בכל בתי הספר לאדריכלות בארץ, מפתחים כיום מעבדות ומחקרים, על מנת שהדור הבא של האדריכלים יביא למימוש עתידי את ה-AI בתעשייה, הן בפאן התכנוני והן בפאן הנדל"ני. חשוב להבין, כי הטכנולוגיות הקיימות של הדפסות או חיתוכי לייזר, והדפסה תלת ממדית, מבוססות במידה מסוימת על בינה מלאכותית. התוצר של השימוש בהן הוא אופטימיזציה של חומר, או אוטומציה של שיטות ייצור וביצוע שחוסכות זמן.
לדוגמא, בימים אלה משרדנו מתכנן בניין בסין, הממוקם בתוך פארק, באזור מרוחק ממרכזי ערים ומקומות תעשייה. כל הייצור מתבצע בצורה ממוחשבת, כאשר רק ההרכבה נעשית במקום עצמו. בדרך זו, התהליך מצריך שימוש מינימאלי ומדויק בכח אדם, כמו גם חסכון בזמן ובהוצאות שינוע.
חשוב להבין, כי רק בשנתיים האחרונות נכנסה לחיינו ביתר שאת הבינה המלאכותית. היא קיבלה תנופה משמעותית בענף האדריכלות והעיצוב ומגוון האפשרויות עוד לפנינו. אין לי ספק כי בעתיד הלא רחוק נעשה בה יותר ויותר שימוש בענף. שימוש שיוביל לתהליכים אופטימליים יותר.
כיום, כאשר אדריכל מתכנן פרויקט בן 200 יח”ד, היזם מקבל ממנו בדרך כלל 4-5 אפשרויות תכנון שונות בפרויקט. כאדריכל, אני חושב שיש פה פספוס, שנגרם מטעמים כלכליים. כאשר התהליך ממוחשב, לדוגמא בפרוייקט CITY BREEZE שתכנן המשרד בנצרת, הכולל 120 יח”ד, כל אחת מ-120 הדירות היא שונה. כל דירה קיבלה תכונות מרחביות שונות בשל מיקומה במרחב. כמובן שלא יכולנו לתכנן את זה ללא הבינה המלאכותית. כל דירה קיבלה את התכונות האופטימליות שלה. הבינה אפשרה ליזם להציע מגוון עצום של טיפוסי דירות. בכך נהנה היזם והן הלקוח הסופי מאפשרויות בחירה מגוונות שמהוות ערך כלכלי ושיווקי לפרויקט.
אסכם ואומר, כי הבינה המלאכותית אינה רק כלי לתכנון ועיצוב מפתיעים. החוכמה לעשות בה שימוש שייטיב עם הסביבה, עם הלקוח, עם היזם, בדרך אופטימאלית וכזו שנותנת כבוד לסביבה. אני משוכנע כי הבינה המלאכותית תביא בעתיד הקרוב בשורה אמיתית ומהפכה בענף הבנייה והנדל”ן.
ד”ר אדריכל אימאן טבעוני
שותף במשרד “לברס טבעוני אדריכלים” ומרצה בטכניון ובבצלאל,משרד לברס טבעוני, בבעלות פרופסור אנריקטה לברס וד”ר אימאן טבעוני. למשרד נציגות בישראל, לונדון וסין.