הצורה והתוכן - תכנון מבני חינוך וציבור בישראל - אדריכל גדעון פובזנר

הצורה והתוכן אדריכל גדעון פובזנר תכנון מבני חינוך וציבור בישראל

אדריכל גדעון פובזנר הצורה והתוכן תכנון מבני חינוך וציבור בישראל

עורך: גיורא אוריין עריכה גרפית: דינה שהם d-s-d-s.com עיצוב: סטודיו דינה שהם עריכה לשונית: רוית הדני צילום: אלדד פובזנר, פאול גרוס, רן ארדה, גדעון פובזנר, ליאור גרונדמן, לוטם פרידלנד כל הזכויות שמורות לפובזנר אדריכלים 2025 אין לשכפל, להעתיק, לצלם, בכל אמצעי, כל חלק שהוא מהחומר בספר זה, אלא ברשות מפורשת בכתב מפובזנר אדריכלים. זכויות יוצרים: הכותב כיבד ומכבד את זכויות היוצרים של הצלמים, אשר צילומיהם מופיעים בספר, תוך מתן קרדיט ראוי לשמם. עם זאת, לא בכל הצילומים ניתן היה לדעת או לאתר את שמו של הצלם, למרות המאמצים שנעשו לכך, תוך שקידה סבירה. פרסום הצילומים לחוק זכות 5 ' א לחוק זכות יוצרים, תיקון מס 27 הללו, לכן, הינו עפ"י סעיף , המאפשר את השימוש ביצירות יתומות. 2019- יוצרים, התשע"ט general@powsner.com בעל זכות יוצרים זכאי ליצור קשר עם הכותב (מבית אוריין) דומוס הוצאה לאור d+a ספריית יוצרי ישראל , תשפ"ה 2025 , נדפס בישראל 623-1030 : דנאקוד Form Follows Content Planning Educational and Public Buildings in Israel

הצורה והתוכן אדריכל גדעון פובזנר תכנון מבני חינוך וציבור בישראל

48 הקשר לחצר | המאבק בניכור 02 בתי־ספר ביתנים חד־קומתיים 50 בית־ספר יסודי וחטיבה צעירה רימון, פרדסיה 54 בית־ספר אופק, מרחביה קשר ישיר לכיתות 56 בית־ספר אור תורה, תל מונד בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים 58 בית־ספר אום בטין, אום בטין 60 בית־ספר יסודי אל חיכמה, רהט בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים 68 בית־ספר מקיף דקל וילנאי, מעלה אדומים בתי־ספר תיכוניים דו־קומתיים 72 חטיבת ביניים דן, כפר יונה בבתי־ספר תלת־קומתיים במגרש שטוח 74 הצעה לתיכון מקיף, אופקים ניצול הטופוגרפיה בבתי־ספר דו־קומתיים 76 תיכון סיגליות, באר־שבע ניצול הטופוגרפיה בבתי־ספר דו/ תלת־קומתיים 78 בית־ספר תיכון מקיף, מרעית־מכחול ניצול הטופוגרפיה בבתי־ספר תלת־קומתיים 80 בית־ספר בית חנה, ירושלים 82 בית־ספר בית יעקב, בית־שמש 86 הצעה לתיכון מקיף, פרדס חנה 90 תיכון סיגליות, באר־שבע (חלופה תלת־קומתית) 94 תיכון יחד, מודיעין חצרות פנימיות 98 בית־ספר יסודי רמון, גן יבנה 100 תיכון עמקים תבור, מזרע יצירת חצר 104 בית־ספר הרצוג, אשקלון הצורה והתוכן 8 מבוא תכנון מבני חינוך וציבור בישראל 14 מערך של בתי כיתות | המאבק בניכור 01 בתי־ספר ככפר 16 בית־ספר סביוני נצר, נס ציונה 20 בית־ספר נוף ילדות, תל מונד 22 בית־ספר האלה, כפר מנחם בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים 26 בית־ספר היובל‚ אילת בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים 30 תיכון עירוני ג'‚ מודיעין 32 קריית חינוך רבין‚ מזכרת בתיה בתי־ספר יסודיים דו־קומתיים 36 בית־ספר יסודי אל מוסטקבל‚ שגב שלום 38 בית־ספר יסודי אופק‚ מודיעין בתי־ספר תיכוניים דו־קומתיים 40 הצעה לבית־ספר תיכון‚ גני תקווה בתי־ספר תיכוניים תלת־קומתיים 44 בית־ספר נאות שמיר‚ רמלה 4

162 הגיאומטריה של חללי הלימוד 04 לימודים בחלל פתוח 164 בית־ספר צמח, אשדוד 168 בית־ספר החורש, זכרון יעקב 174 האגף החדש בבית־ספר ליד"ה, ירושלים כיתות משושות 176 בית־הספר לחרשים אילמים, יד אליהו, תל־אביב כיתות מתומנות 178 בית־הספר הדר השרון, לב השרון 182 בית־ספר רבין, נתניה כיתות טרפזיות 184 בית־ספר לב הפרדס, לב השרון כיתות מחומשות 188 בית־ספר שדות, באר טוביה שיטת הח' הפתוחה 190 מבנה הדרכה, מצפה רמון 110 הקשר למקום 03 112 כניסה מזמינה ומכובדת סביבה כפרית 116 חטיבת ביניים היובל, רמת ישי סביבה מדברית 120 תיכון רבין, מצפה רמון סביבה הררית 124 תיכון טמן, צפת תרבות ארכיטקטונית 126 קרית חינוך ע"ש יצחק רבין, חורה 128 קריית חינוך חב"ד, חיפה יצירת כיכר שכונתית | רגישות אורבנית 132 בית־ספר תיכון אביב, רעננה יצירת כיכר לישוב | רגישות אורבנית 138 תיכון מקיף אום בטין, אום בטין יצירת מרכז למועצה כפרית | רגישות אורבנית 140 תיכון דרור, לב השרון רקמה פנימית ומופע עירוני | רגישות אורבנית 142 בית־ספר נתיב זבולון, מודיעין דילמת הרחוב הראשי | רגישות אורבנית 148 בית־ספר אל רחמה, רהט מבנה מדורג | השתלבות בטופוגרפיה 152 בית־ספר יובלים, אורנית חצר לכל ׳בית כיתות׳ בכל קומה | השתלבות בטופוגרפיה 156 בית־ספר צומח, ראש־העין החיבור אל הנוף 158 בית־ספר הר אדר, הר אדר 192 יצירת מרחבים רב תכליתיים – הפיכת הטרה לנטו 05 מבואות בבתי־ספר ביתנים חד־קומתיים 194 בית־ספר ממלכתי א, הוד השרון 198 בית־ספר מקיף איש שלום, כפר יונה מערך של מבואות וחצרות פנימיות 204 בית־ספר בן־גוריון, רחובות 206 תיכון מקיף יוסי בנאי, רמלה מבואות בבתי־ספר חד/ דו־קומתיים 210 תיכון בר לב, כפר סבא מבואות בבתי־ספר דו־קומתיים 212 תיכון באר עמי, באר טוביה שיטת המניפה 214 בית־ספר אבן חלדון, ערוער הפיכת הנגטיב לפוזיטיב 216 בית־ספר אג'יאל, ג'לג'וליה שיטת הרקמה הספוגית 220 בית־ספר רב תחומי ומכללה, אל סייד 224 הצעה לתיכון בעמק חפר 5

226 ארכיטקטורה של מחסור 06 שיטת הביתנים 228 בית־ספר יסודי אהוד מנור, גן יבנה הפיכת הנגטיב לפוזיטיב 234 בית־ספר יסודי אל סנאבל, אום בטין שיטת הרקמה הספוגית 236 תיכון נעמי שמר גן יבנה 238 תיכון זילברמן, באר־שבע שיטת המניפה 248 בית־ספר רעים, שמשית אופטימיזציה של מבנה הכיתה 254 בית־ספר נוף השדות, נגבה 262 חינוך מיוחד 07 הפרעות התנהגות והפרעות רגשיות קשות 264 בית־ספר ברושים, תל־אביב 2 חינוך מיוחד דרגה 268 בית־ספר חנאן, רהט 1 חינוך מיוחד דרגה 270 בית־ספר גוונים, מודיעין קריה לחינוך מיוחד 276 קריה לחינוך מיוחד, תל שבע 278 צמד בתי־ספר יסודיים בקריה לחינוך מיוחד 280 צמד בתי־ספר תיכוניים על הרצף האוטיסטי 282 בית־ספר קשת, באר־שבע תיכון על הרצף האוטיסטי 288 בית־ספר תיכון לחינוך מיוחד, קמפוס סיגליות, באר־שבע על הרצף האוטיסטי 292 בית־ספר הדר לחינוך מיוחד על הרצף האוטיסטי, שדרות 296 אולמות ספורט 08 298 היכל ספורט רב תכליתי הקונכיה, באר־שבע 310 היכל ספורט רב תכליתי, אילת 312 היכל ספורט רב תכליתי, נתניה 316 אולם ספורט תיכון אביב, רעננה 320 אולם ספורט רבין, אילת 324 אולם ספורט זילברמן, באר־שבע 328 אולם ספורט באבן יהודה 332 אולם ספורט בפרדסיה 336 אולם ספורט שרת, נתניה 338 אולם ספורט ימין הרצוג, אילת 340 אולם התעמלות בי"ס נתיב זבולון, מודיעין 343 מבני ציבור 09 344 אכסניה לחיילים בית פלדמן, נתניה 348 מרכז קהילתי לגיל הרך באר־שבע 352 מרכז קהילתי פרדסיה 358 מעון אימהות בכפר גמילה אילנות 362 מרכז יום רב גילאי, חולון 368 מרכז יום לקשיש, הוד השרון 370 מרכז תרבות ליהודי אתיופיה, אשדוד 372 מעון יום וגני ילדים, רמת דוד 374 מתנ"ס מגדל העמק 376 בית חייל ומלונית, ירושלים 380 מתנ"ס בגבעת זאב, ירושלים 382 בית קרמבו, באר שבע 384 התיאטרון הלאומי, טוקיו, יפן 386 קונסרבטוריון נתניה 388 פובזנר אדריכלים 6

לאמי היקרה כל־כך ולאבי, מורי ושותפי מוקדש הספר באהבה רבה

לאחר שנים רבות של תכנון מבני חינוך וציבור בישראל וכמי שכמאה אלף תלמידים יוצאים בכל בוקר ללמוד בבתי־הספר שהוא תכנן, חשתי צורך ואפילו חובה, להציג את עבודותי לציבור. לא במקרה בחרתי בכותרת "הצורה והתוכן", פרשנות "form follows function״־ מסוימת ל של לואיס סאליבן. זאת סיסמא שנזנחה בשנים האחרונות והוחלפה, במידה רבה, במה שאפשר לכנות "הצורה בעקבות הצורה". התוכן הוא לא רק פונקציה, במובן הטכני של תפקוד הפרויקט, אלא מהות הפרויקט על כל מרכיביו, מיעילות התפקוד ועד לרקע הרעיוני הסביבתי והתרבותי שבתוכו נוצר. מענין להשוות את הדרך בה ראוי לשפוט יצירה אדריכלית, לדרך בה יש לשפוט יצירה אמנותית אחרת. יצירה אמנותית נשפטת לא על־פי יופייה, אלא על־פי האמיתות שהיא מגלה וחושפת על המציאות. כמו הפונקציה המדעית, אשר מיידעת אותנו לוגית ומתמטית על הקשר בין מרכיבים שונים של המציאות, כך האמת האמנותית נועדה להבין את העולם באמצעות יצירת מודלים של המציאות, אשר מאפשרים לנו להבינה. לכן, באמנות איכות היצירה נשפטת לא על־פי יופייה או יכולתה לרגש אותנו, אלא כמו במדע, על־פי יכולתה ללמד אותנו להבין את העולם. בשונה מהחופש שיש לכאורה לאמן לבחור את נושאי יצירתו והאמצעים לממשה, נקודת המוצא של האדריכל מוכתבת על־ידי צרכי הפרויקט אותו הוא נבחר לתכנן. אינספור דרישות ואילוצים תפקודיים, הנדסיים, כלכליים, חוקיים ואחרים מחד ומאידך רקע תרבותי, השקפות עולם, העדפות אסתטיות ותפישתו האישית של האדריכל את הפרויקט. זהו התוכן — מבוך של אילוצים, אשר לכאורה לא מותיר מקום ליצירה אמנותית. אולם במחשבה שניה, דווקא הדרך שבה הצורה נוצרת מתוך התוכן, היא הצד האמנותי של היצירה הארכיטקטונית. כפי שבאמנות הטהורה איכות היצירה נמדדת בתרומתה להבנת המציאות, כך גם בארכיטקטורה היצירה נמדדת במקוריותה ובתרומתה לניסוח מחדש של היחס בין הצורה לתוכן. בהמשך, באמצעות שלושה מקרי בוחן מעבודותי, אנסה להמחיש את העקרונות שתוארו לעיל. לסיכום, אני מקווה שהספר ועבודותי המוצגות בו, יסייעו להבין לעומק את חשיבות הקשר בין הצורה לתוכן ויתרמו לחשיפת כמה מן הרבדים הסמויים של היצירה האדריכלית. אדריכל גדעון פובזנר הצורה והתוכן תכנון מבני חינוך וציבור בישראל 8

דוגמא ראשונה לדרך שבה יש לבחון את ערכה של יצירה ארכיטקטונית, היא בית־הספר היסודי "רעים" בשמשית. במבט ראשון, בית הספר היסודי בשמשית, עלול להראות רק כמהלך עיצובי שבא להרשים, אולם רק כאשר רואים את הקשר בין הצורה לתוכן — ניתן ליחס חשיבות לפתרון. לא עצם הבחירה בצורה מעניינת כשלעצמה, אלא ההגדרה המקורית של היחס בין תוכן הבניין ומבנהו היא מהות היצירה.. אפשר לראות שהגיאומטריה של בית־הספר, נוצרה בהתאם לסכמת המניפה התלת־ממדית, אשר יוצרת קשר ישיר בין הכניסה, המנהלה ומרכז בית־הספר, לבתי הכיתות וכל בית כיתות אל החצר הצמודה אליו. כך נחסך שטח מעברים לטובת מרחבי למידה גדולים, עם קשר הדוק אל החצר. 9

דוגמא אחרת שדרכה אפשר להבין כיצד יש להעריך יצירה ארכיטקטונית היא תיכון זילברמן בשכונת רמות רכס בבאר־שבע: מי שמבקר בבית־הספר יתרשם מן החומרים, מהמרחבים, מהחללים. אבל מהו הרעיון המקורי שמאחורי התכנון? הדרך הרגילה ליצור בתי כיתות עצמאיים, היא בשיטת הביתנים. לשיטה יתרון גדול במיעוט פרוזדורים, במרחבי למידה גדולים וקשר מצוין לחצר. חסרונה, במרחקי הליכה גדולים ובפיזור הפונקציות של בית־הספר בין הביתנים. בבניה הקומפקטית לעומת זאת, המרחקים קצרים, אך הקשר לחצר נפגע ושטח גדול מתבזבז על פרוזדורים על חשבון מרחבי למידה קטנים. בכדי לשלב את יתרונות שתי השיטות, יצרנו את שיטת הביתנים הקומפקטית. בשיטה זאת בית־ הספר בנוי כרקמה ספוגית של חצרות פנימיות, אשר יוצרת מערך חללים מרתק וכל זה עם מרחבי למידה גדולים לבתי הכיתות, קשר הדוק לחצרות, מרחקי הליכה קצרים יותר משיטת הביתנים וגישה נוחה לכל הפונקציות. 10

דוגמא נוספת המדגימה את הקשר בין הצורה לתוכן היא מבית־הספר היסודי "לב הפרדס" בלב השרון. בבית־הספר הזה אתמקד בחידוש העיקרי שבו – כיתת הלימוד. בכיתה המלבנית הרגילה, לאורך כל ההיסטוריה של מבני חינוך בארץ ובעולם, השטח למורה גדול מדי ולתלמידים צפוף. בדיקה מקורית של הנושא הביאה אותי ליצירת כיתת לימוד המגדילה את המרחב לתלמידים מבלי לפגוע במורה, מבלי להגדיל את שטח הכיתה ותוך יצירת גיאומטריה דמוית אודיטוריום המפנה את הכיתה כולה אל הלוח. כיתה רגילה כיתה משושית 11

המאבק בניכור — יצירת בתי כיתות |1 המאבק בניכור הנובע הכרחית מקיבוץ מאות ויותר תלמידים למקום אחד. דרך אחת למאבק בניכור היא חלוקת בית־הספר לבתי כיתות, כשבכל בית התלמידים בני גיל אחד או שניים, נמצאים בסביבה נעימה המוגנת מאימת ההמון. המאבק בניכור — הקשר לחצר |2 דרך נוספת להפוך את הסביבה הלימודית נעימה ופחות מנוכרת, היא קשר ישיר לחצר צמודה. הקשר למקום |3 הדרך בה בית־הספר משתלב בסביבתו בסיטואציות שונות והופך לחלק מהקהילה, מהסביבה ומהנוף. הגיאומטריה של חללי הלימוד |4 נושא מרתק, שמבטא את הדרישה להכיל פעילויות חינוכיות שונות, בחללים מתאימים. יצירת חללי לימוד |5 במסגרת התקציב הנמוך, מבלי להגדיל את שטח המבנה, ניתן ליצור חללי לימוד על־ידי הפיכת הטרה לנטו באמצעות יצירת מרחבי למידה במקום פרוזדורים. ארכיטקטורה של מחסור |6 נושא חשוב נוסף, הוא הדרך בה ניתן להתמודד עם התקציב הנמוך וקראתי לו ארכיטקטורה של מחסור. חינוך מיוחד |7 לחינוך המיוחד כפי ששמו מעיד עליו יש צרכים מיוחדים אשר מחייבים התייחסות מיוחדת ותכנון מתאים. מבני ספורט |8 תכננו לאורך השנים מבני ספורט רבים מהיכל הקונכייה בבאר־שבע ועד לאולם התעמלות לבית־הספר היסודי נתיב זבולון במודיעין. מבני ציבור |9 מבחר של מבני ציבור, כל אחד וסיפורו המיוחד. בהתאם לחשיבות שיש לתת לקשר בין הצורה לתוכן, בניתי את הספר לפי הדרך שבה הפרויקטים התמודדו עם נושאים שונים, אשר אבחנתי כחשובים בתחום מבני החינוך והציבור בישראל. 03 09 06 12

01 02 04 07 05 08 13

מערך של בתי כיתות | המאבק בניכור של המאה שעברה החלה המודעות 90־ בשנות ה לצורך להפוך את בית־הספר לידידותי יותר. לא עוד מבנה אחד עם מאות תלמידים ביחד, אלא חלוקה לבתים חד או דו־גילאיים, אשר מקלים על התלמידים את ״אימת ההמון״ ואת היכולת לקיים קשרים חברתיים עם בני גילם. ל"בית הכיתות" נדרשים כמה תנאים תכנוניים, כדי שיצליח לממש את סיבת קיומו – יצירת סביבה ידידותית ומרגיעה לילדים ולמורים, המקלה על טווית קשרים חברתיים ומאפשרת למחנכים לטפל בקבוצות קטנות יותר של תלמידים: בית הכיתות צריך להכיל מספר קטן של ■ ילדים ולכן בדרך כלל יהיה חד או דו־גילי. יצירת מבואה רב־תכליתית גדולה ככל האפשר ■ במרכז הבית, המשמשת למגוון פעילויות של התכנסויות, לימודים מחוץ לכיתות, בילוי זמן פנוי בהפסקות, תערוכות שונות וכדומה. במילים אחרות, אם "בית הכיתות" הוא ״הבית״, אז המבואה היא ״הסלון״. בית הכיתות צריך להיות אוטונומי ■ עם השרותים וחדרי ספח משלו. חשוב שילדים מכיתות אחרות לא יאלצו ■ לעבור דרכו, בדרכם למקומות אחרים. יש חשיבות גדולה לקשר לחצר, אשר ■ הופכת את בית הכיתות לידידותי הרבה יותר. בפרק זה אראה פתרונות של בתי־ספר המבוססים על בתי כיתות בסיטואציות תכנוניות שונות: בתי־ספר ככפר של ביתנים חד־קומתיים ■ בבתי־ספר כאלה, המחייבים מגרש גדול יחסית, בתי הכיתות נהנים מקשר מצוין לחצר ומאחר והתנועה בין הביתנים איננה מבונה, נחסך שטח הפרוזדורים למבואות גדולות. יחד עם זה, יש לזכור שהמרחק בין חלקי בית־הספר מקשה במידה מסוימת על תפקודו. לדוגמא: יסודי "סביוני נצר" – נס ציונה יסודי "נוף ילדות" – תל מונד יסודי "האלה" – כפר מנחם בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים ■ בפתרון זה בתי הכיתות של הצעירים, ממוקמים בקומת הקרקע, עם קשר מיידי לחצר והבוגרים יותר ממוקמים בקומה השניה. לדוגמא: בית־ספר "היובל" — אילת בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים ■ בתיכונים בתי הכיתות ממוקמים על הקרקע עם קשר מיידי לחצר וחדרי הספח, מדעים וטכנולוגיה ממוקמים בקומה השניה. לדוגמא: תיכון "עירוני ג'" – מודיעין קרית חינוך "רבין" – מזכרת בתיה בתי־ספר יסודיים דו־קומתיים ■ בבתי־ספר דו־קומתיים, כמו בי"ס אופק במודיעין, בתי הכיתות שממוקמים בקומה העליונה מנותקים מקשר ישיר לחצר ונהנים רק מהמבואות הצמודות אליהם. לעומת זאת, בבתי כיתות דו־קומתיים כמו בבי״ס אל מוסטקבל בשגב שלום חלל דו־קומתי משותף המחבר את שתי הקומות ויוצר דרכו קשר לחצר. יסודי "אל מוסטקבל" — שגב שלום יסודי "אופק" — מודיעין בתי־ספר תיכוניים דו־קומתיים ■ בית־הספר בנוי מבתי כיתות דו־קומתיים, כדופן לחצר אליפטית גדולה, עם אגף המדעים מצדה השני של החצר ואגף של מנהלה וחדרי ספח, יוצר חצר כניסה מרשימה לביה"ס הפתוחה אל הרחוב. הצעה לבי"ס תיכון בגני תקווה בתי־ספר תיכוניים תלת־קומתיים ■ בבתי־ספר אלו, במגרש שטוח, בתי הכיתות נהנים ממבואות גדולות בזכות הקצאת שטח גדולה יותר של משרד החינוך ונשמרת האוטונומיה של כל בית כיתות, אך ללא סיוע של הטופוגרפיה, הקשר אל החצר נפגע קשות. לדוגמא: תיכון "נאות שמיר" – רמלה מערב 14

המאבק בניכור מערך של ׳בתי כיתות׳ בתי־ספר ככפר בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים בתי־ספר יסודיים דו־קומתיים בתי־ספר תיכוניים דו־קומתיים בתי־ספר תיכוניים תלת־קומתיים 01

חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר ככפר | בהשראת בתיה של העיר נס ציונה הוותיקה, בית־הספר בנוי ככפר של ׳בתי כיתות׳, המטפסים על הגבעה. כל בית־ספר הוא אוטונומי ומכיל שש כיתות אם, לשתי קבוצות גיל בלבד. לכל בית חדרי ספח, הנחוצים להיות עצמאי ומבואה גדולה במרכזו, שהיא ליבו של הבית. כל בית נהנה מקשר הדוק לשתי חצרות – חצר הכניסה המתחברת למערך החצרות המשותפות לכל ה"כפר" וחצר פרטית, המיועדת לבית הזה בלבד. במרכז בית־הספר ממוקמים המנהלה וחדרי הספח המשותפים לכולם והכניסה אליהם מתוכננת כך שלא תתנגש עם עצמאות בתי הכיתות. בבית־ספר כזה, הסביבה מאד ידידותית, מקלה על ההזדהות של הילדים עם במידה רבה את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון.סביבתם הקרובה ומונעת בית־ספר סביוני נצר נס ציונה גגות המושבה למעלה מימין: 1956 , נס ציונה ההיסטורית גגות בית־הספר משמאל: מבט אל ה"כפר" למטה: ממעוף ציפור 16

בסמטה בין הביתנים מימין: מבט לרחוב הראשי משמאל למעלה: במבואות המנהלה למטה: 17

תכנית למעלה מימין: קומת כניסה תכנית משמאל: קומה עליונה מבט מבית למטה: הכיתות העליון לאורך הרחוב הראשי עד לכניסה לבית־הספר 18

הפיאצה המרכזית למעלה: עם הכניסה למנהלה ולבית של שש כיתות מפיאצה לפיאצה למטה מימין: מבואה של בית כיתות משמאל: 19

חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר ככפר | בהשראת העיר תל־מונד הוותיקה, בית־הספר בנוי ככפר של ׳בתי כיתות׳, המטפסים על הגבעה. כל בית הוא אוטונומי ומכיל שש כיתות אם, לשתי קבוצות גיל בלבד. לכל בית חדרי ספח, הנחוצים להיותו עצמאי ומבואה גדולה במרכזו, שהיא ליבו של הבית. כל בית נהנה מקשר הדוק לשתי חצרות – חצר הכניסה המתחברת למערך החצרות המשותפות לכל ה"כפר" וחצר פרטית, המיועדת לבית הזה בלבד. במרכז בית־הספר ממוקמים המנהלה וחדרי הספח המשותפים לכולם ואמפיתיאטרון המנצל את הטופוגרפיה הגבעית של המגרש. חלוקת בית־הספר לבתי כיתות, אשר יוצרת קבוצות תלמידים קטנות יותר בני גיל דומה בבית משלהם, מקלה על היווצרות קשרים חברתיים ומונעת את הניכור. היציאה מבית הכיתות למעלה: העליון אל חצר הספורט תכנית בינוי — במרכז: בתי הכיתות מטפסים במעלה הגבעה מבט אל ה"כפר" למטה: ממרכז האמפיתיאטרון מבט ממול — למעלה: ממעוף ציפור חצר בכניסה לבית למטה: הכיתות במעלה הגבעה בית־ספר נוף ילדות תל מונד 20

תצפית על למעלה: האמפיתיאטרון תכנית בינוי — במרכז: בתי הכיתות מטפסים במעלה הגבעה מבואת בית למטה: כיתות והקשר לחצר מבט אל משמאל למעלה: ה"כפר" ממרכז האמפיתיאטרון היציאה מבית הכיתות במרכז: העליון אל חצר הספורט; מבט בחצר העליונה מבט אל מבואת בית למטה: הכיתות התחתון מהחצר מבט ממול — למעלה: ממעוף ציפור חצר בכניסה לבית למטה: הכיתות במעלה הגבעה 21

בית־ספר האלה כפר מנחם בהשראת הסביבה הכפרית של כפר מנחם, בית־הספר בנוי ככפר של ׳בתי כיתות׳, המטפסים על הגבעה. כל בית־ספר הוא אוטונומי ומכיל שש כיתות אם, לשתי קבוצות גיל בלבד. לכל בית חדרי ספח, הנחוצים להיות עצמאי ומבואה גדולה במרכזו, שהיא ליבו של הבית. כל בית נהנה מקשר הדוק לשתי חצרות – חצר הכניסה המתחברת למערך החצרות המשותפות לכל ה"כפר" וחצר פרטית, המיועדת לבית הזה בלבד. במרכז בית־הספר ממוקמים המנהלה וחדרי הספח המשותפים לכולם והכניסה אליהם מתוכננת כך שלא תתנגש עם עצמאות בתי הכיתות. הסביבה הכפרית והאינטימית של בתי הכיתות יוצרת אווירה נעימה המסייעת לקשרים החברתיים ומקלה על הזדהות התלמידים עם בית־הספר. מבט בעמוד ממול — למעלה: אל בית כיתות. המשחק בגאומטריה של הכיתות שובר את המונוטוניות ששולטת בחזיתות בתי־ספר ומדגישה את היחודיות של כל כיתה בעמוד ממול — למטה מימין: מבט אל הכניסה למבנה המנהלה והחלק העליון של האמפיתיאטרון מבט לכניסה משמאל במרכז: של בית הכיתות העליון מבט ממעוף ציפור למטה: מדגים את המשחק בגיאומטריה של חללי הלימוד מבט אל בית למעלה: הכיתות התחתון תכנית הבינוי עם למטה: שלושה בתי כיתות אוטונומיים אשר יורדים במורד הגבעה תוך שהם הסובבים את האמפיתיאטרון המרכזי חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר ככפר | 22

23

במבואת המנהלהלמעלה: במבואת בית כיתות. למטה: הויתור על פרוזדורים בין בתי הכיתות מאפשר את המבואות המרווחות כל־כך. מבט ממול — למעלה: לאמפיתיאטרון המרכזי חצר הכניסה למטה מימין: למבואת בית כיתות בטקס למטה משמאל: חנוכת בית־הספר 24

25

בית־ספר היובל אילת במגרשים קטנים יותר, הרצון לחלק את בית־הספר לבתי כיתות, עם חצר צמודה לכולם, בלתי אפשרי. הפתרון שמדגים בית־ספר "היובל", הוא חלוקה לארבעה בתי כיתות דו־גיליים, כאשר שלושה מאלה המיועדים לתלמידים הצעירים יותר, הם בקומת הקרקע ונהנים מחצר צמודה ולששת הכיתות הבוגרות יותר, בית כיתות אוטונומי משלהם בקומה העליונה, מסביב למבואה משותפת גדולה. בכניסה לבית־הספר, ממוקמים חדרי המנהלה וחדרי הספח המשותפים לכולם והכניסה אליהם מתוכננת כך, שלא תתנגש עם עצמאות בתי הכיתות. בבית־ספר כזה הסביבה מאד ידידותית, מקלה על ההזדהות של הילדים עם סביבתם הקרובה ומונעת במידה רבה, את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון. הכניסה הראשית לבית־הספר למעלה: פרספקטיבה ממעוף ציפור. למטה: מימין אולם ההתעמלות והחטיבה הצעירה. במרכז המבנה דו־קומתי עם מנהלה בקומת קרקע ובית כיתות בקומה העליונה לבוגרים. משני הצדדים בתי כיתות צמודי קרקע לצעירים. חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים | 26

מבט לחזיתלמעלה: מבט נוסף לחזית למטה: 27

תכנית מימין למעלה: בית־הספר מבט ממבואת בית במרכז: כיתות עליונה אל הים מבט במבואת משמאל: 1 בית כיתות מבט מהחצר ממול למעלה: מבט למטה מימין: 3 במבואת בית כיתות מבט במבואת משמאל: 2 בית כיתות 28

29

בבתי־ספר תיכוניים, החלוקה למרכז דו־קומתי עם חדרי מנהלה וחדרי ספח בקומת הקרקע וכיתות המדעים וטכנולוגיה בקומה א', כאשר מסביב ׳בתי כיתות׳ אוטונומיים חד־קומתיים, עם חצר צמודה ומבואה רב תכליתית במרכזם. כל זה מהווה סכימה מצוינת במאבק בניכור. אפשר לראות בתיכון עירוני ג' במודיעין, כיצד החלוקה לבתי כיתות צמודי קרקע יוצרת סביבה נעימה ואינטימית, מקלה על ההזדהות של הילדים עם סביבתם הקרובה, עם בני גילם ומונעת במידה רבה את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון. תיכון עירוני ג' מודיעין מבואת משמאל למטה: כניסה ראשית : חצר ממול — למעלה הכניסה לבית־הספר מבט מחצר בית למטה: הכיתות אל המבואה מבחוץ תכנית קומת הקרקע עם בתי הכיתות, מנהלה אודיטוריום וחדרי ספח הדמיה ממעוף ציפור מבואה מימין — למעלה: של כית כיתות מבט במבואה הראשית במרכז: עליה לקומה העליונה מבט על הגלריה למטה: של מבואת הכניסה חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים | 30

תכנית קומה עליונה עם חדרי המדע והטכנולוגיה 31

קריית חינוך רבין מזכרת בתיה השילוב בין לבני משמאל: סיליקט צהובות וטיח בגוון טררקוטה מחיה את החזיתות מבט על. משמאל אגף יסוד, באמצע חטיבת ביניים ומימין חטיבה עליונה. חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים | קריית החינוך "רבין", מתאפיינת במאמץ גדול במיוחד לחלק את המכלול וליצור חלוקת משנה של בתי הכיתות למקבצים חד גיליים של שלוש כיתות כל אחד, כאשר אפילו בכיתה עצמה יש פינה נפרדת ללימוד יחידני. גם בעיצוב המבנה, לכל כיתה חזית משלה, במקום החזית האחידה אשר מאפיינת בתי־ספר. אפשר לראות בקריית חינוך "רבין" כיצד החלוקה לבתי כיתות צמודי קרקע יוצרת סביבה נעימה ואינטימית, מקלה על ההזדהות של הילדים עם סביבתם הקרובה, עם בני גילם ומונעת במידה רבה את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון. 32

הקירות המשופעים נותנים ממול — למטה מימין: תחושה של בית־ספר הצומח מהקרקע. כדי להלחם באנונימיות ממול — למטה משמאל: כל כיתה מאופיינת עצמאית עם חזית משלה. כניסה לחטיבת הביניים למעלה: עם תום הבניה. מימין הספריה חצר ליד הכניסה למטה מימין: לחטיבה העליונה מבט לכניסה למטה משמאל: לחטיבה העליונה 33

כניסה למעלה — מימין: לחטיבת הביניים ולספריה עם צמחיה פורחת מבט למבואת הכניסה משמאל: 1 של החטיבה העליונה מבט למבואת במרכז — מימין: 2 הכניסה של החטיבה העליונה מבט למבואת הכניסה משמאל: 3 של החטיבה העליונה חטיבה עליונה תכנית קומה עליונה חטיבה עליונה תכנית קומת קרקע 34

מבואה למעלה — מימין: של בית כיתות פרט קיר לבני סיליקט משמאל: חלל הספריה למטה — מימין: מבט בחצר משמאל: של חטיבת הביניים 35

בית־ספר יסודי אל מוסטקבל שגב שלום תכנית קומה עליונה תכנית בינוי עם שלושה בתי כיתות הסובבים את מבנה המנהלה העגול עם מבואת כניסה ביניהם. חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר יסודיים דו־קומתיים | בית־הספר מחולק לשלושה בתי כיתות ורטיקליים, שלוש כיתות בכל קומה, עם מבואה בקומת הקרקע, הנפתחת לחצר ואטריום דו־קומתי המחבר את הקומות. אפשר לראות כיצד החלוקה לבתי כיתות, גם בבית־ספר דו־קומתי, יוצרת סביבה נעימה ואינטימית, מקלה על ההזדהות של הילדים עם סביבתם הקרובה, עם בני גילם ומונעת במידה רבה את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון. 36

מבטים שונים בחללים של בתי הכיחות מבט בחצר ממול — מימין למעלה: חזית והצללות של בית כיתות במרכז: מבט על יציאות למטה: מבתי כיתות לחצר מבט מבחוץ על משמאל למטה: מבואה בין המנהלה ובית כיתות 37

בית־הספר מחולק לחמישה בתי כיתות חד־גיליים, שלוש כיתות כל אחת וחטיבה צעירה. כל חדרי הספח ממוקמים בקומת הקרקע, סביב למבואה גדולה ובתי הכיתות בקומה השנייה, מוארים מהאטריום שמעל למבואה. אפשר לראות כיצד החלוקה לבתי כיתות, גם בבית־ספר דו־קומתי, יוצרת סביבה נעימה ואינטימית, מקלה על ההזדהות של הילדים עם סביבתם הקרובה, עם בני גילם ומונעת במידה רבה את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון. בית־ספר יסודי אופק מודיעין חלל כניסה מרכזי מימין — למעלה: פינת עבודה כיתתית למטה: מבט ממזרחמשמאל — למעלה: מבואה מרכזית, קומה עליונה למטה: תכנית קומת קרקע חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר יסודיים דו־קומתיים | 38

תכנית קומה עליונה מבט מהחצר מימין למעלה: מבט מחצר הכניסהלמטה — מימין: פרט חזית מקרוב משמאל: 39

חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר תיכוניים דו־קומתיים | כיתות בשלושה בתי כיתות דו־קומתיים, שש בכל קומה. 36 בית־הספר כולל במרכז כל בית כיתות מבואה דו־קומתית הקושרת את המבואה הגדולה בקומת הקרקע עם הגלריה של הקומה השניה. הכניסה לבית־הספר היא מכיכר הפתוחה אל הרחוב ובמרכזה טחנת רוח כסימבול לדגש על בניה ירוקה שנדרשה בבית־הספר הזה. הצעה לבית־ספר תיכון גני תקווה מבט בחצר הפנימית מימין — למעלה: מבט ממעוף ציפור למטה: מבואת ממול — למעלה מימין: בית כיתות מבחוץ משמאל: מבט על בתי הכיתות מבט על כללי למטה: 40

41

תכנית קומה עליונהלמעלה: תכנית קומת קרקעבמרכז: מבט על אגף למטה: מדעים מהרחוב 42

חלל למעלה — מימין: מבואת בית כיתות מלמטה חלל מבואת משמאל: בית כיתות מלמעלה מבט לרחבת למטה: הכניסה מהרחוב עם טחנת רוח "ירוקה" 43

בית־הספר מחולק לשני אגפים, שלוש קומות בכל אחד, משני צידיו של "רחוב" ראשי רחב, המתחיל במבואה גדולה עם אטריום לכל גובה המבנה ומכיל פינות ישיבה לכל אורכו. באגף אחד, שישה בתי כיתות חד גיליים, שמונה כיתות בכל אחד, בשלוש קומות, שניים בכל קומה, אשר מקיפים חצר פנימית גדולה. כל בית כיתות הוא אוטונומי, כולל את חדרי הספח הנחוצים ונהנה ממבואת ענק רב תכליתית המוצפת אור מהפטיו. באגף השני, בשלוש קומות סביב חצר פנימית קטנה, ממוקמים המנהלה וכל חדרי הספח, המדעים והטכנולוגיה. אפשר לראות כיצד החלוקה לבתי כיתות, גם בבית־ספר תלת־קומתי, יוצרת סביבה נעימה, מקלה על ההזדהות של הילדים עם סביבתם הקרובה, עם בני גילם ומונעת במידה רבה את הניכור הנובע ממפגש עם ההמון. בית־ספר נאות שמיר רמלה חלוקה ל'בתי כיתות' | המאבק בניכור בתי־ספר תיכוניים תלת־קומתיים | תכנית קומת כניסה 44

חזית ממול — למטה: הכניסה הראשית מבט לכניסה למעלה: הראשית מבואת הכניסה למטה: 45

תכנית בית כיתות 46

מבואת למעלה: כניסה — מבט על אודיטוריום — למטה — מימין: מבט לבמה אודיטוריום — משמאל: מבט מהבמה חצר פנימית ממול — למעלה: מבואת בית כיתות למטה: 47

48 הקשר לחצר | המאבק בניכור חצר בית־הספר חשובה לתלמידים, עוד יותר משאר האזורים בו. היא המקום בו התלמיד מנהל את חייו החברתיים, משחק, עושה ספורט עם חברים ונושם לרווחה בין שעות הלימודים. המאבק בניכור, חל לכן גם על היחס לחצרות בית הספר. כדי להפוך את החצר לידידותית יותר, יש לחלקה לחצרות משותפות לכולם וחצרות "פרטיות", של בתי הכתות. בית כיתות עם חצר צמודה, יעניק לילדים תחושה של בית. היכולת לשחק עם בני גילם בחצר משלהם, תקל על ההזדהות של התלמידים עם בית ספרם. אי לכך, יש חשיבות גדולה לקשר בין המבנה על חלקיו השונים לבין החצר ועל המתכנן לנצל את התנאים המיוחדים של כל מגרש, כדי לספק את הצורך הזה. בפרק זה אראה פתרונות שונים של קשר אל החצרות, בסיטואציות תכנוניות שונות: — אצלם בתי־ספר ביתנים חד קומתיים ■ הקשר לחצר פשוט יותר. יחד עם זה, החלוקה של החצרות לכלליות יותר ולפרטיות ונפרדות הצמודות לבתי הכתות עדיין חשובה מאד. יסודי "רימון" – פרדסיה יסודי "אופק" – מרחביה – במקרים מסוימים, קשר ישיר לכיתות ■ בעיקר בכיתות הנמוכות יש יתרונות לאפשרות יציאה מכל כיתה לחצר צמודה. יסודי "אור תורה" — תל מונד — לפתרון זה בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים ■ שני יתרונות בולטים: הקשר בין חלקי המבנה נוח, מוגן אקלימית והדוק יותר. היותו קומפקטי, מאפשר למקמו במגרשים קטנים יותר. יחד עם זה, רק לשני שליש מבתי הכתות, בדרך כלל הצעירים יותר, חצר צמודה. יסודי "אום בטין" — אום בטין יסודי "אל חיכמה" — רהט — בתי־ספר תיכוניים חד/ דו קומתיים ■ אצלם מרכז בית־הספר כולל את כל הפונקציות המשותפות, חצר פנימית גדולה ובמבנה דו־קומתי, את המדעים, הטכנולוגיה, המנהלה ושאר חדרי הספח המשותפים. בתי הכיתות הם חד־ קומתיים ונהנים ממבואה גדולה ומחצר צמודה. תיכון "דקל וילנאי" — מעלה אדומים – כאן ההנהלה, בתי־ספר תיכוניים דו קומתיים ■ המדעים וחדרי הספח, ממוקמים במבנה דו קומתי, מצידו האחד של הציר הראשי של בית הספר על שתי קומותיו. בתי הכיתות הדו־ קומתיים, מתחברים לצדו השני של הציר הראשי. בכל בית כיתות, בקומת הקרקע, מבואה גדולה עם חלל כפול, אשר נפתחת לחצר צמודה. חט"ב "דן" — כפר יונה — כדי להקנות תיכון תלת קומתי במגרש שטוח ■ לבתי הכיתות קשר טוב ככל האפשר עם החצר, ממוקמים ששת בתי הכיתות, בקומות התחתונות. בקומת הקרקע, בתי הכיתות נהנים ממבואה ענקית עם אמפיתיאטרון הפונה לחצר ובתי הכיתות שמעליהם, נהנים ממבואה דו־קומתית, הנצפית מהגלריה של קומת המדעים שמעליהם וממהלך מדרגות ישיר הקושר אותם לחצר. הצעה למקיף באופקים ניצול הטופוגרפיה לקשר לחצר: ■ – הטופוגרפיה בית ספר תיכון חד/ דו־קומתי ■ מאפשרת לכל בתי הכיתות קשר לחצר חצר צמודה. תיכון "סיגליות" — באר־שבע (חלופה חד/ דו־קומתית) בית־הספר מורכב תיכון דו/ תלת־קומתי – ■ משלושה אגפים. האגף המרכזי הוא תלת־קומתי ומכיל בעיקר את המנהלה, חדרי המורים, הספרייה והאולם. משני צידי האגף המרכזי, ממוקמות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. כל חטיבה בנויה דו־קומתית סביב חצר פנימית גדולה, כאשר בקומת הקרקע ממוקמים בתי הכיתות, עם חיבור ישיר לחצר ובקומה העליונה ממוקמים חדרי המדעים והטכנולוגיה. בית־ספר תיכון — מרעית מכחול – בית־הספר מנצל את יסודי תלת־קומתי ■ המגרש המשופע, כך שכל אחד מארבעת בתי הכיתות, על ארבעת כיתותיו, נהנה מחצר צמודה. בית־הספר נהנה גם מכניסה המנצלת את הפרש המפלסים לאמפיתיאטרון מרשים. "בית חנה" — ירושלים יסודי תלת־קומתי – ניצול הטופוגרפיה ■ בבית־הספר שלושה בתי לקשר לחצר: כיתות, אחד מעל השני, כאשר הטופוגרפיה מאפשרת לכל אחד מהם קשר ישיר לחצר. יסודי "בית יעקב" — בית שמש תיכון תלת קומתי – ניצול הטופוגרפיה לקשר ■ בקומת הקרקע של שלושה בתי כיתות, לחצר: חצר צמודה ושלושת בתי הכיתות שמעליהם, מנצלים את הטופוגרפיה, כדי להתחבר אל חצר במפלס גבוה יותר של המגרש. בקומה השלישית, ממוקמים המדעים ובמרכז המנהלה, המורים, חדרי הספח, האולם והספריה. הצעה למקיף פרדס חנה הטופוגרפיה מאפשרת תיכון תלת־קומתי – ■ קשר ישיר לחצר, לארבעה בתי הכיתות, בשתי הקומות התחתונות מתוך ששת בתי הכיתות בביה"ס. במרכז בית־הספר, בשלושת קומותיו, ממוקמים המדעים, המנהלה, אולם - וספריה ושאר חדרי הספח. תיכון "סיגליות" – באר־שבע שיצרנו, תיכון תלת־קומתי – "שיטת המניפה" ■ מאפשרת לנצל את הטופוגרפיה כדי להקנות לכל בית כיתות חצר משלו וכמו כן, השיטה מקצרת את המרחקים בין מרכז בית־הספר, לבתי הכיתות וכך מקטינה את השטח הנדרש לפרוזדורים ומאפשרת יצירת מבואות גדולות במסגרת התקציב. תיכון "יחד" – מודיעין — בית־הספר חצרות פנימיות והקשר לחצר ■ בנוי כמארג מרתק של חצרות פנימיות, קולונדות, מבואות בתי הכיתות והחצרות הפרטיות שלהן, כאשר הטבע שבחוץ והטבע שבפנים מתערבבים ויוצרים סביבה שהניכור ממנה והלאה. בי"ס יסודי "רמון" – גן יבנה תיכון "עמקים תבור" — מזרע – הצמדת בית כיתות לקרקע יצירת חצר ■ והפיכת הגג שלו לחצר, מאפשרת להנות משני העולמות — קשר מיידי לקרקע לבית הכיתות מבלי להקטין את שטח החצרות. בי"ס יסודי "הרצוג״ — אשקלון

המאבק בניכור הקשר לחצר 02 בתי־ספר חד־קומתיים קשר ישיר לכיתות בתי־ספר יסודיים חד/ דו־קומתיים בתי־ספר תיכוניים חד/ דו־קומתיים בתי־ספר תיכוניים דו־קומתיים ניצול הטופוגרפיה בבתי־ספר דו תלת־קומתיים ניצול הטופוגרפיה בבתי־ספר דו/ תלת־קומתיים ניצול הטופוגרפיה בבתי־ספר תלת־קומתיים חצרות פנימיות יצירת חצר

בית־הספר כולל 'בית כיתות' אחד עם שלוש כיתות ב', שני בתי כיתות ג'-ו', שש כיתות כל אחד ושלוש יחידות גן-א' בחטיבה הצעירה. כל בית כיתות הוא אוטונומי, כולל את חדרי הספח הנחוצים ונהנה ממבואת ענק רב תכליתית, הכוללת אמפיתיאטרון קטן ונפתחת משלושה צדדים אל החצר. אפשר לראות כיצד הקשר הישיר אל החצר, משלים את האוטונומיה של בית הכיתות, יוצר סביבה נעימה ואינטימית ומקל על ההזדהות של הילדים עם בית־הספר. בית־ספר יסודי וחטיבה פרדסיהצעירה רימון, הקשר לחצר | המאבק בניכור בתי־ספר ביתנים חד־קומתיים | מבט מהחצר למטה — מימין: הפנימית אל המנהלה והאולם כניסה לחצר במרכז: הפנימית ולמנהלה מבט אל המנהלה משמאל: הכניסה לחצר הפנימית חזית החצרות למעלה — מימין: מבט בחצר הפנימית במרכז: אל החטיבה הצעירה מבט אל משמאל: החצר מהקולונדה של החטיבה הצעירה 50

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=