15/ 14 הספר המונח לפניכם, פורס ומגולל דרך ארוכה של מחקר, המלווה התפתחותו של רעיון בתחום החינוך, תחום משמעותי בכל מדינה מודרנית. קיים קשר מוכח בין רמת החינוך במדינה ובין חוסנה הרוחני ועוצמתה הכלכלית. לא נגזים אם נאמר, שאין תחום שיכול להשתוות בחשיבותו לתחום החינוך. אז למה אם כן המצב כיום בתחום זה אינו מזהיר? התשובה היא – בגלל מצבו של המחקר. תפקידו של המחקר ללכת לפני המחנה ולהאיר את הדרך בה מערכת החינוך צריכה ללכת. מערכת החינוך הינה מערכת מורכבת, הבנויה מגורמים שונים אך פועלת למען מטרה משותפת. הגורמים קשורים ביניהם בקשרי גומלין. סיבה נוספת הפוגעת בצמיחת תחום החינוך היא, כרגיל, העדר משאבים. בתחומי מדעי הטבע משקיעה המדינה כספים רבים להקמת מעבדות מחקר. כל זה כדי שרק נתונים שיתקבלו לאחר מחקר במעבדה, ייושמו. כי הרי וודאי שלא היינו מאמצים תרופה למגפת הקורונה, למשל, ללא בדיקה מוכחת במעבדה. לעומת זאת המחקר החינוכי נערך במסגרות החינוך הקיימות והוא בודק והוא יקבע אם שיטה מסוימת הצליחה או נכשלה. היום המחקר נעשה בדיעבד, לאחר שהשיטה המוצעת כבר אומצה. המחקר החינוכי מעיר את הערותיו על מערכות קיימות ועובדות, לכן יכולת השפעתו היא מינימלית. הספר מדגים מצב שבו מערכת המחקר הלכה לפני המחנה, בנתה "מעבדה" והסיקה מסקנות לפני שהחברה בה אנו חיים, ניסתה להתמודד עם הנושא. הצורך בימינו במתן הזדמנות לכל לומד, באשר הוא, לבטא את יכולתו וכישרונותיו, נובע באופן ברור מסקירה היסטורית של התפתחות הפדגוגיה בעולם. כך גם זכתה להכרה החשיבות של תפקידו הייחודי ותרומתו של המגע האישי והאנושי בין מורה לתלמיד. מכאן החשיבות של מחקר שיתמוך בפיתוח יכולות לשינוע ידע – "למידה מרחוק". מכאן גם החשיבות למצוא סינכרוניזציה בין תרומתו המשמעותית של המורה, לבין העברת ידע באמצעות מערכות טכנולוגיות. את כל זה אנו יכולים ללמוד מהספרות המתארת את התפתחותן של מערכות למידה במהלך ההיסטוריה. אילו הייתה ברשותנו מעבדה לחקר "שינוע ידע", הרי בשעה שהעולם היה מגיע להכרה בצורך, כבר הייתה בידנו תורה מוכנה. כלומר היישום במסגרות הלימוד היה נעשה על סמך תוצאות מחקר שנאספו בעבר ובכך היו נמנעות שגיאות עליהן כיום אנו משלמים מחיר. פתח דבר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=