Salvador Dalí‘s “Gala Placidia. Galatea of the Spheres” from 1952

גאלה הכירה את Éluard כשהייתה בת 17, בעודו מהסס כיצד יפתח את כשרון הכתיבה שלו. גאלה, שהכירה סופרים רוסים כמו פיודור דוסטויבסקי וליאו טולסטוי, הייתה זו שדחפה אותו להפוך למשורר, עזרה לו לבסס את הקריירה שלו, עד שהיה אחד ממייסדי התנועה הסוריאליסטית, שגאלה הייתה יותר ממיודדת עם רוב חבריה.
סלבדור, גילה עניין דווקא בגאלה, המבוגרת ממנו בעשר שנים (נולדה ב- 1894 ודאלי ב-1904) ומקץ מספר שבועות, כאשר הקבוצה ביקשה לחזור לפריז – גאלה הודיעה לבעלה המשורר כי היא נשארת אצל הצייר הצעיר. לגאלה ולבעלה היו כבר אז יחסים פתוחים והיא ניהלה רומנים עם אמנים חשובים בתנועה הסוריאליסטית ואף הייתה המוזה שלהם, כמו מקס ארנסט, שצייר אותה, מן ריי, שצילם אותה וכן עם לואיס בונואל ואנדרה ברטון.

Gala Éluard by Max Ernst, 1924

חייהם של שני הנאהבים, דאלי וגאלה, לא היו אז קלים. הם סבלו מעוני, התגוררו בבקתת דייגים דלה, שלא היה בה חשמל או מים זורמים. משפחתו של דאלי סירבה לעזור לו והייתה עוינת לחברתו החדשה, שהייתה מבוגרת ממנו ב-10 שנים, נשואה ואמא לילדה בת 11, אותה נטשה לטובת המאהב החדש.
גאלה הייתה אישה אניגמטית ורגישה שהצליחה לזהות כישרון יצירתי, למרות שרבים אולי יציגו אותה כחמדנית, תאבת בצע, דומיננטית וחסרת מצפון. היא הייתה יזמית נחושה, ממולחת ובעלת חוש עסקי מפותח והיא הציבה לעצמה מטרה, הרבה יותר מאשר לגאול עצמם מהעוני, באמצעות קידום הקריירה של בעלה, שבכישרונו האמינה בכל מעודה. היא לא תנוח עד שמורשתו של סלבדור תתגבש לא רק כאחד מגדולי הציירים הסוריאליסטים, אלא כאחד האמנים הגדולים בכל הזמנים. היא דחפה אותו, דיגמנה עבורו, ביקרה וכיוונה אותו בעבודתו וקידמה את עבודותיו באגרסיביות בקרב אספני אמנות אמידים. אפשר להעריך את תבונתה העסקית של גאלה, גם במעשה הנטישה של בעלה, המשורר המצליח והאמיד, בדירת פאר בפריז, לטובת הימור מחושב באמן עני, בתחילת דרכו, בבקתת דייגים דלה.
דאלי צייר את גאלה מאות פעמים, במהלך 60 השנה הבאות. בניגוד לציירים רבים אחרים לאורך ההיסטוריה, שהסתירו והחביאו את ההכרה במעורבות של בנות זוגם בתהליך היצירה של האמנות שלהם ובהצלחתם, הרי דאלי הודה בראש חוצות במשמעות הרבה של אשתו בחייו ובאמנותו ואף חתם על כמה מיצירותיו בשם גאלה סלבדור דאלי.
הזוגיות הזו הייתה עזה וסוערת, הכל חוץ מאשר זוגיות רגילה של בעל ואשה. דאלי היה בתול כאשר השניים הכירו והזוגיות של השניים הייתה אף היא נטולת מערכת יחסים פיזית. במילותיו שלו, דאלי היה “מבועת” מאיברי מין נשיים וגאלה סיפקה את צרכיה עם גברים אחרים, כולל עם בעלה לשעבר אלואר. היא הייתה ידועה ברעבתנותה המינית וחוסר הכבוד למערכות יחסים של אחרים.
הסוריאליזם פרח בעולם וכשאירופה צללה לתוך הכאוס של מלחמת העולם, בני הזוג עברו לאמריקה ב-1940, שם דאלי הפך לתופעה, עם השפם המחודד וההתנהגות המוזרה שלו.
הסופרת Anaïs Nin, שאירחה את בני הזוג באחת המסיבות, סיפרה שהרושם שלה היה שגאלה האמינה שכולם היו שם רק במטרה לשרת את בעלה, שהתבודד בספרייה בבית וסירב לאכול דבר מלבד צדפות.
גם כאשר דאלי היה כבר עשיר ומפורסם, גאלה לא ראתה סיבה להוריד הילוך, אלא פנתה למיזמים רווחיים יותר, כולל ציור בהזמנה של דיוקנאות של סלבריטאים הוליוודיים, עיצוב תכשיטים, בושם ותפאורה לבלט; הוא גם שיתף פעולה עם אלפרד היצ’קוק, בסרט Spellbound מ-1945.

השניים, אשר נישאו בחתונה אזרחית ב-1934, נישאו בשנית בכנסייה קתולית ב-1958, אולם ניהלו את חייהם האישיים בניפרד. שניהם היו עשירים וחזקים מספיק כדי לחיות את חייהם לגמרי בדרך שלהם. סלבדור היה תלוי באשתו בניהול ענייניו, תלותי בה בריסון טירופיו והוא היה מכונת הכסף שלה. הוא קיבל את סיפוקו מצפייה בגאלה ובזוגות אחרים, מתעלסים בחדר השינה שלו ואילו גאלה פקדה את בתי הקזינו של מונטה קרלו וניו יורק, בחברת מאהבים צעירים.
בסוף שנות ה-60, סלבדור רכש לגאלה טירה, בכפר Púbol העתיק מימי הביניים. זה סיפק לה מרחב אישי, הרחק מהמחויבות ומהדרישות של בעלה, שלא הורשה להיכנס לטירה, ללא הזמנה מאושרת בכתב (אנקדוטה שמרבים להזכיר אותה בביוגרפיות שלהם). “הגבלתי את עצמי לתענוג לקשט את תקרותיה, כך שכשהיא תרים את עיניה, היא תמיד תמצא אותי בשמיים שלה”, כתב סלבדור.
באמצע שנות ה-70, סלבדור סבל מפרקינסון, אשר ייחסו את המחלה להלעטה לא מבוקרת שלו בתרופות, על ידי גאלה. למרות שהוא התקשה להניף מכחול, היא המשיכה לדחוף אותו לצייר ונתנה לו לחתום את שמו על אלפי גיליונות נייר ריקים, שעליהם הדפיסה בעצמה את יצירותיו.
היא ניהלה כעת מערכת יחסים אינטימית עם Jeff Fenholt, שחקן וזמר בן 20, שניהל את ההפקה בברודווי של Jesus Christ Superstar. גאלה הקימה עבור אהובה אולפן הקלטות בטירתה וקנתה לו בית בשווי מיליון דולר בניו יורק. לאחר שנודע לדאלי, שהצעיר מכר כמה מציוריו כדי להנות מהכסף, הוא התפרץ והיכה את גאלה, במקל ההליכה שלו ושבר שתיים מצלעותיה.
ביוני 1982, בגיל 87, גאלה נפטרה לאחר שנפלה באמבטיה ובריאותה התדרדרה. סלבדור נתקף בפאניקה, הסתגר בטירת פובול, ששכנה את הקבר שלה, אותו עיצב דאלי כמוזלאום בצורת לוח שחמט וסירב לאכול, לצייר או לאפשר לאף אחד להזכיר את שמה. הוא תכנן להיקבר ליד גאלה, אבל שריפה בטירה טרפה את התוכניות הללו ובשנת 1989 הובא האמן למנוחות בביתו ששימש כמוזיאון דאלי, בעיירת ילדותו Figueres.
זה סימן את הפרידה הסופית, של בני זוג שהגשימו חלומותיהם זה באמצעות זו וההפך.

The first version of Dalí‘s “The Madonna of Portlligat” from 1949, which depicts Gala as the mother of Christ.

לאורך הקריירה שלה ועד היום, ספגה גאלה ביקורת רבה, שנאה, קינאה, לרבות שנאת נשים ואף תיארו אותה כשטן מהלך. עם זאת, עובדה היא שהיא שיתפה ועיצבה את חייהם של אמנים רבים, לרבות של דאלי, לו גילתה מחויבות מקצועית לכל החיים. לולא גאלה, לא היה סלבדור דאלי. דאלי, בניגוד לאמנים גברים אחרים, לא הסתיר מעולם את ההערכה והכרת התודה שלו על כך. “אני אוהב את גאלה יותר מאמי, יותר מאבי, יותר מפיקאסו, ואפילו יותר מכסף” אמר סלבדור דאלי.

קראו עוד:
הבית של סלבדור דאלי
צורת החיים הסוריאליסטית של דאלי