"איצ'יגו איצ'י" (一期一会) בפילוסופיה היפנית, מתורגם ל"פעם אחת, פגישה אחת". הוא מסמל את האופי הייחודי, של פעם בחיים, של כל רגע נתון בחיינו ועל החשיבות של כל מפגש וחוויה. הרעיון שכל מפגש הוא ייחודי ומתקיים במרחב ובזמן משלו, מוטבע בטקס התה היפני. המושג בא לעודד מתן תשומת לב, נוכחות והערכה לכאן ועכשיו, בעולם שבו אנחנו שקועים בתכנון העתיד ורקמת תכניות עתידיות. הוא מעודד אותנו להתייחס לאיכות הייחודית של כל חוויה, כאל אוצר יקר.
התפישה הזו מאפשרת לנו להוקיר את הזמן שלנו ביחד ולא לקחת אותו כמובן מאליו, להפוך כל חוויה משותפת למיוחדת מהרגיל, בגלל האנושיות והכרת התודה. החיים הם מעגל מתמיד של מעברים, כאשר כל סיום מסמן את תחילתו של משהו חדש. האיצ’יגו איצ’י מאפשר לחבק לפרידה ולצפות בסקרנות למפגש הבא.
המשמעות של איצ’יגו איצ’י היא להפיק את המרב מכל רגע, כי כל רגע הוא גם הזדמנות. עלינו להיות נוכחים בכל הרגעים, להתייחס לכל רגע כאל חוויה ייחודית, ליהנות ממנו במלואו ולהוקיר אותו לפני שהוא נעלם, מכיוון שרגעים כאלה לעולם לא יחזרו.
הרעיון במקור צמח במאה ה-16, מהביטוי ichigo ni ichido, שהגה מאסטר התה ההיסטורי והמשפיע Sen no Rikyuu. הוא הדגיש את המשמעות של להתייחס לכל מי שאתה פוגש, במיוחד למארחים שלך, כאילו היה זה מפגש של פעם בחיים, להוקיר רגעים חולפים עם אנשים אהובים ולהפוך אותם למשמעותיים.
