמוק בתוך הגבעות המיוערות והירוקות של וויקלו, אירלנד (מדבלין סעו על הכביש N11 לכיוון וויקלו). וויקלו הוא מקום מומלץ ביותר לבריחה מהחיים העירוניים. אתם יוצאים מדבלין ותוך שלושים דקות נסיעה, מוצאים עצמכם מוקפים פסגות שמתעתעות בגובהן.
שביל של כ-2 ק”מ חוצה את הפארק, חולף על פני שדות ירוקים פתוחים, בריכות, יערות ומספר אגמים קטנים. אבל לא כל אלה הם הנמצאים במוקד העניין. הכל קם במטרה להכין אתכם להתבוננות על החיים, באמצעות סדרה של פסלי גרניט שחורים, מהם 7 פסלים מרכזיים, המייצגים שבעה שלבי התפתחות בחיים ו-37 מינוריים.
מומלץ לבקר בפארק לבד, ללא ילדים או בעלי חיים. זהו פארק למבוגרים שמחפשים התבוננות פנימית. “רחצה ביער”, מוגדרת שם כטבילת עצמכם באווירה ההוליסטית של היער, להתחדשות של הנפש, הגוף והרוח.
בכניסה יוצאת הדופן לפארק, המכונה שער ויקטוריה, יקבלו את פניכם פסלי שתי נשים הודיות חשופות חזה והפתח אליו תכנסו, מייצג את תעלת הלידה, דרכה אנו מגיעים לעולם הזה.
