מסביב לאגם, אשר ניקוה בלוע הר געש, אחד משלושה הרי געש באזור, ממוקמים 11 כפרים עוד מתקופת המאיה. כל כפר מתמחה במשהו – טקסטיל, קרמיקה, ייצור שוקולד – וכולם מתחרים על תשומת הלב של התיירים הנוהרים לאזור, כדי לספוג את היופי הטבעי.
בכפר Santa Catarina Palopó על חופו הצפון מזרחי של האגם, חיים כ-5,000 צאצאים של בני ה-Kaqchikel Maya שהתגוררו שם ולא הצליחו להתפרנס מהדיג והחקלאות, אשר פרנסו אותם בעבר. כך, קבוצה של פועלים, אומנים, עקרות בית, אבות ואימהות מובטלים, יצרו את פרויקט Pintando Santa Catarina Palopó. המטרה הייתה פשוט לצבוע את כל 850 הבתים והעסקים שבכפר, בצבעים מרהיבים, במאמץ להפוך את הכפר שעל צלע הגבעה לבולט ומושך וליעד תרבותי.
הם ביקשו לצבוע את הבתים בצבעים ובדמויות שמייצגות את הקהילה וייצרו מגוון עיצובים, כדי שמשפחות יוכלו לבחור את אלה שהן אוהבות עבור הבית שלהן והמייצגות את רוח משפחתן.
את הפרויקט יזם עיתונאי מגואטמלה, Harris Whitbeck, לאחר שהתוודע לעוני שחוו תושבי המקום. את ההשראה הוא קיבל מאמנים שצבעו פאבלה בריו דה ז’נרו בצבעים עזים. העיתונאי גייס את האמן יליד גואטמלה, Diego Olivero, אשר קיים סדנאות חשיבה והדרכה עם מנהיגי הקהילה, כדי להבטיח שהמיצב האמנותי הענק הזה ישקף באופן אותנטי את זהותה של סנטה קתרינה, להיות מחוברים לטבע ולמקום בו נולדו תושביו.
לכן הצבעים שנבחרו באו מסביבתם היומיומית, תוך שימוש בחולצה מסורתית בשם huipil, כמקור ההשראה העיקרי. שאר הצבעים בפלטת הצבעים, באה בהשראת האגם, הרי הגעש והצמחייה מסביב. כחול הוא צבע בולט בפרוייקט, מכיוון שהנשים בסנטה קתרינה לובשות מלבושים כחולים ייחודיים.
עד כה נצבעו 749 מבנים בכפר ומדי שבוע, המקומיים מבלים את אחר הצהריים בהמרת חזיתות אפורות ומתקלפות, למבנים צבעוניים. על חזיתותיהם הם מסמנים דוגמאות גיאומטריות וסמלים בני מאות שנים, סמלים שנמצאו בטקסטיל המסורתי של מאיה, כמו פרפרים, צבאים, תירס, חתולים והקצאל המרהיב (הציפור הלאומית). אותם דפוסים שארוגים במלבושי הנשים המקומיות במשך דורות, נראים כעת בצידי הבניינים ברחבי הכפר.
שיפור חזותה של העיירה טיפח תחושת זהות חזקה, שהובילה ליוזמות לפיתוח קהילה המסוגלת לקיים עצמה כלכלית באמצעות תיירות. במהלך חמש השנים האחרונות, העיירה זכתה בזינוק אדיר בתיירות, שעודד משפחות מקומיות לפתוח 17 עסקים חדשים, כולל מרכז תרבות, בתי קפה, מסעדות, גלריות לאמנות ומרכזי אומנים.

קראו על פרויקטים דומים – באינדונזיה. בדרום קוריאה. בוגוטה. וגם באי ג’רבה בתוניסיה.