הגופה השתמרה לחלוטין בגלל החומצה הנמצאת בכבול, המחסור בחמצן מתחת לפני השטח והאקלים הקר של המדינות הנורדיות – עד כדי כך שבתחילה חשדו שזוהי גופת קורבן רצח עכשווי.
האיש הוצא להורג בתלייה, כקורבן אדם. לולאה עשויה עור בעלי חיים קלוע נמשכה חזק סביב צווארו ונגררה במורד גבו. כך, כשחבל העור עדיין כרוך סביב צווארו, מישהו הניח אותו בזהירות בתנוחת שינה בבור לחתוך כבול. הוא שכב בתנוחת עובר, חבש כובע עור מחודד מעור כבש וצמר וחגורת עור חלקה סביב מותניו.
הגופה מוצגת במוזיאון סילקבורג בדנמרק, אם כי רק הראש מקורי. מכיוון שטכניקות שימור של חומר אורגני לא היו מתקדמות מספיק בתחילת שנות ה-50, חתכו את הראש ושאר הגוף נשאר ללא שימור. לאחר מכן, הגוף התייבש והרקמה נעלמה. בשנת 1987, מוזיאון סילקבורג שיחזר את הגופה תוך שימוש בשרידי השלד כבסיס. כפי שמוצג היום, הראש המקורי מחובר להעתק של הגוף.
בדנמרק נמצאו יותר מ-500 גופות בביצות, המתוארכות לתקופת הברזל. ההרכב הכימי הייחודי של ביצות כבול פועל למעשה כ”מקרר נפלא לשימור בני אדם מתים”, עד כדי כך, ששערות הסנטר וכובע הצמר של איש טולונד עדיין ניתנים לזיהוי בקלות לאחר כמעט 2,400 שנים.