הכפר ההררי הנסתר, דאפן (בסינית: 大芬社区; Dàfēn Shèqū), הוא פרבר של בוג’י, לונגנג, שנזן, במחוז גואנגדונג, בסין. בתחילת שנות ה-90, קמה בעיר זו קבוצה של כעשרים אמנים, בניהולו של הצייר ואיש העסקים הואנג ג’יאנג. הם התמחו ביצירת מספר רב של העתקים של ציורי שמן, מעשי ידי מאסטרים כמו ואן גוך, דאלי, דה וינצ’י, רמברנדט או וורהול.
העתקים אלו נמכרו במדינות רבות ברחבי העולם, במחירים נמוכים ובהצלחה גדולה. הביקוש להעתקים אלה גהה וגדל ויותר ויותר אמנים נהרו לעיר, התמקמו בה והצטרפו לפס הייצור של העתקי ציורים. בשנות ה-90, הואנג שלח ציור לענקית הריטייל וולמארט וקיבל הזמנה של 50,000 ציורים, שנאלץ להפיק עבורה, תוך ארבעה עשר יום.

נכון לשנת 2014, 7,000 אמנים גרו ועבדו במפעלי העתקת ציורים בדפן וחמישה מיליון ציורים יוצאו לארצות הברית ולאירופה בשנה. רבים מהאמנים עוברים הכשרה באקדמיות לאמנות, בטכניקות הנדרשות במיוחד לתעשייה זו וכל אחד מאמנים אלה, היה מסוגל לייצר עד 100 ציורים בשתים עשרה שעות. בשנים האחרונות, התחדש הכפר במדפסות בקנה מידה גדול והייצור גדל לאין שיעור.
הכפר שחיו בו, לפני המהפך ב-1989, רק 300 תושבים, שהתפרנסו בחריצות מחקלאות, הפך למכה של האמנים בסין. בשנת 2018 חיו בדפן 8,000 אמנים וסין הבטיחה – וקיימה, לפתח את הכפר ליעד תיירותי. בשנת 2019, תעשיית דפן הניבה הכנסות של כ-630 מיליון דולר בשנה. כיום הכפר מייצר 75% מציורי השמן שנמכרים בעולם.

על-פי החוק, העתקים אלו הם של ציורים של אמנים שמתו לפני יותר מחמישים שנה וכתוצאה מכך הם מותרים מבחינת זכויות יוצרים. חריגים לכך הם ג’ורג’יה אוקיף, שמתה ב-1986, אנדי וורהול שמת ב-1987 ודאלי, שמת ב-1989.
הכפר מוכר בסיטונות רפרודוקציות של ציורי מופת וגם ציורים מקוריים, של אמנים מקומיים והכל במחירים נמוכים. בשינזן הוקם אפילו מוזיאון, המיוחד ליצירות מקוריות של אמני דפן.
ניתן לזהות את הכפר מרחוק, אודות לפסל הגדול של יד האוחזת במכחול, בשערי הכפר. היד השנייה, כנראה, סופרת את הכסף.