הבית בנוי ממערך של מבנים, מחוברים זה לזה, פזורים על פני האתר. גן השזור בין המבנים מאחד את האלמנטים הקטנים יותר למתחם אחד.
חללי הפנים, הכוללים ביחד 750 מ”ר, כוללים שמונה חדרים מרכזיים, שלושה חדרי אירוח וחדר שינה ראשי אחד.  הם מעוצבים בחומרים המסורתיים כמו ארז יפני, ברוש, נייר יפני ומחצלות טטאמי. לחללים פנימיים אינטראקציה עם הנוף, משקיפים אל עץ הדובדבן בגינה, לבריכה, לחצר, למפל מים קטן.

קומה מבקש בעבודותיו לשחזר את מסורת המבנים היפניים ולפרש מחדש אותן, מעודכנות למאה ה-21. הטקסט המכונן שלו Anti-Object: The Dissolution and Disintegration of Architecture שנכתב ב-2008, קורא לארכיטקטורה של יחסים המכבדים את סביבתה במקום להשתלט עליה. “אני חושב שהארכיטקטורה שלי היא סוג של מסגרת של הטבע. בעזרתו נוכל לחוות את הטבע בצורה מעמיקה ואינטימית יותר. שקיפות היא מאפיין של האדריכלות היפנית; אני מנסה להשתמש בחומרים קלים וטבעיים כדי לקבל סוג חדש של שקיפות”, הוא אומר.

Photos: Frédéric Ducout. Erieta Attali