69 / 68 סטודנטים שענו על שאלונים (באמצעות 76 במחקר אחר בו השתתפו סטודנטים רואיינו, נמצא קשר בין סגנון קוגניטיבי לבין 51 ), וכן MBT 1 מבחן הישגים ועמדה כלפי שיטת הלימוד (בצלאל־רוזנבלט רחלי). המידע הביא את צוות המחקר להכרה שקיימות מתודות שונות של הפעלת המחשב בלמידה. כל מתודה היא ביטוי של חומר לימודים בעל מבנה שונה, ולכן היא מתאימה להשגת מטרות שונות. מתודות שונות של הפעלת המחשב ללמידה: מחשב כמכונת למידה – מתודה הישימה בעיקר בהוראת מקצועות מדעי הטבע (פיסיקה מתמטיקה). המחשב הציג לתלמיד ידע ובשלב הבא בדק את מידת השליטה של הלומד בחומר, אם הוכח ידע – המחשב הוביל אותו לרמה מתקדמת, אם נכשל – המחשב הוביל אותו להסבר נוסף. כך הוביל והנחה המחשב את התלמיד צעד אחר צעד לעבר מטרה מוגדרת. התוכנית בנויה כ"עץ החלטות". מחשב כסימולטור – מתודה זו מיועדת לנושאים בהם קיים קשר מתמטי בין מרכיבי חומר הלימוד. ניתן להמחיש זאת בחוקי הפיזיקה החלים על הגזים, שם יש קשר בין טמפרטורת הגז, הלחץ והנפח שלו. שינוי של גורם אחד מהם ישפיע על הגורמים האחרים. גם בסימולטור המשמש ללימוד נהיגה – שינוי בפרמטר אחד, לדוגמא "מהירות הנהיגה", ישפיע על היכולת לשלוט ברכב. מחשב כמאגר מידע – המחשב אוגר מידע עצום אותו ניתן לשלוף על־פי דרישת הלומד. שלושת המתודות הוצבו על פני סקלה, בצדה האחד "תוכנה פתוחה" ובצידה השני "תוכנה סגורה". בצד של "תוכנה פתוחה" מיקמנו את המתודה "מאגר מידע" ובצד של "תוכנה סגורה" מיקמנו את המתודה "מכונת למידה" – בתווך מוקמה המתודה "סימולציה". מחקר כמורה דרך מחשב כמאגר מידע תוכנה פתוחה תוכנה סגורה מחשב כסימולטור מחשב כמכונת למידה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=