לצילומים של Szilveszter Mako יש איכות ייחודית שקשה לעמוד בה: ציורית, אבסורדית ותיאטרלית, הם נראים כמו ציורי שושלת איטלקית או של סטודיו דאדאיסטי, יותר מאשר צילום מוזמן עבור מגזיני אופנה, שם הם מכניסים את Willem Dafoe לבית בובות, עוטפים את Cate Blanchett באריזת נייר, או הופכים את Monica Bellucci לטבע דומם, על שולחן ארוחת הבוקר.
הצלם ההונגרי, החי ועובד במילאנו, Szilveszter Mako, עורך את התמונות שלו כאילו הוא יוצר ציור. הוא עושה שימוש בעיקר באור טבעי, בחומרים בעבודת יד ובעיצוב תפאורה תיאטרלית משהו. הוא מצלם למיטב המגזינים (כולל Vogue) והוא מעורב בכל ההיבטים של תהליך הצילום כולל הפקה וסטיילינג. ההשראה שלו מגיעה, בין היתר, מאמנות הרנסאנס האיטלקית, דאדאיזם ובאוהאוס.
האסתטיקה שלו מלנכולית והצורות הא-סימטריות שלו, מוציאות את האובייקטים מתחום היומיומי. אם אלה צילומים הנראים כמו ציורים מתקופת הרנסנס או לפורטרטים דיוקנאות הנראים כמו ראשית עידן המצלמה, הצילומים לוקחים אותנו אחורה בזמן. הגנרלים הרומאים הן במקרה הזה נשים, דומגניות, המניפות חרבות כמו בפרסקאות מלחמה מתקופת הרנסנס. קומפוזיציות אחרות מונוטוניות או דהויות צבע, מזכירות דיוקנאות של צלמים בירידים בשנות ה-20 (עם ירח נייר). בעידן של קמפיינים מלוטשים ותמונות שער מרוטשות דיגיטלית, הסגנון שלו מביא תיאטרליות לאופנה, אבל כזו שהוא מבצע אותה בדיוק, עם כל אלמנט ואלמנט בהרמוניה ובעבודת-יד. הפנטזיה קיימת, אבל עדיין מאוזנות.
