ברוך אופיר - שינוי

ברוך אופיר מחקר ארוך טווח להטמעת שינוי בחינוך שינוי

/ ברוך אופיר שינוי. מחקר ארוך טווח להטמעת שינוי בחינוך

Baruch Offir CHANGE Process of Change in Education עורך: גיורא אוריין עיצוב ועריכה גרפית: d-s-d-s.com סטודיו דינה שהם 2022 הודפס בישראל 0-6230000017-3 : דנאקוד D+A הוצאת da-magazine.co.il כל הזכויות שמורות למחבר. © אין להעתיק ולתרגם שום קטע מספר זה בשום צורה או אמצעי ולכל מטרה שהיא בלי רשות מפורשת בכתב.

שינוי ברוך אופיר מחקר ארוך טווח להטמעת שינוי בחינוך

לאשתי היקרה אלה שכל מה שיש לי, הוא בזכותה

הקדמה / פרופ׳ ניב אחיטוב 9 הקדמה/ פרופ' עמנואל גרינגרד 11 "קרן ילדנו" ושותפותה בפרויקט הלמידה מרחוק / 12 פרופ׳ דוד קאסוטו פתח דבר 14 כך זה התחיל... 16 צורכי הישרדות ושיטות לימוד 21 ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלמידה תאוריות מדעיות – אמת מקודשת? 25 סוקרטס – קשר בין מדע ודת 26 ואז הגיע דור הידע האם יש חוקיות בשינוי? 27 במה טעו כלכלנים 30 פרדוקס הפרודוקטביות 32 הקשר בין שיקולים פדגוגיים ומחשבים 34 הצורך בפיתוח מערכות ללמידה מרחוק 42 חשיבות המחקר 43 מערכות ללמידה מרחוק כסביבת מחקר 45 כיצד מתפתחת תאוריה מדעית? 62 בניית תכנית לימוד 64 מחקר כמורה דרך 66 עקומת הלמידה ככלי לקבלת החלטות 77 איים של הצלחה 82 תאוריה היא לא רק תאוריה 85 חשיבותו של המורה המתווך 88 שילוב המחשב בפרויקט לשיפור "הדימוי העצמי הלימודי" 93 פתח לנו שער בעת נעילת שער 97 מקורות 103 תוכן העניינים

9 / 8 של המאה העשרים קם נביא בעירו: פרופ' ברוך אופיר הציע אז 70־ בשנות ה להקים מערכת של למידה מרחוק. הצעה זו הועלתה שנים רבות לפני שקמה ונפוצה רשת האינטרנט בעולם, הרבה זמן לפני תחילת השימוש ברשתות ודומיהן. ZOOM , ה- SKYPE החברתיות, ולבטח זמן רב לפני פיתוח תוכנות ה- , הקים פרופ' אופיר מערכת למידה IBM תוך שימוש בתרומה צנועה של חברת מרחוק, מושתתת על קווי טלפון נל"ן (נקודה לנקודה), אשר תמכה בתחילתה בלימודי מתמטיקה ואחר־כך עברה גם לנושאים אחרים. מאז חלף יובל שנים אשר במהלכן הלמידה מרחוק הפכה למרכיב קבוע במערכת החינוך האקדמית והמסחרית. מגפת הקורונה החדירה את הלמידה מרחוק גם למערכת החינוך הטרום אקדמית – בית־ספר יסודי ותיכון, ולמערכות החינוך של אירגונים עסקיים וציבוריים; לא רק בארץ אלא בכל העולם. הוא מעין שילוב שינוי – מחקר ארוך טווח להטמעת שינוי בחינוךהספר של "ספר היסטוריה", המתאר את חדירת הלמידה מרחוק לישראל, ושל ספר תיאוריה ומתודולוגיה, המסביר את יסודות התורה של למידה מרחוק, כיצד להטמיע אותה וכיצד להשתמש בה. זהו ספר מרתק אשר עשוי לעניין לא רק אנשי חינוך והיי־טק אלא גם את הציבור הרחב ששואף להבין כיצד הגענו להיות אומת ההיי־טק. פרופ׳ ניב אחיטוב ניב אחיטוב, פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב, מנהל אקדמי של המכון לחקר האינטרנט ומנהל מכון הנרי קראון למחקר עסקים בישראל. תחומי עיסוקיו הם אסטרטגיה וניהול מערכות מידע, מדיניות טכנולוגיית המידע בארגון, השלכות חברתיות ועסקיות של האינטרנט, וניהול ומדיניות עסקית. כיהן כסגן נשיא וכמנכ"ל אוניברסיטת תל־אביב וכדקאן הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי. כיהן כיו"ר הוועדה לספריות העתיד ויו"ר הוועדה לקורסים וירטואליים. מונה על ידי שר המדע לחבר בוועדה הלאומית למערכות מידע ותשתיות.

11 / 10 ספרו של פרופ' ברוך אופיר מופיע ממש במועד נכון. זאת היא סקירה מרתקת של חיפוש אחר הדרכים ה"נכונות" ליישום הוראה מקוונת. היא מזכירה תהליך של חציית נהר סואן, ללא גשר, שבו יש לדלג מאבן אחת לאבן אחרת ללא סדר ברור ומוכתב. לפעמים נכשלים ונופלים למים ולפעמים מצליחים ומגיעים לאבן יציבה – אבל היא לא בהכרח בכיוון שמוביל למקום הרצוי בגדה השנייה. אולם ההתקדמות נמשכת; לפעמים נתקלים באבני המצביעות על מסלולים חדשים, ובספו של דבר מגיעים לגדה שממול. זהו מסע היסטורי של רעיונות, ניסיונות, חיפושים, מחקרים ויישומים המכיל מנעד רב של נושאים. המחבר מתחיל את מסעו בברור הצורך בלמידה מקוונת ובחוסר ההצלחה של מערכות החינוך לשלב מיחשוב בהוראה. הוא כורך את הדיון בסקירות היסטוריות של מודלים של שיטות למידה ובניתוח הקשר הקיים בין שיקולים פדגוגיים לבין המיחשוב – נושא שאינו מובן די צורכו, לא רק על־ידי אלה הנרתעים ממנו אלא גם על־ידי המאמצים אותו. לאחר הצגת ההתפתחות של תיאוריות מדעיות ובניית תכנית לימוד מוצגת, בפירוט, הדרך להגדרה של מטרות הלמידה שהיא בסיס ההוראה הנכונה. המחבר דן במעמדו ובתפקידו של המורה בעידן ההוראה המקוונת, החושש לפעמים שיידחק החוצה מהמערכת, בעוד שהאמת היא שתפקידו, כמתווך, הוא בעל חשיבות עליונה בהטמעת המערכת והתמיכה בתלמידיו. המעבר המקשר שנבנה בין המחקר האקדמי למסקנות האופרטיביות, שנבחנו בניסויים מעשיים בבתי־ספר, מסתכם בתפריט מדוקדק של המורה/המתווך האידאלי. תיאור המחקרים האקדמיים המובילים לניסויים מעשים ויישומים בבתי־ ספר הם אבני הנהר שבעזרתן מדלג המחבר בכדי לזקק את הידע ולנסח את הדרך הנכונה לטיפול בסוגיות אלו. במידה רבה חסך המחבר מהמתעניינים בהוראה מקוונת את הסיכון להירטב לשווא, בהצביעו על אבנים נכונות שמומלץ להשתמש בהן. פרופ׳ עמנואל גרינגרד ישראל. IBM פרופ׳ עמנואל גרינגרד, בכיר לשעבר בחברת יועץ במיט"ל – מחב"א, מרכז לקידום שימוש בטכנולוגיה להוראה ולמידה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ייסד את המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר – בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב ועמד בראשה שנים רבות. הוציא ספרים רבים בנושא אינטרנט ולימוד מקוון.

13 / 12 "קרן ילדנו" ושותפותה בפרויקט הלמידה מרחוק לפני כעשור במסגרת 'קרן ילדנו לאן' חשף בפנינו פרופסור ברוך אופיר פרויקט ייחודי בשילוב מחקר שהוא יזם, שהתבצע במסגרת אוניברסיטת בר־אילן. "הלמידה מרחוק" הייתה אז 'עוף מוזר' והטמעת התוכנית בקרב בתי ספר לא הייתה קלה. קרן ילדנו איתרה את הנושא החינוכי־חברתי כנושא הקריטי ביותר. היוזמה של פרופ׳ אופיר הקדימה את זמנה ועדות לכך היא השפעת הלמידה מרחוק באמצעים אחרים כגון ה"זום" הנפוץ כל־כך בעקבות מגיפת הקורונה. הפרויקט פעל בהצלחה במסגרת בתי הספר בנתניה, בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה, בחינוך ההתיישבותי, אשר שם לו למטרה להנגיש את האקדמיה לקהילה זו וכיום בהצלחה רבה, הפרויקט פועל בנושא לימודי ארץ־ישראל. האוניברסיטה הסכימה לקבל לשורותיה את התלמידים שלומדים בפרויקט הלמידה מרחוק ולהעניק להם נקודת זכות אקדמית. קרן ילדנו קיבלה על עצמה את מימון הפרויקט. ראינו בפרויקט הלמידה מרחוק חזון לפיתוח ההון האנושי בכללותו והנגשת תחומים אקדמיים לפריפריה. קרן ילדנו מייחסת חשיבות מרובה לפרויקט הכולל מחקר. למרות הקשיים שהתגלעו מפעם לפעם קרן ילדנו המשיכה בהתמדה זה כעשור לתמוך בפרויקט שעשוי לשנות את שיטת הלמידה בישראל. אירועי השנתיים האחרונות עם המגבלות שהוטלו על מערכת המינוך בעקבות התפשטות הפנדמיה הקשה הביאה לכך שהלמידה מרחוק הפכה במקרים רבים לנחלת כלל התלמידים בעיקר בבתי־הספר התיכוניים. השיטה הוכחה כמוצלחת וקיבלה אוזן קשבת במשרד החינוך. אנו נמשיך לשמש גורם תומך לפרויקט שהוכיח עצמו כמוצלח במיוחד למען הלמידה המעמיקה ולמען התמודדות עם מצבים שבתחילה לא נראו כמציאותיים והוכחו לאחרונה כבעלי סיכוי להצלחה ולמקדמי למידה. אין לנו אלא להודות לפרופ' אופיר שיזם ודחף בנחישות את הרעיון המיוחד הזה המביא בשורה לקהל הלומדים בישראל ובכלל. פרופ' דוד קאסוטו יו"ר קרן ילדנו מרכזי תקוותנו

15/ 14 הספר המונח לפניכם, פורס ומגולל דרך ארוכה של מחקר, המלווה התפתחותו של רעיון בתחום החינוך, תחום משמעותי בכל מדינה מודרנית. קיים קשר מוכח בין רמת החינוך במדינה ובין חוסנה הרוחני ועוצמתה הכלכלית. לא נגזים אם נאמר, שאין תחום שיכול להשתוות בחשיבותו לתחום החינוך. אז למה אם כן המצב כיום בתחום זה אינו מזהיר? התשובה היא – בגלל מצבו של המחקר. תפקידו של המחקר ללכת לפני המחנה ולהאיר את הדרך בה מערכת החינוך צריכה ללכת. מערכת החינוך הינה מערכת מורכבת, הבנויה מגורמים שונים אך פועלת למען מטרה משותפת. הגורמים קשורים ביניהם בקשרי גומלין. סיבה נוספת הפוגעת בצמיחת תחום החינוך היא, כרגיל, העדר משאבים. בתחומי מדעי הטבע משקיעה המדינה כספים רבים להקמת מעבדות מחקר. כל זה כדי שרק נתונים שיתקבלו לאחר מחקר במעבדה, ייושמו. כי הרי וודאי שלא היינו מאמצים תרופה למגפת הקורונה, למשל, ללא בדיקה מוכחת במעבדה. לעומת זאת המחקר החינוכי נערך במסגרות החינוך הקיימות והוא בודק והוא יקבע אם שיטה מסוימת הצליחה או נכשלה. היום המחקר נעשה בדיעבד, לאחר שהשיטה המוצעת כבר אומצה. המחקר החינוכי מעיר את הערותיו על מערכות קיימות ועובדות, לכן יכולת השפעתו היא מינימלית. הספר מדגים מצב שבו מערכת המחקר הלכה לפני המחנה, בנתה "מעבדה" והסיקה מסקנות לפני שהחברה בה אנו חיים, ניסתה להתמודד עם הנושא. הצורך בימינו במתן הזדמנות לכל לומד, באשר הוא, לבטא את יכולתו וכישרונותיו, נובע באופן ברור מסקירה היסטורית של התפתחות הפדגוגיה בעולם. כך גם זכתה להכרה החשיבות של תפקידו הייחודי ותרומתו של המגע האישי והאנושי בין מורה לתלמיד. מכאן החשיבות של מחקר שיתמוך בפיתוח יכולות לשינוע ידע – "למידה מרחוק". מכאן גם החשיבות למצוא סינכרוניזציה בין תרומתו המשמעותית של המורה, לבין העברת ידע באמצעות מערכות טכנולוגיות. את כל זה אנו יכולים ללמוד מהספרות המתארת את התפתחותן של מערכות למידה במהלך ההיסטוריה. אילו הייתה ברשותנו מעבדה לחקר "שינוע ידע", הרי בשעה שהעולם היה מגיע להכרה בצורך, כבר הייתה בידנו תורה מוכנה. כלומר היישום במסגרות הלימוד היה נעשה על סמך תוצאות מחקר שנאספו בעבר ובכך היו נמנעות שגיאות עליהן כיום אנו משלמים מחיר. פתח דבר

בספר לא מתגלים חידושים בעולם המחשוב. המחשבים התפתחו בהתאם לצורכי התעשייה והכלכלה ולא צורכי החינוך. הספר מציג מחקר, במסגרתו, על סמך לימוד של ההתפתחות ההיסטורית, הוערך בעוד מועד הכוון בו יתפתחו הצרכים של מסגרות החינוך. על בסיס ניתוח זה נבנו כעין מעבדות בהן ניסינו את הרעיון, עוד לפני שהתעורר בשדה החינוך הצורך בו. המחקר הווה תשתית לפתוח הגישה הפדגוגית, להגדרת חשיבות התפתחות היכולת להעברת ידע. המחקר הציג דעה לגבי תפקידו של המורה המחנך, כל זאת תוך התבססות על ידע קיים בתחומים קרובים, כגון פסיכולוגיה 50 ותאוריות קיימות בניהול פרויקטים, בעזרת מחקרים שבוצעו במשך שנה, על ידי תלמידים לתארים גבוהים במסגרת אוניברסיטת בר־אילן.

17 / 16 : "להערכתי בעתיד הלא רחוק המחשב IBM ניבא דוד הכהן מנכ"ל 1970 בשנת ימלא תפקיד חשוב בחינוך... ". ניבא ולא תיאר לעצמו עד כמה חזה את העתיד נכונה. פיתוח מעורבות המחשב בתחומים שונים בעולם באותם ימים, אמנם היה עדיין בשלביו הראשונים ובוודאי שתחום החינוך לא היה הראשון בו יעשה מאמץ ליישום המחשב, הרעיון לשלב מחשבים בחינוך היה בגדר מדע בדיוני. בימים ההם פעלו בעולם מחשבים בודדים בתחומים שונים, ובוודאי לא נעשו ניסיונות לשלבם בחינוך. איך חוקרים אם כך מצב שאולי יתממש בעתיד? במדעים מדויקים קיימת שיטת הערכה של מצב לא ידוע, על בסיס נתונים ידועים מהעבר, שיטת הערכה זו קרויה "חיוץ" (אקסטרפולציה). לפיה, ניתוח של ההתפתחות במשך עשרות שנים, מהווה בסיס להנחה ברמה גבוהה מאוד של הסתברות, לגבי כוון ההתפתחות המשוער בשלב הבא. לפי גישה זו יכולנו להעריך את הצרכים העתידיים של החינוך, על בסיס ניתוח השנויים בצרכים שהתרחשו בעבר. באותן שנים לפרופסור IBM לירות, שתרמה חברת 30,000 בסכום של אליעזר שטרן, ראש המחלקה לחינוך, העמדנו מסופי מחשב בשני בתי ספר – תיכון הרוא"ה ברמת גן ובישיבת נחלים. חברנו את המסופים למחשב המרכזי באוניברסיטת בר־אילן (אינטרנט לא היה בימים ההם), ולכן יצרנו קשר עם בתי־הספר באמצעות קווי נל"ן. זה היה הפרויקט הראשון בישראל של למידה מרחוק – התלמידים בשני בתי הספר התיכוניים למדו מתמטיקה, בלימוד .APL מרחוק באמצעות מחשב. השיעורים נכתבו בשפת כך זה התחיל... נסביר מהיכן הצורך בלמידה מרחוק. הרי הידע הוא כוח, על כן המדינה המודרנית חייבת להיות בעלת יכולת לשנע ידע ממרכזי ידע, לאזורים מוגבלים ביכולת הוראה, ממקום בו קיימים מורים טובים, למקום בו קיים מחסור במורים, בכך לאפשר לכל לומד על פני המדינה כולה, לרכוש ידע ולבטא את יכולתו וכשרונו. בעיה זו קיימת בעולם כולו ולא רק בארצנו. באמצעות למידה מרחוק מערכת החינוך יכולה לכוון ולהנחות את הידע המועבר לתלמידי בתי הספר ובכך לשנות את תכני הידע, בהתאם לצורכי החברה. סקירת הספרות העוסקת בהתפתחות גישות פדגוגיות של למידה ורכישה של ידע, מראה שלמידה מרחוק עשויה לסייע למערכת החינוך להשיג את מטרותיה. כאמור, מערכות למידה מרחוק עדיין לא יושמו בחינוך ולכן יזמנו אנחנו פרויקטים של למידה מרחוק, כדי שפרויקטים אלה יוכלו להוות שדה מחקר ובכך להקדים את צורכי העתיד. , התרכזו מחקרינו בבדיקת יעילותה של 1970 במהלך השנים החל משנת מערכות למידה מרחוק לנושאים שונים: מתמטיקה, מדעי הטבע, מקצועות

מדעי הרוח וכן יהדות וספרות עברית. בדקנו משתנים שונים הקשורים במורים ומשתנים שונים הקשורים בלומד. בעולם האקדמי היחס אלינו היה כאל "מרחפים", לשם מה למידה מרחוק, אמרו לנו, אם אפשר לשלוח מורים לבתי הספר ובכך לפתור את הבעיה? מסקנת מחקרנו הצביעה דווקא על חשיבותו של המורה בכתה, השומר על קשר אישי ואנושי עם הלומד, גם בעת שנעשה שימוש במערכת ממוחשבת של למידה מרחוק. כך נוצר המושג "מורה מתווך". נעשו עבודות מחקר, שבדקו את התחומים בהם יכולה מערכת למידה מרחוק לסייע ללא התערבות מורה בכתה ולעומתם מהם התחומים החייבים את התערבותו של המורה. (י. לב, א. ברט, א. בן־חיים, א. שמיר, ר. בצלאל-רוזנבלט). המחקרים בוצעו במסגרת בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר־אילן שנה. המחקרים הפיקו נתונים והקנו ניסיון ואלה היוו אבני דרך 50 במשך בהובלת הפרויקטים השונים. הפרויקטים בוצעו בסיוע קרן "ילדנו תקוותנו", בראשותם של פרופסור דוד קאסוטו ומר יגאל דנינו, שגם הם שוכנעו בחשיבות הרעיון. עבודות המחקר והפרויקטים עצבו ושרטטו את הפדגוגיה של הטמעת מערכת למידה מרחוק במסגרות החינוך. מסקנות המחקרים מהוות בסיס לגיבוש תאוריה. אבל אז פרצה מגפת הקורונה והתלמידים לא יכלו לבקר בבתי הספר. הפתרון היה לימוד מרחוק באמצעות מערכת "זום" וגם לאחר שבאמצעותה נעשה לימוד מרחוק, עדיין לא הייתה קלה דרכנו. מערכת החינוך התריסה בפני האקדמיה: "אתם עוסקים בנושא כבר שנים רבות. אנחנו שילבנו את המערכת ללמידה מרחוק בחודשיים..." אלא שמערכת החינוך לא צדקה בטענתה, כיוון שבדיקת ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלימוד הראתה – שעד ימינו בעולם כולו, לא הצליחו לקיים רפורמה בחינוך ללא מחקר וללא בדיקה קפדנית של התהליך. שיטת ה"שלוף" לרוב לא מוכיחה את עצמה. התחילה מערכת החינוך להתאושש ממגפת הקורונה 2021 בספטמבר ונזקיה הקשים. התלמידים חזרו לבית הספר לאחר תקופה ארוכה בה למדו מרחוק בעזרת מערכת "זום", שאפשרה למורים להמשיך וללמד מביתם כאשר התלמיד אף הוא נמצא בביתו. הפגיעה של שיטת לימוד זו, בשל קשר מוגבל בין המורה לתלמיד דרך מערכת "זום" – הייתה קשה והעתיד מי יישורנו. ביום בו ניסו לחזור למסלול הרגיל של קשר אישי אנושי של מורים ותלמידים, נמצא שמערכת החינוך עומדת בפני קשיים שלא נצפו. משרד החינוך כינס דיון חירום, בהשתתפות פסיכולוגים יועצים חינוכיים, בפניהם הוצגו אירועים של אלימות בבתי ספר, הכוללים אלימות פיזית קשה, בעיות של וויסות רגשי, מעשי ונדליזם חמורים, עישון, נטילת סמים ושתיה מופרזת של אלכוהול.

19/ 18 לא היינו צריכים להיות מופתעים מהתוצאות האלה. בהיסטוריה של הניסיונות להטמיע שינוי בחינוך – כבר נוכחנו לראות ניסיונות לא מבוקרים. בשנות השמונים של המאה שעברה, המחשב השתלב כמעט בכל תחומי חיינו – כלכלה, רפואה, חקלאות, תעשיה. גם מערכת החינוך ניסתה לשלב את המחשב בימים ההם של שנות השמונים, האמינו שהמחשב בתחומה. יכנס לכתה, יבצע את תהליך ההוראה והמורה יהיה מיותר. ,)C.A.I) Computer Assisted Instruction באותם ימים פותחה שיטת בה המחשב מוביל את התלמיד צעד אחר צעד, שופט את הישגיו וכישלונותיו ובהתאם לכך מנווט את הלמידה. העולם המערבי הוציא סכומים אדירים כדי לקדם את השיטה והחזון, אבל הרעיון נכשל והמחשבים נותרו בכתות כאבן שאין לה הופכין. הסיבה לכישלון זה היא העובדה שהרעיון קרם עור וגידים על ידי מומחי מחשב ואנשי כלכלה בלבד, כאשר שיקולי הדעת גם אנשי הפדגוגיים הכה רלוונטיים – לא נלקחו כלל בחשבון. המחקר החינוכי באוניברסיטאות תרמו למציאות זו, בכך שלא גבשו תאוריה ושיטות מחקר שיהיו רלוונטיים לצרכי המציאות החדשה. אזלת יד של המחקר ההיסטוריה כרגיל חוזרת על עצמה וכיום שוב חזרנו על אותה טעות, הפעם בהתמודדות עם מגפת הקורונה. מערכת ה"זום" שולבה בתהליך ההוראה, בלי שהוכנה מבעוד מועד "תורה" מקדימה לביצוע. במציאות קיים פער בין צרכי החברה ובין המחקר החינוכי האקדמי, אשר כפי שהוא נעשה באוניברסיטה, למעשה תרם למצב זה ולא נתן לו מענה. ניתוח הספרות בתחום החינוך, מראה שהמחשבים אכן יכולים לסייע למערכת החינוך להשיג את יעדה, בתנאי שהפדגוגיה של שימוש במערכות ממוחשבות תותאם למטרות החינוך. אך במציאות, בעוד טכנולוגיה מתקדמת והמחשבים מתפתחים, לחינוך אין כלים להדביק קצב התקדמות כה מהיר. החינוך נעזר בשיטות מחקר שאין בכוחן להתמודד עם צרכי החברה ומתבסס על תאוריות שגובשו במאה הקודמת. המחשה של הפער בין המחקר החינוכי לבין התפתחות הטכנולוגיה, הודגמה עם התפרצות מגפת הקורונה. עולם המחשבים ידע לספק לנו את מערכת ה"זום" כמעט מידית, זאת מאחר וחברות מסחריות השכילו לראות את הפוטנציאל הטמון ביכולת שנוע ידע, עוד שנים רבות לפני פרוץ מגפת הקורונה. לעומת זאת, מערכת החינוך לא ידעה לקרוא את המציאות. לדוגמא, החברה הישראלית פתחה מערכת זהה לזום כבר בשנות השמונים, אולם זו כוונה את Interwise יעדה לשוק המסחרי ולא לתחום החינוך. כשניסינו לרכוש את המערכת לצורכי הייתה: "אנו לא עובדים עם מסגרות Interwise מחקר ולמידה, תשובת חברת החינוך – כיוון שאין בידי מערכת החינוך משאבים לכסות את עלות הפיתוח של לחברה הבינלאומית Interwise נמכרה 2007 מערכת טכנולוגית." באוקטובר וזו הבינה והכירה בחשיבות הפיתוח. AT&T כך זה התחיל

לעומת היכולת לראות את הנולד של אנשי התעשייה המסחרית, למחקר החינוכי לא הייתה תשובה לשאלות שהתעוררו בשדה החינוך, שם לא ראו מבעוד מועד את הפוטנציאל של מערכות שמאפשרות שינוע ידע ואת יתרונן המחקר בחינוך לא עסק בתהליך ההתמודדות עם צורכי מדינה מודרנית. בשאלות הקריטיות: מהי המתודה של הכנסת "זום" למערכת? מהו מקומו של המורה בתהליך הלמידה המשלבת מיחשוב? לא גובשו מודלים שנבנו על גבי הפרדיגמה הקיימת, שיאפשרו שיקול דעת בתהליך הטמעת המחשבים בחינוך. מערכת החינוך לא הייתה מוכנה להתמודד עם הצורך של שילוב מחשב בהוראה וזאת למרות הפערים העצומים ברמת הלימוד ובהישגים בין מרכז הארץ לערי הפריפריה. הנה כמה סיבות אשר מנעו ממערכת החינוך לשלב מיחשוב בהוראה: א. המחקר החינוכי מתבצע על ידי חוקרים יחידים, בעוד שנושא שילוב מחשבים בהוראה דורש עבודת צוות, הכוללת אנשי מחשבים מומחים בטכנולוגיה, פסיכולוגים, חוקרים בתוכניות לימודים ובחינוך. היות והנושא הוא רב תחומי, המחקר והיישום דורשים ניהול וידע מורכבים ורב תחומיים. ) – שהן מערכות Complex system( החינוך עוסק במערכות מורכבות הבנויות מחלקים שונים ביניהם יש קשר מורכב. כמערכת אחת יש להם תכונות שאינן נובעות באופן פשוט מתוך התכונות של המרכיבים הבודדים. ב. המחקרים צריכים להיות רלוונטיים ויישומיים וחייבים להתמודד עם בעיות קימות במערכת החינוך. ג. שיטת המחקר צריכה להיות מעגלית: לגבש תזה, לבדוק את תקפותה ליישמה ), אינטראקציה בין משתנים, Detection( שוב וחוזר. זו שיטת המעקב ) הנהוגה היום במחקר בתחום החינוך. Control( לעומת שיטת הבקרה ד. המחקר בנושא שימוש במחשבים בהוראה הוא יקר ודורש יכולת ניהולית ברמה גבוהה, כיוון שצוות המחקר צריך לעסוק ביישום שימוש במחשבים בשטח, בהפעלת מורים, תלמידים וקובעי מדיניות חינוכית. ה. קרנות המחקר התחרותיות נותנות תקציב לתקופה קצרה, לעומת זאת On going המחקר בתחום הטמעת מחשב בהוראה, הוא ארוך טווח .Research ו. על שיטות הדיון והסקת מסקנות לדון על סמך תאוריות ושיטות מחקר עדכניות, המתפתחות בד בבד עם הצרכים של השדה עקב בצד אגודל, לעומת זאת מערכת החינוך מתבססת על תאוריות שרובן פותחו בחלק הראשון של המאה שעברה. ז. החוקר בתחום החינוך צריך לשרטט לעצמו את כיוון ההתפתחות של הנושא ואת הדרך להתמודד עם הקשיים, זאת על בסיס הספרות הקיימת וההיסטוריה של ניסיונות העבר. כמו בכל תחום הפתרון טמון באנשים.

21 / 20 בחברות בתחום המסחרי, המושתתות על נתונים אובייקטיביים, ההקרבה והנכונות להסתכן לפעמים נותנים פירות, יש כאלה שנכשלים ויש בודדים שמצליחים. החברה לוקחת אז את המצליחים ומקדמת אותם. לעומת זאת, במערכת החינוך אין מקום לכישלונות ולכן המדינה חייבת להתערב. מערכת החינוך צריכה להיות ציבורית, להיות בעלת יכולת להתמודד עם צורכי המדינה. האם יש בנמצא פתרון למצב זה? אולי. נוכל לומר כסיכום של שנה, את הדברים הבאים: 50 מחקר ארוך טווח לאורך המחשב הוא סוג של "שינוי" שנכפה על מערכת החינוך והמערך המחקרי צריך לספק את הדרכים להטמעת "שינוי" במערכת החינוך. הספר מציג היסטוריה של מחקר להטמעת שינוי בחינוך. נחקרו משתנים הקשורים במורה, בכתה, בלומד, נבדקו עמדות ומגמות של משרד החינוך, נבדקו המטרות של הקרן המממנת את תהליכי המחקר הניסיון שרכשנו מאפשר לגבש מודל להטמעת שנוי במערכות מורכבות. תוצאות המחקרים הניבו הבנה לגבי משתנים שונים המשפיעים על תהליך הטמעת מחשבים בחינוך. המסקנות הן גנריות ונותנות כלים לתכנון הטמעת "שינוי" בחינוך, בנושאים שונים. מסקנות אלו אוגדו לתאוריה כוללת שמלווה תהליכי שינוי במערכת למידה. הפרק האחרון של ספר זה, מדגים את ניסיוננו להטמעת הוראה ממוחשבת. בפרויקטים שבוצעו בשדה, בהם אנו מדגימים כיצד התאוריות שגובשו במחקרנו, מלוות את התהליך של הטמעת מחשבים בהוראה. תוצאות המחקרים שבוצעו במשך השנים, משמשות בסיס לשיקול דעת להמשך ניהולו של הפרויקט. מערכת החינוך מורכבת ממורים, תלמידים, מנהלים – ארגון של אנשים. הספר מציג דרך חשיבה הוליסטית, להטמעת "שינוי" בארגון, תוך הנחיית הקורא לדיון בשמונה נושאים: . השפעת צורכי קיום של האדם על שיטות למידה והעברת ידע בין דור לדור. 1 . המאבק להישרדות והשפעתו על מבנה המשפחה, תפקודה ודרך החשיבה 2 של האדם. . מתודות העברת ידע בתקופה המודרנית, להקניית חשיבה יצירתית ויזמית. 3 . יכולת המחשב ככלי עזר להשגת מטרות רכישת ידע. 4 . חשיבות המחקר והתאוריות הקלסיות במדעי החברה, להגדרת תפקיד 5 ה"מתווכים" בין הלומד למקור הידע. . הגדרת משתנים ושיטות מחקר בתהליך הטמעת המחשב . 6 . מושגים במדעי החברה ככלי לשיפוט ועיצוב תהליכי הטמעת "שינוי" 7 בלמידה. . מודלים לקבלת החלטות בתהליך הטמעת "שינוי" במערכות למידה. 8 כך זה התחיל

הספר מתאר שנים של מחקר וחיפוש דרך, עקב בצד אגודל. נערכו עבודות מחקר לתואר שלישי ובוצעו פרויקטים בשדה. על בסיס מחקרים אלה והפרויקטים שבוצעו, נעשה ניסיון לגבש ידע שיסייע בתהליך הטמעת שינוי במערכות חינוך, בספר מוצג ניסיון להתמודד עם הבעיות של מערכת החינוך המודרנית. אכן, זה לא פתרון מושלם, אבל אולי צעד קטן במסע ארוך. שלחו הרוסים את הספוטניק הראשון אל מחוץ לאטמוספרה 1957 באוקטובר והקדימו בכך את האמריקאים. מציאות זו גרמה לאמריקה להעלות שאלות קשות לגבי האפקטיביות של מערכת החינוך בארה"ב: "אנו מחנכים אלפי מהנדסים מדי שנה ולמרות זאת לא קם מהנדס שהעלה את הרעיון לשלוח אדם אל מחוץ לאטמוספרה?". התכנסה ועדה שהייתה מורכבת ממדענים ידועים באותה 1960 בשנת תקופה מתחומי מדעי הטבע, פילוסופיה ומדעי החברה, כדי לדון בסוגיה "מהם השינויים שצריכים להיעשות בשיטות הלמידה, כדי כתוצאה מדיוני הועדה התפתחה להתאימן לדרישות העכשוויות?" ), באמצעותה מוצגות בפני הלומד דילמות Inquiry Approach( " "שיטת החקר ושאלות פתוחות, במקום עובדות. התלמיד לומד לחקור, לשאול שאלות, להעלות תמיהות ולא רק לשנן מידע. מסקנות הועדה פורסמו בספר "תהליך ) והפכו למצפן ואבן פינה למערכת The Process of Education( " החינוך הלמידה בעולם כולו בכל נושאי הלימוד בפיסיקה ומתמטיקה וכן בגיאוגרפיה והיסטוריה. "שיטת החקר" לא צמחה יש מאין אלא היא חוליה בשרשרת התפתחות שיטות הלמידה, במשך דורות קיומו של האדם. לאורך כל ארכה של ההיסטוריה האנושית, מאז ימי קדם ועד ימינו, מתקיים קשר בין שיטות הלימוד לצרכי החברה בה אנו חיים. את הרעיון הזה מביא ), סוציולוג, סופר ועתידן יהודי אמריקאי, Alvin Toffler( אלווין טופלר .1980 ( שפורסם בשנת The Third Wave( " בספרו "הגל השלישי "הגל השלישי" הינה תיאוריה חברתית־כלכלית, המציגה את תהליך התפתחות הכלכלה עד ימינו וצופה את המשך התפתחותה בעתיד. טופלר פיתח תיאוריית גלים חברתית־תרבותית־כלכלית, לפיה האנושות עברה שלושה גלי מהפכות. על בסיס תאוריה זו, אנו יכולים להבין את הגורמים המשפיעים על תהליך השינויים בשיטות הלמידה ומהם להקיש לגבי ההתפתחות הצפויה בעתיד: הגל הראשון, התאפיין בעיקר בחקלאות והמשאב העיקרי עליו הוא הושתת שנה, בני האדם היו נוודים, התקיימו בעיקר מליקוט 8500 הוא אדמה. עד לפני הצומח וצייד חיות ששימשו למאכל ולהכנת לבוש מעורם ופרוותם. עם הזמן ולאחר התחקות אחר איתני טבע ומחזוריותם, החל האדם לפתח מערכת צורכי הישרדות ושיטות לימוד ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלמידה

23 / 22 יחסי גומלין עם האדמה ולמד לגדל את מזונו בעצמו, בהתאם לעונות השנה. את השלבים של התפתחות האנושות מתאר נח הררי בצורה מרשימה בספרו "קיצור תולדות האנושות". תהליך זה הביא את האדם להשתקע בקרבת שטחי הגידול, לביית ולגדל חיות ששימשו לעבודה ולמאכל ולחדול מנדודיו. כך החלה להתפתח החקלאות ועימה תהליך למידה שהצריך יכולת איסוף מידע, השוואת נתונים, ניתוחם והסקת מסקנות. יכולת אשר השתפרה והשתכללה ככל שהאדם צבר בה ניסיון. בד בבד, החקלאות התפתחה במקומות נוספים בעולם. זו עובדה מעניינת, שהתרחשה באותה תקופה באזורים שונים, המנותקים ורחוקים זה מזה ובלא שהתקיימה תקשורת ביניהם. לדוגמה, במרכז אמריקה גידלו תירס ושעועית, בסין אורז ודוחן, בדרום אמריקה תפוחי אדמה ובטטה, במזרח ארצות הברית דלעת, בגינאה החדשה סוכר ובננות, במערב אפריקה דוחן אפריקאי ואורז. הכתב הומצא לפני יותר מחמשת אלפים שנה והוא אפשר לידע להצטבר ולהעביר אותו מדור לדור. מעניין לציין שהכתב הומצא באותה תקופה, בשבעה מקומות שונים בעולם – כתב היתדות במסופוטמיה, ההירוגליפים במצרים, הכתב המינואי, האידיאוגרמות הסיניות, כתב של בני המאיה, הכתב האצטקי. השימוש הראשוני בכתב החל בתיאור של עצמים: בית, שור, אדם ובהדרגה הפך הכתב ליותר מופשט ובעזרת כמות מצומצמת יחסית של אותיות, הצליחו לבטא רעיון מורכב. ייתכן מאוד כי מציאות זו התאפשרה הודות לתהליכי ההתפתחות הקוגניטיבית של כל אדם. זאת בהתחשב בעובדה כי באותה התקופה, במקומות שונים בעולם, היו לבני האדם צרכים בסיסיים דומים והם הגו רעיונות כמעט זהים, כדי לספק אותם. בתקופה החקלאית, סביבת חייו של האדם הייתה מלאה גירויים הדורשים חקר ולמידה והיא הציבה בפניו לכן משימות רבות, כמו הגנה, חיי חברה, השגת מזון, הקמה ובניית סביבת מגורים, משפחה ועוד. לאף אחת ממשימות אלה לא היה מדריך מגובש וכתוב של פתרונות, לא הייתה תאוריה כתובה או ספר בו רוכזו המסקנות שנאספו על ידי הדורות הקודמים. האדם למד הכול מהניסיון המצטבר של אבותיו, מתוך "התורה שבעל פה" ומתוך הסביבה העשירה בגירויים שבה חי. לכל בעיה פיתח האדם פתרון מתאים העונה לצרכיו. האדם שרטט לעצמו את הפתרון, למד בכוחות עצמו, הגיע למסקנות, עסק ביישום הפתרון וגם נשא בתוצאותיו. שיקול דעת נכון אפשר לאדם להתיישב במקום אחד ולחדול מחיי נדודים. מציאות זו של חיים נייחים, אפשרה לאדם לפתח כלים ותנאיי מגורים נוחים יותר, אוהל או בית מחמר ועצים. החיים הקשים אילצו את התא המשפחתי ללמוד לנצל באופן יעיל את הכוח שברשותו. אב המשפחה, האם והילדים, כל אחד הודרך למלא את מקומו בתא המשפחתי. כל אחד למד לתרום את תרומתו, שיטת הלמידה הנהוגה אז הייתה חיקוי ומשימה זו הוטלה על החינוך. הבנים יצאו עם אביהם לעבודת השדה ולמדו לחרוש, לחפור תעלות, להוביל את המים לשדה ולהקים גדר אשר תגן ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלמידה כתב הירוגליפים מצרי

על משפחתם מפני חיות הפרא. הבנות נשארו באוהל ולמדו מאימן לסדר את האוהל, להכין אוכל ולטפל באחים הקטנים. הבנים הוכשרו להמשיך ולנהל את המשק והבנות למדו לטפל בבית. כדי שהתא המשפחתי יתפקד, גובשה המשפחה הפטריארכלית. בראשה עמד המבוגר במשפחה וכולם סרו למוצא פיו. החיים הקשים דרשו משמעת חזקה ושיטת החינוך כוונה לכך. הבן חיקה את מעשיו של אביו והבת חיקתה את התנהלותה של האם. המטרה העיקרית הייתה לפתח יכולת עמידה ושרידות בקשיים וביצוע מכלול התפקידים שיועדו לכל בן משפחה. בשיטת לימוד כזו הם למדו לציית לבעל הסמכות, לעבוד קשה ולעמוד בלחצים. מכאן אנחנו רואים ש"מערכת החינוך" באותה תקופה, בעצם נועדה לאפשר את המשך קיומה של המשפחה. בבוא העת, כשהקימו את משפחתם, הבנים המהווים כוח עבודה חיוני, נשארו במסגרת המשפחה ואילו הבנות, לאחר שנישאו, עברו להתגורר עם משפחתו של הבעל. האמונה של האדם והפילוסופיה על החיים, גויסו אף הם כדי לעמוד במשימה. הפילוסופיה המקובלת הייתה "הפילוסופיה המעגלית", המייתרת שאלת שאלות וגילוי סקרנות. הכול ידוע, הכול חזוי והכול חוזר על עצמו, אפילו המוות אינו סופי והוא תקף עד לתחיית המתים. השדה, אם נשרף, זה רק בגלל "חטאו" של בעל השדה ותפילה דתית יכולה למנוע גזרה זו. הכול תלוי בנו ובהתנהגותנו, הכול חוזר על עצמו וידוע מראש – הכול בשליטה וכל זאת במגמה לשרטט עולם ברור ומובן וכדי למנוע שאלות ודיונים תאורטיים, שאינם מסייעים למאבק ההישרדות. המשמעת, מבנה המשפחה והאמונה, סייעו לשמור על תפקודו של האדם כעובד אדמה. החל הגל הראשון, הוא עידן החקלאות לדעוך ואילו הגל השני 1650 בשנת שהוא עידן המהפכה התעשייתית, החל לצבור תאוצה. על מאפייניו הבולטים של גל זה נמנים הקמת בתי חרושת, ייצור בסרט נע על ידי פועלים, שעמדו ליד פסי הייצור וביצעו את אותה פעולה לעייפה שוב ושוב, כך במשך שעות רבות. כל זאת בהיעדר חוקי עבודה כפי שנהוג בימינו, הפועלים חויבו לעבוד שעות ביממה בתנאים מחפירים. מציאות קשה זו תוארה על ידי צ'רלי 18 צ׳פלין בסרטו "זמנים מודרניים". האדם הפך לרובוט, חונך למלא את תפקידו בלא יכולת ערעור. מקורות הפרנסה, קרי המפעלים, נבנו בערים ונעשו למוקד משיכה של משפחות מהכפר אל העיר. מבנה המשפחה שונה אף הוא כדי להתאימו לצורכי התעשייה. המשפחה הרחבה שכללה את הסבים והסבתות צומצמה למשפחה גרעינית, הורים וילדיהם. הזקנים, שלא היו נחוצים ככוח עבודה הועברו לבתים שיועדו לאוכלוסייה זו – בתי אבות. עבור הילדים הוקמו בתי ספר בסמוך למפעלים, כדי שיוכלו לשהות קרוב להוריהם, שעבדו שעות מרובות כפועלים בבית החרושת. השיטות הפדגוגיות בבתי הספר נועדו אף הן למלא את צורכי התעשייה ודגלו בחינוך הילדים למען מטרה אחת – להיות פועלים ממושמעים. לכן הקפידו במערכת החינוך על מבנה היררכי ברור המתנהל במשמעת קפדנית, המחייבת תלבושת אחידה ואיסור מוחלט לערער כתב היתדות

25 / 24 על דברי המורה. אופי השיעורים התנהל בהתאם וחייב את התלמידים לקום ולעמוד לכבודו של המורה עם כניסתו לכיתה. שיטת הלימוד כללה לימוד בעל פה של חומרים משמימים, לצד טיפול ביד קשה בתלמידים שהפרו את החוקים הנוקשים והברורים. בצורה כזו השיגה המערכת שליטה מלאה על ייעודם והכיוון שבו יתפתחו התלמידים ווידאה שאלה יהיו לצורכי השלטון באותה התקופה. התקופה החקלאית וכמו כן התקופה התעשייתית, התאפיינו בהשלטת משמעת קפדנית. בתקופה החקלאית המנהיג היה האדם הזקן והחכם במשפחה ועל פיו נשק דבר. ההיררכיה הייתה ברורה לכל והמטרה הייתה לקיים את המשפחה. האינדיבידואל הכפיף את רצונותיו והתנהגותו לצורכי המשפחה או השבט. כך גם בתי החרושת בתקופה התעשייתית, שפעלו ביעילות תחת המשמעת הקפדנית שהייתה מיושמת על ידי מנהלי העבודה ואפשרה לשלוט בפועלים, המבצעים את אותה עבודה ליד הסרט הנע במשך שעות ארוכות לאורך היום. תנאי החיים הקשים והמשמעת הקפדנית הנהוגה בכל מסגרות העבודה והחינוך, הכתיבו מבנה חברה ברור וקשוח וזאת על חשבון רווחתו של הפרט. נודה על האמת, תרבות של עבדים. כל דבר נעשה בפקודת המנהל, בפקודת המנהיג, בפקודת השליט והציות היה ללא דופי. החקלאות נוהלה על ידי אריסים, שלא התחשבו בעובדיהם. הפאודליזם הבטיח את קיום החקלאות. הקרקע ניתנה על ידי האדונים, לנאמנים. האדון היה השופט והשולט על אלו שעבדו את אדמתו, עליהם היה לעמוד בתפוקות ובתנאי העבודה ואותם פועלים שלא עמדו במכסות הנדרשות, נענשו ביד קשה, לעיתים עד מוות. חומת סין הגדולה נבנתה על ידי הקיסר הראשון של שושלת צ'ין, בין השנים לפנה"ס ובנייתה נמשכה עשר שנים. רבבות פועלים גויסו למשימה 206-221 זו ועבדו קשה מבוקר עד ערב, יום אחר יום בתנאי עבדות. הם סחבו אבנים כבדות על גבם בלא יכולת של ממש למחות או לערער על תנאי העסקתם. צורכי הפרט לא נלקחו בחשבון כלל וכדי להבטיח ציות מוחלט, לאורך החומה חנו כוחות צבא, שהבטיחו את המשך העבודה כמתוכנן ומנעו בכוח כל ניסיון מרד או התנגדות להוראות. הפועלים הרבים שמתו כתוצאה מהעבודה הקשה בתנאים מחפירים, נקברו בשולי השדה הקרוב לחומה. המחישו באופן אכזרי את עצמת שליטת המנהיגים 15־ המלחמות במאה ה בנתיניהם. תורת הלחימה פותחה בראש ובראשונה בהתאם לכלי הנשק שהיו בשימוש – חנית, חרב, חץ וקשת, נשק קר שאינו מאפשר פגיעה מדויקת מרחוק ולכן רוב הקרבות הוכרעו פנים אל פנים. קבוצות גדולות של לוחמים משני צידי המתרס, מצוידות בחרבות ובחניתות, צעדו זו לקראת זו כדי להילחם פנים אל פנים בקרב עקוב מדם. אך אנו עוסקים בחינוך ובית הספר באותה התקופה, אף הוא וכמו תמיד – שירת את מטרות החברה. משנתו הייתה סדר, משמעת ובעיקר ציות. זאת כדי ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלמידה

התאוריות המדעיות המקובלות, שמשו אמנם גם הן את מטרות החברה, אך לא תמיד את האמת. גישה זו שימשה בסיס לטענה כי תכליתו של "המדע" אינה לתאר את הטבע, אלא לשמר מבנים חברתיים־תרבותיים ובכך לשרת קבוצות בעלות עוצמה. לא חסרות דוגמאות היסטוריות להשקפת עולם זו, לפיה מה שנחשב לנכון הוא מה שמשרת את האדון ואת כוחו. גם מהוגי הדעות של אותה תקופה נדרש לציית לרעיונות המוכתבים על ידי השליט ולא לאמת המדעית. עבודתו של המדען הדגול גלילאו גליליי, נתקלה בהתנגדות עזה של הכנסייה ודעותיו הביאו לעימותים קשים ואכזריים בין הדת למדע. בעזרת טלסקופ שפיתח, גלילאו חיזק את המודל ההלוציונרי לפיו כוכבי הלכת נעים סביב השמש. באותם הימים הכנסייה האמינה שכדור הארץ הוא מרכז העולם וסביבו סובבות השמש ויתר הגלקסיות. גלילאו הועמד למשפט בשל תגליותיו ודעותיו, שלא התיישבו בקנה אחד עם דעתה של הכנסייה. משפטו נחשב לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת ומדע. מתנגדיו העיקריים היו התיאולוגים הכנסייתיים שחשו כי גלילאו פולש לתחומם ומערער את נשא כומר צעיר בשם תומס קצ'ני דרשה בגנות גישתו של 1614 אמונתם. בשנת גלילאו, דרשה זו עוררה תסיסה ואנשי האינקוויזיציה ברומא החלו לחקור את כתב גלילאו את "המכתב לדוכסית כריסטינה", שהיה מופנה 1616 כתביו. בשנת בעקיפין לתאולוגיים הכנסייתיים, בו טען כי יש לפרש את כתבי הקודש פירוש אלגורי ולא לקבל אותם כפשוטם. לדעתו אסור לאמונה הנוצרית להישען על עם חשמני האינקוויזיציה, 1616 עובדות מדעיות. בפגישה שקיים גלילאו בשנת הורתה הכנסייה 1632 נאסר עליו להגן או ללמד את התורה הקופרניקית. בשנת להחרים את רעיונותיו של גלילאו. באותה שנה זימנה האינקוויזיציה את גלילאו וגזרה עליו מאסר ללא הגבלת זמן. באמרתו הדרמטית בעת משפטו "ואף על פי כן נוע תנוע", התכוון גלילאו לתנועת הארץ סביב השמש, בניגוד לאמונת הכנסייה, שהארץ הינה מרכז והגלקסיות האחרות עם השמש, הירח והכוכבים – נעות סביבה. שנה לאחר מותו של גלילאו, נשא האפיפיור 350 ,1992 באוקטובר 31־ ב יוחנן פאולוס השני נאום שבו הודה כי הכנסייה הקתולית טעתה בהתנגדותה שנה. 350 לרעיונותיו של גלילאו. אכן צדקתו יצאה לאור, אולם רק לאחר תאוריות מדעיות אמת מקודשת? שהתלמיד יהיה מוכן, ברבות הימים, לעמוד ליד המכונה בבית החרושת שעות רבות ביממה, לעבוד כאריס בשדה, או להילחם את מלחמת אדוניו. תנאי החיים הקשים והצרכים ההכרחיים של החברה, הם שהכתיבו את הגישה החינוכית שהתאימה עצמה לצורכי החברה. בתקופה החקלאית וכמו כן בתקופה התעשייתית רווחת הפועל, לא הובאה כלל בחשבון, ורצונותיו האישיים נפלו על אוזניים ערלות. המטרה העיקרית הייתה – קיום ושרידות ממלכתית.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=