כך החלה להתפתח תרבות ליצירת עושר המבוססת על רעיונות יצירתיים. העושר תלוי לחלוטין בתקשורת ובהפצה של נתונים, רעיונות וסמלים. עוצמתם של אנשי המקצוע והמומחים קטנה, היות ועתה כל אדם יכול להשתמש בגוגל כדי למצוא ידע עדכני בתחום העניין שלו. לדוגמה בתחום הבריאות. בעבר הרופא היה בעל הידע הבלעדי ופשוטי העם לא יכלו להתערב בהחלטותיו. הוא מלומד, מתעדכן בספרים ומאמרים בנושא, ביצע מחקרים והשתתף בכנסים מדעיים של אנשי רפואה. במילים אחרות, הוא ניחן בידע שמטופלים לא היו חשופים אליו. אלא שכיום המצב שונה, מאגרי המידע פתוחים להמונים כל אחד יכול למצוא מאמרים, הדרכה ולדלות את הידע בעצמו ואף להעביר ביקורת על עצת רופאו. המערכת בדור השלישי הינה מערכת כלכלית – סמלית, כמו קנייה ומכירה של מניות. אדם יכול לאמוד את עושרו על פי חשבון הבנק שלו. השקעות כלכליות זמינות לכל אדם והוא יכול לקבל מידע עדכני בכל נושא פיננסי שמעניין אותו, במועד ובזמן מתאימים לו. ידע הוא נכס היכול להביא לאדם עושר, גם אם לא עבד ולו יום אחד במפעל תעשייתי. כך הפילוסופיה המקובלת השתנתה. במקום גישת החשיבה המעגלית שרווחה בעבר, מקובלת כיום הגישה הקווית, לפיה אנו יכולים לתאר את האירועים המתרחשים בהווה ואילו לגבי העתיד, אנו יכולים לשער ולנחש, אך לא לדעת בוודאות. צורת החשיבה הקווית עוררה סקרנות ובד בבד גם שאלות. מסקירה של "שלושת הגלים", שלושה עידני הציביליזציה, ניתן לשרטט חוקיות. בגל הראשון, החקלאי, האדם היה עבד לשלטונו של ראש המשפחה, לאדון או לאנשי השררה. לצורך קיומה של משפחה בתנאים הקשים נדרשה המשמעת שהונהגה על ידי היררכיה ברורה שבראשה עמד ראש המשפחה. בגל השני, התעשייתי, האדם עבד בבית החרושת וסר למרותו של בעל המפעל ונשאר עדיין עבד. סדרי העבודה בבית החרושת נשמרו הודות למשמעת הקפדנית ודיכוי רצונו של הפרט למען צורכי החברה. בהתאמה, "מערכת הלמידה" הייתה לינארית – בעלת דרך ומטרה ברורים ומוגדרים. בגל השלישי, עידן הידע, ניתן לאינדיבידואל החופש לבחור את דרכו. חופש לבטא את כשרונו ויכולותיו, חופש לרכוש ידע ולהיעשות למומחה בתחום בו הוא מעוניין. מקורות הידע פותחים לכל אדם, אפשרויות בלתי מוגבלות להשגת עושר, בהתאם לרצונו וכמובן גם ליכולתו ולכשרונו. יכולת זו עמדה בקנה אחד עם מטרות החברה – לחדש, להמציא, לגלות ולפתח רעיונות מקוריים. מתודת הלמידה בגל השלישי, מסתעפת – היא בעלת מטרות מגוונות ומסלולים שונים. נוכחנו לראות ששיטת הלמידה וגישת החינוך, עולים בקנה אחד עם צורכי החברה ובאים כדי לשרתה. מתודת הלמידה שונתה במשך הדורות והכוון שלה הוא אחד, משיטות הלמידה הנוקשות לשיטות למידה פתוחות המתאימות את עצמן לצרכי החברה, למוטיבציה ויכולת הלומד. האם יש חוקיות בשינוי?
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=