בתחילת שנות השמונים, העניקה הממשלה ההולנדית סובסידיה נדיבה לעיריית Hertogenbosch, שנמצאת צפונית מערבית לאיינדהובן. הרעיון היה ליצור דיור ניסיוני למגורים וממנו נולד הפרויקט Bolwoningen, פרי מוחו של האדריכל Dries Kreijkamp, שרצה ליצור את "החוויה האופטימלית של הטבע על כל היבטיו".
המגורים בקומה העליונה של כדור ענק, עם נוף של 360 מעלות, כשמכל חלון ניבט נוף של הסביבה הטבעית, כך ראה האדריכל את השילוב בטבע. שכונת בתי המגורים הכדוריים הללו, נבנו בשנת 1984 והם בעצם מבנים מ-PVC עם מעטה תרמי מונח על פריקסט בלוקי בטון, עם גישה באמצעות גרם מדרגות. התכנית כוללת את אזור השינה בקומה התחתונה עם שני חדרי שינה, חדר האמבטיה ומטבח בקומה הראשונה ואז אזור מגורים עם נוף פנורמי בקומה העליונה. החדרים קטנים יחסית, רק 5.5 מטרים ולכן מאוכלסים על ידי אנשים בודדים או זוגות.
כמעט לא יאומן, אך הבתים הללו עדיין מיושבים עד היום.
אשכול הבתים הכדוריים Bolwoningen, נבנה בשנת 1984 כחלק מתוכנית פיתוח דיור ניסיונית שהושקה בין השנים 1968-1984 בהולנד. יש 50 כאלה ואחרי 37 שנות קיום, הם עדיין יוצאי דופן ועתידניים כתמיד, אך מאוכלסים על ידי אזרחים הולנדים יומיומיים בעיירה הפרברית.
“צורת הגלובוס מתבקשת לגמרי מאליה”, הסביר דריס קרייקאמפ “זו הצורה הכי אורגנית וטבעית האפשרית. אחרי הכל, אנחנו חיים על כדור הארץ. הגלובוס משלב את הנפח הגדול ביותר האפשרי עם שטח הפנים הקטן ביותר האפשרי, כך שנזקקים לחומר מינימלי עבורו. זה חוסך מקום, אקולוגי מאוד וכמעט ללא תחזוקה. צריך לומר עוד?”
המערכת הבסיסית כללה שני חלקים מוערמים: בסיס גלילי עבור גרם המדרגות, חללי אחסון ושירותים וכדור בן שלוש קומות. בפרויקט המקורי, הכדורים תוכננו להיות מיוצרים מפוליאסטר, אך תקנות האש חייבו בטון מחוזק בפיברגלס. כל כמוסה בקוטר 5.5 מטר ויש בה שישה חלונות.
לבתים הכדוריים יש גם תכניות רצפה יוצאות דופן: השירותים וחדרי הרחצה ממוקמים במרכז הכדור, בעוד שהסלון ממוקם למעלה וחדרי השינה בקומת הקרקע. יש גם מטבח קטן שמופרד על ידי קיר משאר הסלון.
היתרונות של מבנה מסוג זה הם בכך, שהם אינם דורשים שום סוג של תשתית קבועה, דורשים תחזוקה נמוכה וצורכים מעט אנרגיה. הם גם קלים במשקל – 1250 ק”ג וניתנים להרכבה או הובלה בקלות. החסרונות? ובכן, ראשית, הם דורשים ריהוט מעוגל. אז נסו להתאים את ארון איקאה שלכם לקיר כאן.
כסטודנט לאדריכלות ואמנות, דריס קרייקמפ פיתח אובססיה לרעיונות שלו והיה משוכנע שהוא יכול לחולל מהפכה בחיים המודרניים באמצעותם. התקשורת נהרה לקהילה מוזרה של בולווונינגס ואנשים הגיעו מכל רחבי העולם רק כדי לראות את הבתים, אך מצב הרוח של ביצוע נסיונות וגם התמיכה הכספית של הממשלה הגיעו לסיומם בשנת 1984.
בשנות התשעים, תוכנן להרוס את הפרויקט לאחר שהתושבים התלוננו על בעיות תחזוקה בבתיהם. על אחד מהם אף אמרו שהוא שוקע באדמה. אך לאחר שיפוץ ניכר, הבתים הכדורים נותרו במקומם. קרייקאמפ עם זאת, מעולם לא הצליח לכבוש את העולם בעזרת עיצוביו והוא נפטר בשנת 2014.
“האסקימואים באמת ידעו מה הם עושים, עם האיגלואים שלהם וכך גם שבטים אפריקאים הבונים בקתות חרס עגולות”, אמר פעם קרייקמפ לעיתונאי.