הטכני של חיל האוויר, בחיפה. לאחר ההצלחה של הניסוי, בנינו מרכזים לאמון חיילי מילואים המשרתים בשריון, תותחנים, קשר, רפואה. במרכזים אלה רכש החייל את חומר הלימוד שהיה דרוש לו כדי למלא את תפקידו. המחשב "הוביל" את החייל דרך תהליך רכישת הידע, בחן אותו ועל בסיס הישגיו, קבע האם הוא צריך להתייצב שנית כדי ללמוד את החומר Computer Assisted( CAI ולהיבחן. שיטת הלמידה במערכות אלו הייתה ). שהייתה נהוגה בארה"ב באותם זמנים. Instruction את הניסוי ליוותה ועדה ציבורית, שכללה את ד"ר לואיס אוסין ממט"ח, פרופ' שלמה קניאל מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית, אלוף משנה אמנון תדהר מאג"ם למחשב וסגן אלוף צבי גינוסר ממה"ד. חיילים ממה"ד ומאג"ם למחשב בנו את השיעורים בהדרכה של נציגי צבא ארה"ב. גם הלאה, בשנות השמונים, עדיין האמינו שניתן לבנות מחשב במיוחד, מותאם לצרכי החינוך. היו עוד ניסיונות לפתח מערכות מחשבים מותאמות לתחום החינוך והלמידה, כאשר ניסיון מרתק כזה היה של מט"ח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית) מיסודה של קרן רוטשילד, שפיתח את מערכת תוא"ם – תרגול ואמון ממוחשבים. המערכת הייתה פחות יומרנית ופחות מושקעת מאשר הניסיון שבוצע על ידי אוניברסיטת אילנוי. בפרויקט זה, מצד אחד הבינו את חשיבות שילוב המחשב בלמידה ומצד שני לקחו בחשבון שמערכת החינוך אינה יכולה להוות מסגרת לפיתוחים טכנולוגיים יקרים. ד"ר לואיס אוסין הוגה שילוב המחשב בלמידה, פיתח את מערכת תוא"ם. הרעיון שלו אמנם היה מבריק, אלא שהוא הקדים את זמנו. בכך נוכחתי באחת מהרצאותיו בחו"ל, כששוחחתי עם המשתתפים לאחר ההרצאה וגיליתי שהם לא הבינו לא את ד"ר לואיס אוסין ולא את חזונו. עם זאת, כשד"ר אוסין סיים את תפקידו במט"ח, הסכימו כולם ש"מה שלואיס עושה היום, מחר נקרא בספרים." במסגרת מט"ח בנו מסופים מיוחדים (זולים) ומותאמים למערכת החינוך. הוקמו כתות ממוחשבות המורכבות ממיני מחשב של חברת דיגיטל ואליו מסופים. ד"ר אוסין שהיה חלוץ ומומחה בתחום לקח בחשבון 16־ מחוברים כ שני נושאים: . שיקול כלכלי – כדאיות, בתכנון ובנית מחשב מיוחד לצרכי חינוך. 1 . שיקול פדגוגי – חשש המורים בפני שילוב מערכת למידה בכתה – כיוון 2 שהמורים תפסו את המערכת כמי שמתחרה בהם ומערערת את מעמדם. ד"ר אוסין התמודד עם שיקולים אלה בתבונה. לגבי השאלה הכלכלית ושאלת יכולתה של מערכת החינוך להתמודד עם פיתוח מחשב, הוא קבע שמערכת החינוך תעסוק רק בבניית המסופים (מסופים פשוטים וזולים, ששימשו רק להצגת חומר הלימוד), מוח המערכת היה של חברה מסחרית – של חברת דיגיטל, שהייתה בימים אלה שיא הטכנולוגיה. מערכת PDP–11 שבו המעבד Time Sharing- תוא"ם, הייתה בין הראשונות בעולם שתמכה ב מחלק את הזמן שלו בין המסופים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=