עיתונאית מלוס אנג’לס, Victoria Lautman, ביקרה לראשונה בהודו לפני כשלושים שנה ונשבתה בקסמן של בארות המים ההודיות הטיפוסיות, הידועות בשם “באורי”, “baoli”, “בוואסי” או “וואב”.
אין להן את המאפיינים האופייניים של באר מערבית, אך הן מבנים ארכיטקטוניים של ממש לאיסוף מים, מעין היו בניינים תת קרקעיים, שנבנו בתת היבשת ההודית משנת 600 לספירה.
בארות אלה הן למעשה פלאים אמתיים של אדריכלות, הנדסה ואמנות.

הבארות מפוזרות ברחבי הנוף העצום של הודו, חלק מהארכיטקטורה העתיקה הכוללת מקדשים וארמונות. מבנים תת-קרקעיים אלה, נחפרו בנוף כך שתושבים יוכלו לגשת בקלות למים. עם הזמן, תוכננו גרמי מדרגות מתוחכמים יותר.
המדרגות האופייניות בבארות אלה, יוצרות גאומטריות מרהיבות ועם זאת הייתה להן מטרה ברורה, בהתאם לעונה ולגשמים, תפקידן היה להגיע לגובה המים בכדי להשתמש בהם. כשמפלס המים עלה, המדרגות הללו נעלמו בהדרגה או להפך, בתקופות בצורת.
כל באר נותרה כעת כטביעת אצבע מבנית דהויה, מגוונת וייחודית כמו הקהילות שתכננו ובנו אותן.

לאחר מאות שנים של הזנחה, חלק מהבארות נמצאות בסכנת הכחדה או נעלמו כליל ואילו אחרות נשמרו בקפידה על ידי קהילות או ממשלות, אשר מכירות בחשיבותן ובעלי הרצון (והמימון) לשמרן.
אלף שנים חלפו ומערכות אלו הוחלפו במערכות מים מודרניות וטכנולוגיות יותר, אך קסמן נותר.
בניסיון לתעד את מורשתן, לוטמן הנציחה אותן בספר בשם “The Vending Stepsells of India”. הספר כולל לא רק את הצילומים המקוריים שלה, אלא גם את התרשמותה מכל באר וקואורדינטות והכוונת GPS מדויקות למיקומן.

https://victorialautman.com/
https://www.fowler.ucla.edu/…/culture-fix-victoria-lautman