33 / 32 קבלתי שיחה טלפונית מפתיעה מפרופסור ניב 1999 בשנת אחיטוב, סגן נשיא אוניברסיטת תל־אביב וראש המחלקה למנהל עסקים, אשר הזמין אותי לפגישה "קראתי את המאמרים שכתבת ברצוני להעיר כמה הערות". הוא הוציא מהארון כמה מאמרים שהכין בעוד מועד: " חשוב שתקרא אותם". במהלך השיחה העיר שתי הערות: . אתה נעזר במושגים מתחום הפסיכולוגיה כדי לתמוך ולהמשיג את תהליך 1 הטמעת המחשוב במערכת החינוך. לידיעתך קיימות קבוצות מחקר בעולם שמנסות להעזר במושגים הלקוחים מתחום הפסיכולוגיה לתהליך קבלת החלטות. . קיימים תחומים בהם לא תמיד קיים קשר בין ההשקעה לתוצר, בין תחומים 2 אלה נמצאת מערכת החינוך. במערכת זו פעמים ההשקעה רבה והתוצאה .Productuvity Paradox : היא לא בהתאם. מושג זה נקרא קבלנו פרופ' ניב אחיטוב ואנוכי במעמד חגיגי, תעודת הערכה 2005 בשנת מהאיגוד הישראלי לטכנולוגית המידע. פרופ' אחיטוב על תרומתו רבת השנים לתחום מנהל עסקים ואני קבלתי תעודת הערכה על הפרויקטים לשילוב טכנולוגיות ללמידה באזורי הפריפריה. Pruductivity מהמאמרים שמסר לי פרופ' אחיטוב הבנתי שהתופעה התגלתה בארה"ב בשנות השמונים, כאשר התפוקה של חלק גדול Pardox ביותר של כלכלת ארצות הברית, במגזר השירותים לא גדלה באופן מהותי, למרות ההשקעה הרבה במחשוב. יש ראיות משמעותיות לכך שארגונים רבים מקבלים פחות "תוצר", יחסית לגודל ההשקעה הכלכלית במחשוב שלהם, פחות ממה שהם יכולים, צריכים או מצפים. במציאות לא קיים קשר לינארי בין ההוצאות למחשוב, לבין שיפור התפוקה – ההשקעה גדלה ולמרות זאת התוצר קטן. תאוריות שונות פותחו במנהל עסקים, שניסו להסביר את תופעת "פרדוקס הפרודוקטיביות". הן דברו על מציאות הנובעת מהעדר תאוריות ניהוליות מכוונות להתמודדות עם הסביבה החדשה ודנו בהעדר תרגול ואמון מספקים. נראה על פניו שתהליך הטמעת מחשבים במערכת החינוך, הוא תהליך דומה לתהליך בו מתנסה המערכת הכלכלית מסחרית, זאת בגלל משקלם הרב וחשיבותם של מושגים סובייקטיביים בתחום החינוך. מידע זה תמך במאמצנו לנסות ולגבש תאוריה לשילוב מערכות טכנולוגיות בחינוך. יש להניח ששיקולי על התאוריה הפדגוגית לנסות ולהסביר מציאות זו. דעת פדגוגיים המושתתים על מחקר, יתרמו להקטנת הפער בין ההשקעה בתהליך הטמעת המחשב בלמידה ובין הפרודוקטיביות המצופה מהפעלת מחשבים בהוראה. פרדוקס הפרודוקטביות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=