75 / 74 המודל מתאר קשר בין משתנים שונים: מתודה של הפעלת המחשב, מטרות הלמידה ותרומתו של המורה לתהליך. המודל נמדד על פי יכולתו להוות כלי לקבלת החלטות. על פני הסקלה בין מתודה פתוחה למתודה סגורה, נמצאות המתודות השונות של שימוש במחשב בלמידה. המתודה "מכונת למידה", המובילה את התלמיד צעד אחר צעד לעבר המטרה בדרך סלולה וברורה הינה "מתודה סגורה", המתאימה להעברת "ידע".סימולציה היא מתודה המוכתבת על ידי נוסחה, בה יכול הלומד לשלב נתונים שונים ולראות את השפעתם על התוצאה. זו מתודה שאינה סגורה לחלוטין. ובקוטב הנגדי של הסקלה, המתודה "מאגר מידע" המאפשרת ללומד להעלות רעיונות באופן חופשי ולמצוא ביסוס לרעיונות על סמך מאגר המידע. מתודה זו חוסכת ללומד את העבודה הקשה של אסוף מידע שישמש לביסוס התזה שבנה ומאפשרת לגשת מהר יותר לבנית הרעיון של הלומד. המטרה מוגדרת על ידי התאוריה מטרתה של כל מתודה היא למידה. של בלום ונעשית מדויקת יותר על ידי התאוריה הקוגניטיבית של פיאז'ה. שתי התאוריות המשולבות מאפשרות לחוקר בתחום הלמידה להציב מטרות מדויקות ללימוד. המודל מראה צורך במעורבות שונה של המורה בהנחיה של מתודות הוראה שונות, כדי להשיג מטרות שונות. במתודת "מכונת למידה", התלמיד לומד באמצעות המחשב, המוביל את התלמיד צעד אחר צעד לעבר המטרה. מגיב להצלחתו ומתקן את שגיאותיו. מעורבותו של המורה במקרה זה מינימלית. מצאנו שהתנגדותו של המורה לשילוב מתודת "המחשב כמכונת למידה" בהוראה היא קטנה. המורה מקבל ומסכים למציאות שבה תרומתו בהעברת ידע אינה קריטית. כיוון שלמורה יש הערכה עצמית בתרומתו הייחודית, הרי שהוא מאמין שתרומתו בגיבוש הרעיון של התלמיד, הינה חשובה יותר מתרומתו להעברת ידע. במתודת "מאגר מידע" התלמיד מעלה רעיון, מגבש תזה. חשוב למורה להיות מעורב וללוות את התלמיד באופן איסוף המידע וניתוחו. הערך המוסף של המורה, המנחה בשלבי גיבוש התזה, הוא קריטי וחשוב ואכן, גם המורים מביעים עמדות אלה. במתודה של "סימולציה", מעורבותו של המורה חשובה בצמתים של הלמידה. חלק ארי של הלמידה, במיוחד אסוף התוצאות שהיא פעילות טכנית, יכולה להיעשות בעיקר על ידי התלמיד. לעומת זאת מעורבותו של המורה דומיננטית וחשובה בשלב של ניתוח התוצאות והסקת מסקנות. נוכל לסכם, שהמתודות השונות דורשות כל אחת התערבות ברמה שונה של המורה – כפי שמוצג במודל. המודל מתאים להצגת מטרות בתחום הקוגניטיבי, אך קיימות מטרות למידה גם בתחום הריגושי. הטקסונומיה שהוצגה על־ידי בלום יכולה להוות כלי לניתוח גם מטרות בתחום הריגושי, החל ממטרות ריגושיות בתחום של "ידע" ועד מטרות ריגושיות בתחום "הערכה": מחקר כמורה דרך
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=