), פסיכולוג שווייצרי שתרם רבות להתפתחות Jean Piaget( ז'אן פיאז'ה הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית, היה חלוצה הגדול של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית. הוא טען שהיכולת הקוגניטיבית של האדם, מתפתחת שלב אחר שלב בחוקיות ברורה וזו יכולה להיות הסיבה להתפתחות רעיונות זהים במקומות שונים ומנותקים זה מזה בעולם. ) פסיכולוג יהודי אמריקאי, הגה תאוריית Erik Erikson( אריק אריקסון שלבים פסיכו־חברתית, המסבירה את השפעת החברה על התפתחות יכולת האדם. לעומתו בלום קבע מושגים שאפשרו לאנושות להעריך את רמת הידע. ) פסיכולוג אמריקאי רב השפעה, הנחשב Frederic Skinner( פרדריק סקינר ונושא דגל 20־ לדמות המשפיעה ביותר בגישה הביהביוריסטית במאה ה בגישה המכניסטית, הסביר את תפקיד השכר ותפקיד העונש בתהליך למידה והצליח להגדיר את המשתנים השונים המעודדים או מעכבים למידה. אברהם ) פסיכולוג חברתי יהודי־אמריקני, הנחשב לאחד AbrahamMaslow( מאסלו התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית, פיתח את תאוריית הצרכים של האדם המוכרת בשמה "פירמידת הצרכים של מאסלו". הפירמידה מציגה את הצרכים והתנאים להתפתחות היכולת האינטלקטואלית של האדם ומהם הגורמים המשפיעים על התפתחות יכולת זו. בבסיס הפירמידה נמצאים הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים וההישרדותיים של האדם, שבלעדיהם הוא לא יוכל להתקיים כלל. אחריהם נמצא הצורך בביטחון בקיום הפיזי, הצורך בשייכות, זהות ואהבה, הצורך בכבוד והערכה ורק לאחר שכל אלו באו אל סיפוקם, יתפנה האדם למלא את הצורך הנמצא בראש הפירמידה – הצורך במימוש עצמי. עיקר תורתו של מאסלו מצביעה על כך שלאדם יש יכולת למידה וסקרנות עמם נולד ויכולת זו מגורה על ידי הסביבה. התאוריות שפותחו סייעו להבנת תהליכי החשיבה ולגיבוש אסטרטגית למידה שתשרת את צרכי התקופה. בשנות השישים החל המחשב לחדור ולהשתלב לתחומים שונים בחיינו: לכלכלה, למסחר, לרפואה, לחקלאות והנדסה. המחשב גם נראה ככלי יעיל להפעלת "שיטת החקר" – כדי לאפשר לכל תלמיד ללמוד את הנושא המעניין אותו בהתאם ליכולתו וכשרונו, כדי לקדם תלמידים באזורים בהם יש מחסור במורים וכדי לשלב בתוכנית הלימוד נושאים חדשניים. ברור היה שלא ירחק היום והמחשב ישולב במערכת החינוך. דור הידע דרש ממערכות החינוך לנסות ולגבש מודלים, שיסייעו בדרך קבלת ההחלטות לניהול מתקדם של מערכות הלמידה. מודלים כאלה חייבים לצמוח מתוך הידע הקיים בנושא "הטמעת תהליכים בארגון" ולהיעזר בתאוריות קיימות במדעי החברה. זה דרש ממערכת החינוך לקרא את מפת הצרכים של מחר – אבל מערכת החינוך לא הכינה את עצמה לשנויים שהתחוללו ולא סיפקה פתרונות למצב החדש, המחקר החינוכי עסק בעיקר בבדיקה והערכה של המצב הקיים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=