הוא נבנה במהירות חסרת תקדים, מבנה הברזל והזכוכית פורץ הדרך Crystal Palace, שהתפרס על שטח עצום של 92,000 מ"ר, נבנה תוך 190 ימים בלבד, כדי לאכלס את 14,000 המציגים המשתתפים בתערוכה הגדולה של הישגי התעשייה, בהייד פארק, לונדון. המבנה תוכנן תוך 8 ימים על ידי ג'וזף פקסטון והוקם בתוך 6 חודשים, זמן שיא לתקופתו. רק עתה, נפתרה סוף סוף התעלומה, כיצד הצליחו הוויקטוריאנים להקים את הארמון כל כך מהר בשנת 1851.
חוקרים מאוניברסיטת Anglia Ruskin University בראשותו של Prof John Gardner, גילו שהתשובה לחידה בת 173 השנים הזו, טמונה בהברגה – בשימוש הראשון בבנייה, באומים וברגים סטנדרטיים, שיוצרו בצורה תעשייתיית – חידוש הנדסי צנוע, שיניע את האימפריה הבריטית ויחולל מהפכה בעולם התעשייתי. לולא שכלול זה, לא ניתן היה לבנות את הבניין החלוצי.
באותה עת, ברגים ואומים, היו מיוצרים על ידי בעלי מלאכה מיומנים, אשר היו מייצרים כל בורג ואום כבודדים, אחד אחד בעבודת -יד ומבטיחים שהם יתאימו זה לזה. מכיוון שבמלאכת יד כזו, אין שני ברגים זהים, בלתי אפשרי היה להחליף אחד שאבד או נשבר ולכן גם, פרויקטי בנייה גדולים נבנו בעיקר מלבנים וטיט. הטכנולוגיה הויקטוריאנית החדשנית נעזרה בברגים הניתנים להחלפה, שיוצרו במכונות כדי להתאים לגודל סטנדרטי אחד בכל התעשייה, מה שהשפיע גם על אופי המבנה, שהיה עשוי ברזל יצוק וזכוכית והזכיר חממה, או “ארמון בדולח”.
כ-30,000 ברגים ואומים חיברו בין 3,300 עמודי הברזל היצוק של הארמון, שהועבר לדרום לונדון ב-1852 “זו הייתה מציאות חדשה לגמרי מהששימוש בחומרים ושיטות מסורתיות. הם השתמשו רק בטריזים ובברגים כדי להחזיק את הדבר יחד”, אומר אחד החוקרים “בניית בניין כזה לא הייתה אפשרית, אם כל אום היה צריך להיות משודך לבורג ספציפי ואינדיווידואלי. לא יכולת להחזיק מערכת כזו וליצור בניין כזה עם 30,000 ברגים ואומים.”
המבנה הוקם לכבוד “התערוכה הגדולה” – התערוכה העולמית הראשונה למוצרי תעשייה (The Great Exhibition of the Works of Industry of All Nations), שנערכה בלונדון. התערוכה הגדולה הציגה מכונות והמצאות בריטיות חדשניות, יחד עם חפצי אמנות תרבותיים ייחודיים ממושבות בריטניה והשתתפו בה 6 מיליון איש, כולל שרלוט ברונטה, צ’ארלס דרווין ולואיס קרול. המבנה חרב בשריפה בשנת 1936. יש טוענים כי המבנה סימן את תחילתה של האדריכלות המודרנית. הביקוש להברגה סטנדרטית גדל ומהנדסים החלו להשתמש בברגים ואומים מתועשים, לייצור המוני של מנועי קיטור לרכבות ולספינות מלחמה במלחמת קרים. כעת אפשר היה לבנות דברים בצורה יעילה יותר, זולה יותר ומהירה יותר – וקריסטל פאלאס הביא את הבשורה.
על ההמצאה חתום Whitworth, שיצר את British Standard Whitworth (BSW), תקן ההברגה הראשון בעולם. הוא זכה להרבה מחמאות על המצאות תעשייתיות שונות שהציג בתערוכה הגדולה, אבל לא זכה בזמנו לשום הערכה על תרומתו לבניית המבנה.
