התאוריות המדעיות המקובלות, שמשו אמנם גם הן את מטרות החברה, אך לא תמיד את האמת. גישה זו שימשה בסיס לטענה כי תכליתו של "המדע" אינה לתאר את הטבע, אלא לשמר מבנים חברתיים־תרבותיים ובכך לשרת קבוצות בעלות עוצמה. לא חסרות דוגמאות היסטוריות להשקפת עולם זו, לפיה מה שנחשב לנכון הוא מה שמשרת את האדון ואת כוחו. גם מהוגי הדעות של אותה תקופה נדרש לציית לרעיונות המוכתבים על ידי השליט ולא לאמת המדעית. עבודתו של המדען הדגול גלילאו גליליי, נתקלה בהתנגדות עזה של הכנסייה ודעותיו הביאו לעימותים קשים ואכזריים בין הדת למדע. בעזרת טלסקופ שפיתח, גלילאו חיזק את המודל ההלוציונרי לפיו כוכבי הלכת נעים סביב השמש. באותם הימים הכנסייה האמינה שכדור הארץ הוא מרכז העולם וסביבו סובבות השמש ויתר הגלקסיות. גלילאו הועמד למשפט בשל תגליותיו ודעותיו, שלא התיישבו בקנה אחד עם דעתה של הכנסייה. משפטו נחשב לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת ומדע. מתנגדיו העיקריים היו התיאולוגים הכנסייתיים שחשו כי גלילאו פולש לתחומם ומערער את נשא כומר צעיר בשם תומס קצ'ני דרשה בגנות גישתו של 1614 אמונתם. בשנת גלילאו, דרשה זו עוררה תסיסה ואנשי האינקוויזיציה ברומא החלו לחקור את כתב גלילאו את "המכתב לדוכסית כריסטינה", שהיה מופנה 1616 כתביו. בשנת בעקיפין לתאולוגיים הכנסייתיים, בו טען כי יש לפרש את כתבי הקודש פירוש אלגורי ולא לקבל אותם כפשוטם. לדעתו אסור לאמונה הנוצרית להישען על עם חשמני האינקוויזיציה, 1616 עובדות מדעיות. בפגישה שקיים גלילאו בשנת הורתה הכנסייה 1632 נאסר עליו להגן או ללמד את התורה הקופרניקית. בשנת להחרים את רעיונותיו של גלילאו. באותה שנה זימנה האינקוויזיציה את גלילאו וגזרה עליו מאסר ללא הגבלת זמן. באמרתו הדרמטית בעת משפטו "ואף על פי כן נוע תנוע", התכוון גלילאו לתנועת הארץ סביב השמש, בניגוד לאמונת הכנסייה, שהארץ הינה מרכז והגלקסיות האחרות עם השמש, הירח והכוכבים – נעות סביבה. שנה לאחר מותו של גלילאו, נשא האפיפיור 350 ,1992 באוקטובר 31־ ב יוחנן פאולוס השני נאום שבו הודה כי הכנסייה הקתולית טעתה בהתנגדותה שנה. 350 לרעיונותיו של גלילאו. אכן צדקתו יצאה לאור, אולם רק לאחר תאוריות מדעיות אמת מקודשת? שהתלמיד יהיה מוכן, ברבות הימים, לעמוד ליד המכונה בבית החרושת שעות רבות ביממה, לעבוד כאריס בשדה, או להילחם את מלחמת אדוניו. תנאי החיים הקשים והצרכים ההכרחיים של החברה, הם שהכתיבו את הגישה החינוכית שהתאימה עצמה לצורכי החברה. בתקופה החקלאית וכמו כן בתקופה התעשייתית רווחת הפועל, לא הובאה כלל בחשבון, ורצונותיו האישיים נפלו על אוזניים ערלות. המטרה העיקרית הייתה – קיום ושרידות ממלכתית.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=