הגיאומטריה של חללי הלימוד , החל תהליך 80־ ובשנות ה 70־ בסוף שנות ה של בדיקת תהליכי הלמידה ובעקבות זאת נבחנו הגיאומטריות השונות של חללי הלימוד. התהליך נמשך עד היום ומושפע משינויים בתפישות עולם וניסיונות להטמיע את הטכנולוגיות המתחדשות בקצב מהיר. תהליך התכנון מחייב שיתוף פעולה מעמיק הרבה יותר בין המתכנן והצוות הפדגוגי, מאשר במצב הרגיל בו היחידה הבסיסית, הכיתה הקונבנציונלית, ידועה. "חדשנות" תוך חיקוי של פתרונות מהעולם, לא תוביל לפתרונות טובים יותר, אם אין מאחוריה תפישה פדגוגית מגובשת. הרב־שיח בין המתכננים למחנכים יכול לקחת זמן רב, אפילו שנה שלמה, כפי שקרה בתהליך שקדם לתכנון בי"ס צמח באשדוד בו היו מעורבים כל גורמי החינוך בעיר, מראש העיר ועד לתלמידים עצמם. בפרק זה אפשר לראות פתרונות גיאומטריים לא קונבנציונליים התואמים לתפישות פדגוגיות שונות: לימוד בחלל פתוח ■ בית־ספר "צמח" – אשדוד ■ ביה"ס הראשון בארץ המלמד בחלל פתוח. סביבת הלימוד נבחרה לאחר הליך יסודי של בדיקה ושיתוף כל המערכת – מהתלמידים ועד לראש העיר ומשרד החינוך. המבנה מחולק לשלושה בתי כיתות בהם שש כיתות דו גיליות כ"א, הלומדות בחלל פתוח אחד גדול המחולק חלקית לשניים. בית־הספר תוכנן מראש בכוונה למנוע חלוקה בעתיד לכיתות רגילות. למרות משברים בדרך בית־הספר מתפקד היום בהצלחה כבית־ספר פתוח לכל דבר. בית־ספר "החורש" – זכרון יעקב ■ שנה התבקשנו לתכנן בזכרון יעקב 15־ לאחר כ ביה"ס פתוח כדוגמת ביה"ס צמח, אשר הוגדר כביה"ס פתוח נסיוני ללא אפשרות חזרה לכיתות קונבנציונליות. ״צמח״ חווה באותה תקופה קשיים, אשר הביאו אותנו לתכנן את ״החורש״ כבית־ספר פתוח עם אפשרות נסיגה וסגירה של הכיתות. ואכן, לאחר שינויים בצוות הניהול התבקשנו להפריד אקוסטית את הכיתות מבלי לפגוע בקשר הויזואלי. בקירות זכוכית 90־ הסגירה נעשתה בסוף שנות ה אשר שומרים על הקשר הויזואלי בין הכיתות לחלל המשותף למקבץ הכיתות. השוואה בין התהליכים שקרו ב"צמח" וב"החורש", יכולים ללמד אותנו הרבה על היחס בין גמישות לקביעות בתכנון. בית־ספר ליד"ה – ירושלים — האגף החדש ■ ביה"ס ליד"ה הקלאסי, החל את מהפכת תכנון בתי הספר בישראל בשנות השישים, במעבר מפרוזדורים אנונימיים לסכימה המגדירה מרכז של כניסה, מינהלה ופונקציות משותפות ומשני צידיו אגפי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה הסובבים כ"א חצר פנימית גדולה. גם באגף החדש לא ויתרו על גישה מתקדמת לתכנון והאגף החדש ייבנה בשילוב של חלל פתוח גדול במרכזו וכיתות הצופות אל החלל המרכזי מסביב. כיתות משושות ■ בית־ספר לחרשים ואילמים – יד אליהו, ת״א ■ לימוד של ילדים חרשים אילמים, מחייב לשרת באופן מקסימלי את החוש החשוב שנותר להם והוא חוש הראיה. לצורך כך נבנה בית־הספר על בסיס גיאומטריה של משושים, אשר מתאימה לישיבה בחצי גורן, עם קווי ראיה ישירים אל המורה. כיתות מתומנות ■ ביה"ס "ברושים" לחינוך מיוחד – תל־אביב ■ לימוד של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, מחייב כיתות קטנות וקשר עין אינטימי עם המורה. לצורך זה, בחרנו גיאומטריה של כיתות מתומנות אשר מאפשרות בצורה יעילה למידה בישיבה בחצי גורן ובו בזמן מאפשרות אריזה קומפקטית לבתי כיתות. החלק של כיתות הלימוד, מחובר לחצר באופן מיידי, כאשר החלק של חדרי הספח, ה"עבודה", מתוכנן בגיאומטריה אורתוגונלית, דו־קומתי ובקשר פחות הדוק אל החצר. בית־ספר "הדר השרון" – לב השרון ■ תהליך הלימוד בביה"ס, בנוי על למידה פרונטלית בשליש מהזמן ולמידה יחידנית ובקבוצות בשני השלישים הנותרים. על־כן בנינו מערך של רביעיות, עם שלוש כיתות מתומנות ללימוד לא פרונטלי וכיתה אחת המרוהטת ומצוידת להרצאות של לימוד פרונטלי. בית־ספר "רבין" – נתניה תהליך הלימוד בביה"ס, בנוי על למידה יחידנית ולאחר שאנשי החינוך בנתניה ראו את הכיתות בבי"ס "הדר השרון" הם ביקשו בי"ס דומה. כיתות טרפזיות ■ בית־ספר "לב הפרדס" – לב השרון ■ בכיתה מלבנית רגילה, השטח המיועד למורה גדול מדי, בעוד שלתלמידים מצוקת שטח גדולה. על־ידי יצירת גיאומטריה טרפזית המקטינה את השטח של המורה ומעניקה אותו לתלמידים, ניתן להוסיף שתי פינות עבודה ולשפר משמעותית את ניצול חלל הכיתה הישראלית הצפופה. בכל בית כיתות, שתי שלישיות של כיתות, אשר יוצרות כל אחת חלל משותף, הנגזר מן הגיאומטריה הטרפזית הבסיסית. כיתות מחומשות ■ בית־ספר יסודי "שדות" – באר טוביה ■ בביה"ס "שדות" הלמידה בכיתה נעשית במה שמכונה "חללית", הכוללת ששה תלמידים בשלושה שולחנות מחוברים ומקום למורה ממולם. הגיאומטריה המחומשת נבחרה, בתיאום הדוק עם הצוות החינוכי, לאחר בדיקות רבות ומשרתת מצוין את שיטת הלימוד בבתי־הספר. שיטת הח' הפתוחה ■ מבנה הדרכה בצה"ל ■ הלימוד במבני ההדרכה בצה"ל, בנוי על שיטת ה־ח'. שיטה זאת לוקה בכך שהחניכים ברובם מסתכלים על החניכים שממולם וקווי הראיה אל המדריך ואל הלוח מאוד לא נוחים. במבנה ההדרכה בצה"ל, יצרנו כיתות טרפזיות, בהן המדריך יושב על הדופן הרחבה של הטרפז והחניכים ב־ח' פתוחה, אשר שומרת על היתרונות של הישיבה ב"חצי גורן" המקובלת בצבא ומאפשרת לחניכים לראות בנוחות את המדריך ואת חבריהם לכיתה. 162
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=