כששואלים את אדריכל רון שפיגל מה הפרוייקט האהוב עליו, הוא מסביר שלכל פרוייקט יש קסם משלו, אבל חביב עליו במיוחד "בית האלכסון". "זהו בית היושב על חצי דונם, בנוי 360 מ"ר ברמת גן, עבור זוג פלוס 4 ילדים. הבית בן 40 שנה, בית מאוד ישן. "החלטתי שההשראה לבנייתו המחודשת היא דווקא צורתו הישנה, כמעין מעוף הציפור. זרמתי עם הצורה של הבית. כל הבית הוא סוג של אלכסוני – שיפועי. הרעיון הוא שהגג נותן את הממד בכל מקום. הסגנון הוא תעשייתי חם. הבית פתוח סביב החצר שהיא ממש חלק מהבית.
“לצד האדריכלות, העיצוב מפנק וכולל חדר ארונות, חדר רחצה מפנק, חימום תת רצפתי, ועוד” מספר שפיגל “אנקדוטה מעניינת שהלקוחות התייעצו איתי בשלב הראשוני של רכישת הבית, עם מטרה מובהקת להרוס אותו ולבנות תחתיו בית חדש. הצלחתי להסביר להם איזה ‘יהלום’ יש להם, ושלגמרי כדאי לשמור על הצורה הייחודית של חזית הבית, כאמור בית האלכסון. הבלטתי את המוטיבים המסורתיים של הבנייה, ושילוב מדויק בין ישן לחדש. החומריות מקבלת את קדמת הבמה, וממחישה היטב את הסגנון המודרני-תעשייתי שנוצק אל גרסת הבית החדשה. “כנפי” הגג הכחולות, בגלגולן הקודם, הפכו יציקת בטון מדויקת, שמתכתבת עם הגדר שבחזית המבנה, והן עם חללי הפנים” מוסיף שפיגל.
הוא בן 46, המשרד קיים מ-2007, כולל 10 עובדים. ממש לפני המלחמה, עבר למשרדו החדש בהוד השרון, במתחם “כיכר המושבה”, מקום אסטרטגי עם גישה נוחה ולוקיישן מצויין ללקוחותיו שרובם בשרון, אבל לא רק. המשרד מתמחה בעיקר במגורים, בנייה רוויה ופרטית. סיים לימודים באוניברסיטת אריאל, תחת ראש המחלקה אדריכל סעדיה מנדל. בתום התואר עבר להתמחות במשרדו לתקופה של 3.5 שנים בכל הקשור בשימור ובתי יוקרה ובתום ההתמחות החליט לפתוח משרד משלו.
כשהוא נשאל למה בחר במקצוע אדריכלות, מסביר שפיגל “יש בי שני צדדים אחד מאוד יצירתי ואחד מאוד פרקטי וזה המקצוע היחיד שמשלב בין אמנות לפרקטיקה. מכיתה ח’ הבנתי שאני רוצה לעסוק באדריכלות. הכל התחיל כאשר בגיל 13 אימי החליטה שהיא מוסיפה קומה לבית. בטעות הקבלן עלה בגובה הקיר ההיקפי בכמעט קומה שלמה ונוצר מצב שהחלטנו להוסיף את כל הקומה. אני זה שתכננתי את הקומה החדשה והובלתי את הפרוייקט. משם התחיל קליק היצירה. מספר שנים בתום השירות הצבאי, נרשמתי לאדריכלות באריאל והיתר היסטוריה.
אחד התחביבים אליו אני מכור הוא רכיבת אופני שטח. אני רוכב עם חברים טובים מעל 15 שנה, אנו קבוצה מגובשת. בזמנים טובים אנחנו רוכבים בעיקר בשטח, באזור בן שמן, במדבר ובצפון הארץ. הכיף הגדול זה לעשות ספורט כה עוצמתי ולהתנתק לתוך טבע, לראות אותו מנקודת מבט ייחודית שאינה באה לידי ביטוי כאשר אנחנו נוהגים ברכב ממונע. חלק מהעניין שהרבה מהדברים שאני עושה בעבודה נובעים מהטבע, שמהווה עבורי השראה. בין היתר צורות של צמיחה, התפתחות האדמה מהגשם, הבנת העוצמה של האקלים, בעלי החיים והמגורים שלהם, כמו קנים של ציפור והדרך המיוחדת שהן בנו אותם. עבורי הרכיבה היא יציאה מהעבודה השוטפת. לנהל משרד אדריכלות משמעותו הרבה לחץ”.