כמעט בכל בוקר בשני העשורים האחרונים, ג'ולייט, תוכי מקאו כחולה-צהובה, מבקרת בגן החיות המקומי בריו דה ז'ניירו, כדי להתרועע וליהנות מחברת ציפורים אחרות מסוגה, מבעד לסורגי המתכת שלהם. היא ציפור מקאו הבר היחידה שנותרה במטרופולין הברזילאי.
ציפורי מקאו הן ציפורים חברתיות והבדידות היא נטל קשה לג’ולייט. צוות גן החיות קרא לציפור ג’ולייט, אבל הם אינם יודעים אם היא אכן נקבה. כדי לברר את מגדרה הם יצטרכו ללכוד אותה ולבחון את בלוטות המין שלה או לקחת דגימות דם או נוצות. למקאו תוחלת חיים ממוצעת של כ-35 שנים ומעריכים שג’ולייט בת לפחות שני עשורים. מעולם לא היה לה בן זוג, היא לא בנתה קן וכנראה גם לא יהיו לה אפרוחים, כי פשוט אין לה עם מי לעשות אותם.
מלבד ג’ולייט, המקאו כחול-צהוב האחרון שניצפה עף חופשי בריו, היה בשנת 1818, על ידי חוקר טבע אוסטרי. ציפורים כאלה מופיעות בסרט “Rio” משנת 2011, מקורן באזור אחר של ברזיל והן נכחדו מאז. הטמפרמנט הפטפטני שלהן יחד עם הצבעים העזים, עוזרים להן למצוא זו את זו ביער עבות, אך גם הופכים אותן למטרות קלות לציידים וסוחרי בעלי חיים, בברזיל וברחבי האמזונס. ההשערה היא שג’ולייט ברחה מהשבי.