הספא החצוב בהר, מתפרש בשטח 3,000 מ”ר (תכנון DecaArchitecture עם Natalia Efraimoglou & Partners) בינות ליער ברושים. זהו אתר ביזנטי עתיק ולכן מוגדר אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. הארכיטקטורה של המקום הנושא את השם הסמלי “אופוריה”, מציעה בו זמנית “עיצוב שליו וחתרני, מדיטטיבי והזוי, מסודר וזורם חופשי”, אומרים האדריכלים “זה מתרחש באמצעות מעבר כוריאוגרפי בין חללים שבהם אור, צליל, טמפרטורה, לחות, טקסטורות, חומרים וריחות יוצרים חוויות חושיות סוחפות.”
שלושה צילינדרים קונצנטריים מנקדים את הבניין בן 4 הקומות. המעגל הפנימי הוא באר אור לבנה בעומק 20 מטר, הנפתחת לשמיים. חדר מדרגות מספירלות בטון חשוף אפור, מסביב לבאר המרכזית, מתפתל מעלה. הפריסה של הקומה הראשית של הספא, עם חדרי הקבלה בין היתר, מדמה גלגלי שיניים של שעון מכני.
לבריכה הכדורית המקורה של הספא, יש מבנה כדורי כהה במרכזה, שאליו ניתן להיכנס דרך שורה של קשתות.
ב”אופוריה” עם 45 חדרי אירוח בלבד, עם חיבור לנוף, היבט המאפיין את האתר כולו. אופוריה יושבת על כתפו של הכפר הפלופונזי מיסטרה, למרגלות הר טייגטוס. אפשר לרדת מהמתחם בכביש מרוצף אבנים אל הכיכר המרכזית, ללגום קפה מתחת לעצי הדולב, או בקבוק מאמוס, הבירה הפלופונסית המקומית ולאכול דולמאדות מעשה ידי חמותו של בעל בית הקפה. בסמוך, נמצאות חורבות מיסטרה, אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, עם טירות וכנסיות פרנקיות, ונציאניות וביזנטיות הרוסות, שנבנו במאה ה-13 ומנזר אחד שעדיין מיושב. נזירות חיות כאן מאז 1855, לאחר שהעיר ההרוסה נבנתה מחדש, לאחר שהעות’מאנים שרפו את העיר ב-1824.
אתר הנופש שואל דימויים מאותו אתר ארכיאולוגי – פתחים מקושתים, שבילי אבן וצוות במדים דמויי טוניקה, כמו אלה שנמצאו בפסיפס ביזנטי.
היזמית היא מריה אפריימוגלו, בנקאית יוונית שלמדה רפואה הוליסטית, בזמן שהחלימה מסרטן, בשנות העשרים לחייה. אופוריה משלבת שיטות מהרפואה היוונית העתיקה והסינית ההוליסטית, אשר שתיהן מייחסות ערוצי אנרגיה שונים לגוף האדם. “בני אדם הם כמו בצל,” אומר מנהל הספא “יש לנו רבדים רבים וכאשר אנו משירים אותם, אנו מתקרבים למהות שלנו”.
המפלס הראשון של הספא, 25 מטר מתחת לאדמה, מוקדש ליסוד המים, להתחלות חדשות. המפלס השני, משלב גם מים וגם עץ, המייצג צמיחה. ישנה בריכה מקורה עם כדור במרכזה, ממנה ניתן לשחות לבריכה החיצונית המוקפת בעצים. שחייה מהכדור דמוי הרחם לבריכה החיצונית נועדה לחוות לידה מחדש. הקומה השלישית מוסיפה את היסוד של האש.