לעולם הקולנוע התיעודי עומד להתווסף בקרוב סרט חדש של במאי לא צפוי: האפיפיור פרנסיס חושף את דעותיו על האמנות ותפקידה, בסרט תיעודי חדש בשם “האפיפיור פרנסיס. דעתי על אמנות”. הסרט מבוסס על ספר באותו שם, שנכתב על ידי האפיפיור בשיתוף עם Tiziana Lupi ופורסם על ידי ההוצאה לאור Mondadori ו-Edizioni Musei Vaticani בדצמבר 2015. הסרט התיעודי בוחן את הרעיון של האפיפיור מהי האמנות ומה היא אמורה לשרת.
כצפוי, האפיפיור פרנסיס מתאר את סרטו במילים נשגבות, עם זאת, נוקבות במידה: “המוזיאונים של הוותיקן חייבים להיות המקום היפה ומסביר הפנים ביותר. עליהם לפתוח את דלתותיהם לעולם. הם חייבים להיות כלי של דיאלוג בין תרבויות ודתות, כלי לשלום, לא אוספים מאובקים של העבר המסתפקים רק בל’בחור ‘ול’היות חכמים’, אלא למציאות חיונית שיכולה לאפשר לעבר לספר את לקחיו לאדם כיום, ותחילה בזו הכי צנועה”.
על פי הותיקן, “האפיפיור פרנסיס מתרגם לדימויים את המחשבות האישיות של האב הקדוש על האמנות ותפקידה, מדגים את המושג שלו על מה היא אמנות ומה היא צריכה להיות: עד אמין ליופי הבריאה, כלי להתגלות, כלי נגד תרבות הצריכה”.
בהדרכת טיזיאנה לופי וסנדרו ברבאגלו, הסרט התיעודי לוקח את הצופים לסיור במוזיאונים של הוותיקן, בכיכר פיטר הקדוש ובבזיליקה של הוותיקן, בעקבות מסלול שהציע האפיפיור פרנסיס, שמציין 11 עבודות המבטאות את תפיסתו. היצירות כוללות את הטורדו Belvedere, את סנט פיטר אובליסק, את הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג’לו, “עבודות הרחמים”, את הפסלים “איל בון פסטורה”, “La de la che alla a bambino” ו”סאן פייטרו בקטדרה ” Caravaggio “התצהיר”, “ישו העובד” ו-“Virgen de Luján” של אלחנדרו Zocca.
הסרט התיעודי מונצח ב- DVD בשש שפות והוא יופץ באיטליה וברחבי העולם בחודשים הקרובים.
הקשר בין האמנות לכנסיה ולדת, הוא קשר עתיק יומין, שבא לביטוי לאורך כל ההיסטוריה האנושית, אך זו הפעם הראשונה שאיש דת משתמש במדיה הקולנועית להעברת מסרים דתיים, באמצעות האמנות.