כ-30 קילומטרים צפונית ל-Piedmont, בין העיר טורינו ו-העיר Aosta האיטלקיות, למרגלות הרי האלפים, שוכן עמק Valchiusella. זהו עמק ציורי בו זרועים כפרים מימי הביניים ובו נמצא גם מה שזכה לכינוי הפלא השמיני בעולם, אתר שלא היה חשוף לעין ונשמר בסוד על ידי יודעי סוד מעטים ומקומיים, עד לשנים האחרונות.
במעמקי האדמה, בעומק של 30 מטר ומוסתר מעין הציבור, נחבאה יצירת אמנות יוצאת דופן, בנוסח העיר האגדית אטלנטיס: אלה המקדשים של Damanhur (במצרית קדומה “עיר האור”), על פני שטח של 8,500 מ”ר, תשעה חללים המחולקים על פני 5 מפלסים, חלקם עם תקרות בגובה 8 מטר. כל החדרים מקושרים במנהרות לאורך מאות מטרים ומעוטרות באמנות מפוארת.
זה אמנם ניראה כמו מעשי ידיה ציוויליזציה עתיקה, אבל למעשה כל הפאר הזה הוא פרי עבודתם של 150 מתנדבים בלבד, על פני תקופה של 15 שנה, ששקדו על היצירה רק לפני 40 שנה, בהנחיית סוכן ביטוח אחד, שנפטר לפני 10 שנים כשהוא בן 57.
אוברטו איירודי Oberto Airaudi (1950-2013) הקדיש את חייו לבניית המקדשים הללו, בעקבות חזיונות שחווה בגיל 10. בחזיונותיו, במקדשים האלה חיה קהילה אידיאלית, בה כל האנשים פעלו למען טובת הכלל – סולידריות, שיתוף ואהבה לסביבה. בשנת 1977 הוא מצא את האתר הזה על צלע גבעה נידחת ויחד עם חברים אותם שיתף בחזונו, הם בנו שם בית. ב-1978, הם החלו לחפור בצלע הגבעה ולבנות מקדשים, ללא שום תוכניות מלבד הסקיצות שצייר איירודי.
היכל אחד מוקדש לחגיגת החיים והיופי של הפלנטה שלנו. ציורי הקיר מציגים כמה תרחישים שבהם בני אדם חיים בהרמוניה עם הטבע. היכל אחר מוקדש לאיתני הטבע. היכל נוסף מציג ציור עם אלגוריה של ארבעת היסודות: אדמה, אוויר, מים ואש.
במהלך 15 השנים הבאות, נהרו מתנדבים נוספים מרחבי העולם, כדי להצטרף לקהילה ההולכת וגדלה זו הבונה מקדשים, עובדים במשמרות של 4 שעות ומממנים את הפרויקט שלהם, במתן שירותים שונים לקהילה המקומית. מאחר והם לא קיבלו שום אישור רשמי לבנייה, בטח לא למבנה תת-קרקעי, הם שמרו ככל האפשר על חשאיות.
עד 1991, הדמנהוריים השלימו את בניית 9 החדרים ועיטורם בציורי קיר, חלונות ויטראז’, פסלים, פסיפסים צבעוניים ודלתות סודיות, לדרכים סודיות בפרויקט סודי שנבנה מתחת לאדמה.
רק שנה לאחר מכן, גילתה המשטרה האיטלקית לתדהמתה ולהפתעתה המרובה, את המושבה התת-קרקעית ועצרה את הבנייה. מאוחר יותר, ניתן להם אישור להמשיך וליצור יצירות אמנות ולעטר את המבנה הקיים.
כיום, הדמנהוריאנים התרחבו לקהילה רוחנית ושוקקת, בת 800 נפש, המתנהלת ברוח חזונו של מייסדם. הם מתגוררים בבתים משותפים, יש להם כרמים, חווה חקלאית וסופרמרקטים אורגניים. בתי ספר ואפילו אוניברסיטה. זו סוג של פדרציה שיש לה חוקה משלה ומטבע משלה. המקדשים הפכו עם הזמן גם למוקד עליה לרגל לקבוצות מדיטציה קבוצתית. הקבוצה גם ספגה ביקורת, על ידי מי שזיהה אותה ככת של אנשים תלושים מהמציאות.
מי אמר תלושים מהמציאות? עד מהרה גילתה הקהילה הרוחנית את הפוטנציאל הכלכלי של המקום וניתן לשכור שם כיום חדרים ללינה ולרכוש מוצרים ממותגים עם סמלי האתר, בחנויות למזכרות.
“המקדשים האלה יכולים להראות שכולנו מסוגלים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ושאפשר למצוא יכולות נסתרות בתוך כל אחד מאיתנו”, דברי אוברטו.