תהליך תכנון הפרויקט החל בשנת 2018, על ידי משרד גורדון גיל ואדריאן סמית’ אדריכלים (Adrian Smith + Gordon Gill Architecture, AS+GG) הבינלאומי, יחד עם המשרד המקומי סטודיו יגאל לוי (SYL), שאחראי על ביצוע התכנון. האדריכלים ידועים בעיקר בזכות גורדי השחקים שתכננו, דוגמת בורג’ ח’ליפה בדובאי.

בפרויקט שמקדמת עיריית ירושלים, מגדל בניין גבוה מאוד – בגובה 170 מטר, ובן 40 קומות עם כ־240 יחידות דיור, זאת לצד שטחים נמוכים. המתחם ממוקם בהצטלבות שבין רחובות עין כרם וקריית יובל, צמוד לקו האדום של הרכבת הקלה ולפיכך, מבקשת העירייה לקדמו.
לצד מגדל זה, העירייה מקדמת הקמתם של כ־500 מגדלים חדשים נוספים, בעשור הקרוב, כמענה לגידול באוכלוסיית העיר. כך הופך מגדל זה, לנקודת הכרעה באשר לצמיחתה הבנוייה של ירושלים, בהאם לגובה או בצורה אופקית. המתכננים מגנים על תכניתם וטוענים כי צמיחת העיר לגובה, משמרת את השטחים הפתוחים ואם היא תתפרס בצורה אופקית, זה יהיה על חשבון אותם שטחים. ערים בעולם מוגדרים בזכות המרחבים הציבוריים שלהן ולא על ידי הבניינים, הם טוענים ולכן, הביקורת מתרכזת במגדל ומפספסת את העיקר, שהוא בעצם טובת הציבור.

המגדל מהווה גם תקדים מהפכני נוסף, הנוגע לעיצובה של העיר ואף הוא שנוי במחלוקת: שחרור ירושלים מקירות האבן הירושלמית המזהים אותה. לפי התכנון, אבן ירושלמית תשולב במגדל, רק בחזית הצפון־מזרחית שפונה אל העיר, בעוד שהחזית הדרום־מערבית שפונה לעמק, תחופה בזכוכית השכיחה בחיפוי מגדלים.

הדמיות: AS + GG אדריכלים