142 *בחיפוש אחר הקדוש גדעון עפרת ישראל הדני הוא פסל נודד, צליין חילוני התר בתרבויות העולם אחר תלת־הממד הקדוש על מנת לנסות ולזקק ממנו חללים אסתטיים-טרנסצנדנטליים, אישיים וארכיטיפיים (ולפיכך אוניוורסליים) גם יחד. "אני הולך אחורה", אומר הדני, "כל עבודה מתייחסת אל אזכורם של תרבויות וזיכרונות קולקטיביים מהעבר. לדוגמה, הספינקס שקיים גם במזרח אסיה וגם באשור, או פרטי האדריכלות והפרופורציות בארמון בקנוסוס, שקיימים גם בארמון הגדול בסייל שביוקטן, מקסיקו, לא בדיוק באותה צורה, אבל באותן עוצמה ואנרגיה שאינן המצאה מקומית אלא פרי של תודעה מבחינה זו, המבנים הפיסוליים של הדני — תרכובת של פיסול, 1 קולקטיבית אנושית. עיצוב וארכיטקטורה — הם מסע סטרוקטורליסטי (אינטואיטיבי) מתמשך ברוחו של קלוד לוי-שטראוס, המבקש להגיע לנוסחה צורנית סמויה המשותפת לחללי קודש במגוון מקומות וזמנים, נוסחה שכוחה יהא תקף גם בחללים שהוא מעצב. חלליו של ישראל הדני חומריים אך משימתם נשגבה, בבחינת יצירת אמנות רוחנית, "המעלה אותך מן הממד התרבותי תלוי המקום והזמן אל משהו נעלה הנמצא )1917( האידאה של הקדושה לשון אחר, הדני יוצר חללים נומינוזיים. בספרו 2 מעבר לו". הגדיר רודולף אוטו את הנומינוזי — הקדוש — כקטגוריה שמעבירה את האדם לספֶרה אחרת. זוהי קטגוריה הנבדלת מהרציונלי ואינה ניתנת להסבר מושגי או לשוני. היא סמוכה לחוויות היפה והמוסרי, טוען אוטו, אך גם שונה מהן. הנומינוזי הוא חוויית ההיבלעות באפסותך לעומת זה שגדול מכל יצור, היטמעות כוליותך בעוצמה אדירה, עמידתך מול ישות חיצונית לך ונוכחת. הנומינוזי הוא תחום ההרגשה של מסתורין זהו 3.)Mysterium Termendum עצמותי, או בלשונו של אוטו, ״מיסטריום טרמנדום״ ( רגש שעלול לפרוץ בפראות ולהתבטא באורח דמוני, בה־במידה שהוא עשוי להתגלות כיפה, טהור, מופלא, זך ושקט. דומה שזהו הרגש הנומינוזי שמשרים עלינו מבני הפיסול של ישראל הדני. )Tremenda Majestas בגילויו זה של הקדוש, מלמד אוטו, חוויית ה״נורא הוד״ ( מלווה בתחושה מיסטית של ביטול האני והיכבשות במלאותו של האינסופי ) והחווה עומד בסימן Ganz Andere הטרנסצנדנטלי. הקדוש נחווה עתה כ״אחר לגמרי״ ( של פליאה אינסופית לנוכח אחרות מוחלטת. זו חוויה של מסתורין, עמידה מול אינות ומול דבר מה שגיא הנוגד את כל שישנו, שנתפס ושנחשב. זו חוויה של הישבות בקסם. התמסרות מוחלטת לקסם כאל טוב כשלעצמו בדרגתו העילאית. חיים בתוך הרוח — השלב המיסטי העליון. מה הם אמצעי הביטוי של הנומינוזי, או הקדוש? לפי רודולף אוטו, שלושת האמצעים העיקריים הם החשכה היחסית, הדממה והריק. עוצמתה של החשכה הקדושה תלויה בניגודו של אור זוהר ובוהק שעל סף כיבוי. במפגש ניגודים זה נולד הדממה — זו שבה מתגלה 4 הנשגב, ו"לפיכך האפקט המיסטי ראשיתו בחשוך למחצה". האל בפני אליהו ("ואחר האש קול דממה דקה" [מלכים א, יט: יב]) וזו שנאמר עליה "וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל־הארץ" (חבקוק ב: כ) — היא הודאה בתבוסת הלשון בפני הנומינוזי. החלל הריק ומרחבי נוף עתירי אין (דוגמת מדבריות אינסוף) מבטיחים אף .39 ' , עמ 2003 , , המוזיאון הפתוח, תפן ישראל הדני: זיכרונות ויזואליים .1 .40 ' . שם, עמ 2 Rudolf Otto, The Idea of the Holy, Penguin Books, London, .3 1959, pp. 26-55. .83 ' . שם, עמ 4 , ישראל הדני: בחיפוש אחר הקדוש* המאמר ראה אור לראשונה בקטלוג .13-8 ׳ , עמ 2010 , בית אבי חי, ירושלים , עץ לבוד, 2003 ,) (שני מבטיםנמרוט ס"מ, אוסף רותי ורטהיימר, 47x50x90 תל–אביב Nemrut (two viewpoints), 2003, plywood, 90x50x47 cm., Ruth Wertheimer collection, Tel Aviv
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=