בשנות החמישים של המאה העשרים, הרפובליקה הצעירה, שנהייתה עצמאית לאחר שנים תחת המטרייה של האימפריה הבריטית, ביקשה להציג לעולם הודו חדשה, כזו שיכולה לשגשג בכוחות עצמה. וכך, פרויקטים מהפכניים של תכנון עירוני, תוכננו על שטח עצום של שטחים חקלאיים שטוחים, צחיחים ובעיקר ריקים. , בתקופה של חוסר ודאות לאומית, חולקה 1947 בשנת הודו למדינות שונות. ראש ממשלת הודו הראשון, , ביקש ליצור עיר אוטופית חדשה, JAWAHARLAL NEHR שתוכל לסמל את ריבונותם החדשה ועתידם המשגשג , על שם CHANDIGARH עם צמיחה עירונית. הוא קרא לה האלה ההינדית צ'אנדי והשם גאר, שפירושו מבצר. עם חיפש NEHR זאת, בהיעדר מתכננים עירוניים מקומיים, מתכנן תוצרת חוץ. בתחילה הועבר הפרויקט לידיו של אדריכל ומתכנן אמריקני, אלברט מאייר, שתכנן בנייני מגורים רבים בניו יורק ועבד כמהנדס בהודו, בתקופת שרותו בצבא ארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה. לצידו עבד מאצ'יי נוביצקי, אדריכל פולני, שעזר לשחזר את ורשה שלאחר המלחמה. יחד הם הגו תוכנית שמזכירה פרברים אמריקאיים אידיאליסטים, בהשראת עיר הגנים האוטופית. כשנוביצקי נהרג בתאונת מטוס , מאיר התפטר וראש ממשלת 1950 טראגית בשנת הודו חידש את החיפוש אחר האדריכל האוטופי שלו. כך הוא הגיע ללה קורבוזיה, אולי האדריכל הנודע ביותר באותה תקופה, שחזה עולם חדש בדמות המודרניזם. בתחילה היסס האדריכל לקבל את ניהול הפרויקט וגם דחה את המשכורת המפתה שהוצעה לו. לאחר שכנוע רב, לה קורבוזיה נעתר, לא בגלל הכסף, אלא בשביל לא 70- המורשת שהפרויקט זימן לו. לאדריכל בן ה ניתנה מעולם ההזדמנות לממש פרויקט משלו לתכנון עירוני מאפס. בשנות העשרים של המאה העשרים, דחו הצרפתים בתוקף את הצעתו לעצב חלק גדול ממרכז פריז ולבנות מחדש אזור עסקים תוך שימוש נ עיר הבטון הברוטאליסטית של לה קורבוזייה האדריכלות של ערים הודיות כמו מומבאי, דלהי וג'איפור, ספוגה בפולקלור עתיק וצבעוני הסוחף חושים. אבל יש אזור אחד שונה, בצפון הודו, למרגלות הרי ההימלאיה, שם התהוותה עיר בטון שתכנן באופן ניסיוני אדריכל אחד, מודרניסט מתקופה וממקום אחרים. הרחק משורשיו האירופיים, דווקא כאן בהודו, הועמד לבסוף ללה קורבוזיה, אבי הברוטליזם, "ארגז החול" לו ייחל בכדי לממש את יצירתו האולטימטיבית. יצרה 19־ דומיננטי בבטון. פריז של סוף המאה ה אזורים גאוגרפיים מעמדיים, העניים נדחקו החוצה והבורגנות נשארה והכתה שורשים במרכז העיר. הוא ,"PLAN VOISIN הציע רעיון עירוני אוטופי אותו כינה " שנועד לאכלס שלושה מיליון תושבים בסדרת גורדי שחקים. לאחר שהרעיון הזה שלו נדחה, ההזמנה ההודית זימנה לו את הסיכוי האחרון ליצור שיא שיסמל את פילוסופיות חייו, הרחק ממבקריו הצרפתיים. צ'נדיגאר תוכננה עם שדרות ארוכות, כיכרות ומחוזות המחולקים כמו רובע בפריז, עם מתחמי דיור ומבני ציבור ובתי ספר משלהם. הרעיון הראשוני שלו כלל עיר אנכית, בה הכבישים היו מוגבהים עם שטחים ירוקים מתחת. אלא שזה היה שאפתני לא רק במימוש, אלא גם בתקציב. במקום זאת, הוא עדכן את התוכנית של מאייר ונוביצקי והתאים אותה למערך גיאומטרי יותר וכמובן, והעדיף את השימוש בטון ברוט, גולמי, שהעניק לתנועה הברוטליסטית את שמה. 2022 יוני + 076 40
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=