41 היצירה משמשת כלי לחיפוש הזהות האישית והצגתה, הופכת האמנות בלי משים ממחפשת, למסתגרת ולמפרידה את עצמה מהעולם. זאת אחת הסיבות להיווצרותן של אין־ספור פסאודו־שפות באמנות, שאינן כשירות להעביר את מסריהן למתבונן, באשר הן משוללות כל מכנה תקשורתי משותף עימו. כך שוקעת האמנות לתוך עולם אזוטרי משל עצמה. האמן, שמרחיק את עצמו מן הסביבה החיה ומן החיים כמקור השראה, יוצר אמנות שניזונה מתחומים ספציפיים בתוך האמנות, נעשה סכולסטי ועוסק בתגובות ובפרשנויות ליצירתם של אחרים. העובדה שטרם התגבש מכנה תקשורתי משותף שיאפשר את תפקודה של שפת אמנות חדשה מצד אחד, וההסתגרות הנובעת מהצורך הכפייתי בחיפוש הזהות העצמית באמצעות היצירה מצד אחר, יוצרים לדעתי את מרכז הכובד של הבלבול בעולם המושגים שלנו — בלבול, שמתבטא בצורך להישען על ׳המתווך המסביר׳, שמופיע בצורת תצהירים ופרשנויות המלווים את מעשה האמנות. מה חשיבותה של המקוריות ביצירת האמנות? יש לי חשדנות מסוימת כלפי השימוש הנפוץ במושג ׳מקוריות׳. האם באמת יש בנו משהו מקורי, ראשוניות שלא היתה כמוה לפנים? או שהמקור היה, הווה ויהיה תמיד אוקיינוס התודעה האנושית כולה, שממנה נובעים ואליה שבים הדברים כולם... מישהו חשב, התנסה, שאל שאלות הציב לפנינו פתרונות, הוא ניזון מאותו מקור והשיא פתרונות משל עצמו. אפלטון אומר, שהלימוד היא היזכרות במה שכבר ידענו. הסינתזות, התאוריות, המעשים והתשובות משתנים מאדם לאדם, אבל הם אינם מקוריים אלא חיבורים חדשים לחומר ידוע. גאונים עושים חיבורים בלתי צפויים. אם נשוב לשאלתך על חשיבות המקוריות ביצירת האמנות, בזוכרנו שמקוריות היא התחברות של האישי עם המקור, הרי שחשיבות המקוריות עצומה — הן בהתחברות עצמה, הן בהשפעתה על האותנטיות שבה התודעה מעבדת את רשמיה ויוצרת את חיבוריה מחדש. ומהו סגנון אישי? אפשר לומר, שכל ביטוי שנובע באופן טבעי מאדם הוא סגנונו האישי. סגנון אישי הוא צורת ההתייחסות של האמן אל עצמו, אל יצירתו ואל העולם. מה שאינו חשוב לאמן, מה שמגביל אותו וברוב המקרים אף ממית את יצירתו עם הזמן הוא ההיצמדות למאפייני צורה הרגליים שנהוג לכנותם בטעות ׳סגנון אישי׳. היצמדות זו, שנובעת מן הצורך של האמן להגדיר את ייחודיותו לעצמו ולאחרים ולאחוז בה, נתמכת על ידי התרבות, שנזקקת לסימני זיהוי ברורים אשר לפיהם היא ממיינת ומסווגת את מרכיביה, ויותר מכך — על ידי מערך הסחר האמנותי, שתובע אפיון מוצרי מוגדר, כדי ליצור עבורו את שוק הביקוש. חשוב לאמן לגעת במה שלא נוסה עדיין, בזה שאין לו שם, ולא בשל מטרה חיצונית כלשהי אלא בשל עצמו. כדי לגעת בחדש דרושים ערות ואומץ, משום שכדי לבוא במחיצתו, יש להניח ל׳קרקע היציבה׳ — לכל אותם הרגלי חשיבה, עבודה והתייחסות, שייסד האמן לעצמו. הרגלים מנטאליים עומדים לעולם בדרכו של מי שמבקש את הגילוי. אמן אמיתי אינו מתאהב בהישגיו וביצירתו, וחייו נעים על מסלול
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=