בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, רווח היישום בעקומה המתארת את הקשר בין זמן הלמידה של מיומנות מסוימת, להתקדמות של הלומד בביצוע המשימה הנלמדת. מאז יישומה הראשוני בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, התרחב השימוש בעקומה בענפי הכלכלה, חקר ביצועים, הנדסה תעשיה וניהול ועוד. עקומת הלמידה הוכיחה את יעילותה ככלי תומך החלטה בתהליכי אימוץ טכנולוגיה חדשה או הליך עבודה חדש. על פי עקומת הלמידה ניתן להחליט על אימוץ גורם חדש בלמידה, ניתן להחליט על מידת יעילותו וכן להשוות את כדאיותו בהשוואה להליך מתחרה. A מסומנת העלות. הגרף X־ מצוינת רמת הלמידה. על ציר ה Y־ על ציר ה מראה שרמת הלמידה של קבוצת לומדים זו לא עלתה לאורך כל תהליך הלמידה רמת הלמידה ירדה והעלות גדלה. B והעלות גדלה. בגרף עקומת הלמידה ככלי לקבלת החלטות פרסמנו מאמר בו הודגם השימוש בעקומת הלמידה הקלאסית, 1990 בשנת ככלי לשיפוט יעילות למידה וככלי השוואה בין יעילות מערכות למידה שונות: Learning-curve as a model for analyzing the cost-effectiveness of a training system. Education and Computing, 6(1-2), 161-164 בעקומת הלמידה הקלאסית הבאה מבחינים בכמה שלבים: צמיחה ראשונית: כאשר לאדם נדרש זמן ומאמץ כדי ללמוד מיומנויות או מידע חדשים, התוצאות ניכרות מיד מאחר והן נרכשות במהירות רבה וזה בא לביטוי בתחילת העקומה – העקומה צומחת במהירות. בהמשך תהליך הלמידה ניתן להבחין כי קשה יותר לאדם להשיג מיומנות גבוהה יותר, והנתונים העולים מהעקומה משקפים תהליך האטה. בימת הרמה: בשלב זה העקומה יציבה, הפרט אינו משיג תוצאות גרועות או טובות יותר. אין למידה A למידה בקצב פוחת B רמת הלמידה (עלות) זמן עקומת למידה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=