בעיני האדריכלית הניגרית מריאם קמארה, אדריכלות מודרנית אינה רק אירופאית ולא רק מערביים יכולים לתת לה הגדרות. לדעתה הקנון של מבנים גדולים למעשה מתעלם מרוב העולם הבנוי. "התפיסה שאנחנו בכל כדור הארץ, צריכים לחיות לפי החזונות האירופאים והאמריקאים, שגוייה", היא אומרת "פתאום, אנחנו לא יכולים לדמיין עיצוב בלי בטון, עץ, זכוכית או פלדה. עם זאת, אלה רחוקים מלהיות בשימוש אוניברסלי ברחבי העולם".

 

האדריכלית הניגרית מריאם איסופו קמארה Mariam Issoufou Kamara (נולדה באפריל 1979, בצרפת). בשנת 2013 סיימה את התואר השני שלה באדריכלות מאוניברסיטת וושינגטון ושנה אחר כך, הקימה את משרדה Atelier Masomi בניז’ר. מתכננת מרחבי מגורים פתוחים, מבנים בצורות גאומטריות ועושה שימוש בחומרים מקומיים הזמינים לקהילות אפריקאיות: מלט, מתכת ממוחזרת ואדמה גולמית.

 

Rolex Pavilion and Exhibition: Mariam Kamara

היא מובילה באפריקה אדריכלות בת קיימא באפריקה ויש לה תפיסה משלה לגביה “המילה ‘קיימות’ כבר לא נשמעת טוב כי בסופו של דבר היא הפכה לטכנולוגיה והתייחסה לכל הדברים המשוכללים האלה, כמו פאנלים סולאריים וכן הלאה, שאינם ברי קיימא עבור שאר העולם, אלא רק עבור חלק קטן מהעולם והם גם יקרים להפליא. אני אוהבת לחשוב על קיימות במונחים של ‘לקיים אנשים’: על ידי זה לקיים גם את הסביבה. כשאתה מקיים אנשים מבחינה כלכלית, למשל על ידי שימוש בחומרים מקומיים, אתה גם עוזר לאיכות הסביבה, זה טוב יותר למקום שאתה גר בו וזה משתלם יותר”.
הפרויקטים האחרונים של משרדה מפוזרים בין סנגל, ליבריה, שארג’ה וארה”ב, נעים בקנה מידה מבניין מוזיאון, למרכז נשיאותי. “בניז’ר ​​גדלתי בערים שבהן הארכיטקטורה היא בת כמה מאות שנים ועדיין מתפקדות. זה נתן לי תחושה רחבה יותר של מהי ארכיטקטורה טובה ברמה היסודית וההחלטה אף פעם לא להאמין לתפיסה שכל דבר בעל ערך מגיע רק מחלק קטן אחד של העולם שמציג את עצמו כברירת מחדל אוניברסלית”.

 

 

 

להיות אדריכל באפריקה זה לא קל ולהיות אדריכלית במדינה מוסלמית כמו ניז’ר, קשה עוד יותר. אבל קמארה, כיום אדריכלית עטורת פרסים, מוערכת בכל העולם וגם מרצה באוניברסיטאות נחשבות, נלחמה נגד כל הסיכויים כדי להגשים את חלומה: “לתת לתושבי ניז’ר ​​תחושת זהות וגאווה באמצעות אדריכלות. אנשים לא מבינים שתכנון שגוי הוא הבסיס לכל כך הרבה בעיות חברתיות, תרבותיות וכלכליות. תסביך הנחיתות של האפריקאים כלפי המערב תורגם לבתים העשויים מחומרים מאוד יקרים עבורנו, כי הם לא לוקחים בחשבון את בעיות האקלים (עם השלכות טרגיות מבחינת צריכת האנרגיה). אף אחד לא מתחשב בעובדה שאנשי ניז’ר, באופן מסורתי, חיים, מבשלים ומוצאים את עצמם רוב היום בחוץ. והם זקוקים לבתים גמישים, שבהם האירוח והפרטיות חייבים לחיות יחד”.
היא מוסיפה “בתים בני שתי קומות היו הנורמה לפני הקולוניזציה. אנשי המערב הם שגרמו לנו להאמין שאיכות החיים יכולה לבוא לידי ביטוי רק בבתים עצמאיים”.
קמארה תכננה מגורים קומפקטיים בשני מפלסים, המחוברים זה לזה בשטחים משותפים המוגנים מהשמש. יש מטבחים מדורגים חיצוניים ו”סלונים”. “כשהייתי צעירה, שינה מתחת לכוכבים הייתה הנורמה ועכשיו זה הפך לבלתי אפשרי בערים”, היא נזכרת.

 

DANDAJI. Région de Tahoua.

 

Mentor Sir David Adjaye and protégée Mariam Kamara visit the regional market designed by Kamara in Dandaji, Niger. Rolex Thomas Chéné

 

Niamey Cultural Center in the capital of Niger.

 

הפרויקט הגדול הראשון שלה היה Niamey 2000, מתחם דירות שנבנה ב-2016 ועוצב בשיתוף פעולה עם Yasaman Esmaili, Elizabeth Golden ו-Philip Sträter. ארבעה מבנים העשויים שילוב של אדמה ומלט מחוברים זה לזה. מאפיין בולט הוא ספסל בחזית, המחייה את הפאדה המסורתית – מפגשים מקומיים של חברים ובני משפחה המתרחשים דרך קבע במרחב שבין הבית לרחוב, שהוא גם מקום התכנסות היסטורי. הפרויקט היה אחד מעשרים פרויקטים שנבחרו לפרס אגא חאן לארכיטקטורה בשנת 2022.

 

 

 

 

 

ב-2018 היא עבדה שוב עם Yasaman Esmaili כדי לתכנן את הפרויקט Hikma (“חוכמה” בערבית) ב-Dandaji, באזור טהואה בניז’ר. זהו מתחם תרבות הכולל מסגד, ספרייה ומרכז קהילתי.
קראו על פרויקט Hikma כאן.

 

 

 

 

במאי 2022, קמארה נבחרה לתכנן את מוזיאון Bët-bi החדש בסנגל, שאמור להיפתח ב-2025.

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
הכפר הצף על אגם: מודל לעירוניות סוציו-אקולוגית
אדריכלות
הכפר הצף על אגם: מודל לעירוניות סוציו-אקולוגית
בני הכפר הם הטופינו, אשר התיישבו כאן במאה ה-17 ובנו את הכפר שלהם על
בית שהוא דרמה גיאומטרית טהורה
אדריכלות
בית שהוא דרמה גיאומטרית טהורה
  הפריסה הפתוחה של חללי המגורים, מעוגנת בפטיו מרכזי, היושב בלב הבית; מרחב מדיטטיבי,
בית עם הרמוניה לטבע
אדריכלות
בית עם הרמוניה לטבע
  הפנים מעוצב במינימליזם, תוך מיקסום השימוש באור טבעי ואוורור. התקרה המעוקלת עולה בחן

4 תגובות

  • קוקו הגיב:

    הרומאים בנו אקוודקס לפני אלפי שנים ועד היום אין מים זורמים באפריקה לכל מקום.. איזה ארכיטקטורה אתם מדברים עליה… שירותים בסיסים אין.

  • Sef הגיב:

    רונית.
    הגישה הזאת תופשת את הקורא במבט ראשון וגורמת התעניינות בכתבה עצמה
    וכך מוסיפה קוראים.
    או רייטינג אם תרצי.

  • רונית הגיב:

    למה כל האפריקאים באים בטענות למערב?
    מי אמר שהאדריכלות המודרנית האירופאית היא יותר חשובה. יותר מוצלחת. יותר מפותחת?
    את מי האדריכלית הזטת מצטטת. ממליצה לכל האפריקאים להתחיל ל”עשות” במקום להתבכיין. להציג עבודות, במקום לחנטרש. להתבלט במקום להאשים אחרים. לפרסם את השיטות שלהם במקום להגיד אכלולי שתולי.יאללה

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*