מבוא / פרופסור רון נבארו

מגפת הקורונה ללא ספק הביאה לניסוי הגדול ביותר של עבודה “לא מהעבודה”. כך נאלצו חברות וארגונים לקבל מציאות שהמונח “מקום עבודה”, כולל כעת כל מקום בו יכולה להתרחש עבודה.
מצד שני לאחר חודשים של עבודה בכל מקום ובעיקר מהבית, מרבית העובדים דיווחו שהם רוצים לחזור למשרד והסיבה העיקרית לכך, היא להיות עם אנשים אחרים, להתרועע ולשתף פעולה בדרכים שפשוט אינן אפשריות מרחוק. לחזור לעונג הפשוט של קפה עם חברים, דיונים פנים אל פנים, שרטוט רעיונות על לוחות, הערות בפתקאות Post-it ותצוגות דיגיטליות בחללי ישיבות מעוצבים ונוחים. זו האנרגיה הקולקטיבית והאווירה של מרחב מלא באנשים שמאוחדים במטרה משותפת.
זו הסיבה שכנראה מגוון חללי עבודה למיניהם, לא ייעלמו. יתרה מכך, הם עשויים להיות אפילו מבוקשים עוד יותר. אך הם יצטרכו להשתנות כעת למצב שבו יעמדו בדרישות החדשות למקומות העבודה בתקופה שבה אנו נדרשים לחיות ולעבוד לצד המגפה.
האבולוציה של מרחבי העבודה אינה חדשה (עשינו זאת ממש לא מזמן כשעברנו לעבודה במחשבים). הפעם הצורך בשינוי מהיר מהצפוי וחייבים לעמוד בדרישות חדשות: חללים משותפים חייבים להתמקד בתמיכה בהנחיות מרחק חברתי וניקיון, הנדרשים ליצירת סביבת עבודה בטוחה יותר, במיוחד במרחבים של קבלת קהל. לצד זאת כמובן יצירת מערך ראוי וארגונומי בבית חשובה לא פחות, כי לפי שעה נמשיך לעבוד מהבית בין אם זה בגלל בידוד, סגר או סתם חסכון בדלק וזמן.
נאורות בעבודה תשים דגש על גישה ישירה לאור ולאוויר טבעי, מסדרונות חד סטריים, הקצאת מרחבים להתנהלות תוך שמירת ריחוק פיזי ולהפסקות התאווררות.
לצד תפיסות חדשות לעיצוב מרחבי עבודה, אפשר לראות שינויים מאד דרמתיים בעיצוב ריהוט משרדי אשר יתמוך בדרישות, שינויים בעיצוב מעליות, ועד לעיצוב שטיחים או תמרורי רצפה שיבטיחו שמירת מרחק ומניעת צפיפות.

מה הביא משבר הקורונה לתחום עיצוב המשרדים

האדריכלים שהשתתפו במפגש, ציינו כי אחת התופעות שהם נוכחים לראות בתחום במיוחד כעת, היא החזרה לטבע. לדעתם, חברות יחפשו מקומות שיתנו את היתרון הזה, של נוף פתוח. הביופליה תקבל תנופה חזקה בתקופה זו. כמו כן טכנולוגיות מיזוג האוויר ישלבו כעת גם מיזוג אוויר מחוטא, כמו במטוסים, שלא לדבר על פינות חיטוי עם אלקוג’ל.
סביבת העבודה כידוע עבר מחדרים לאופן ספייס ובנצ’ים. עכשיו כנראה נחפש פתרונות אחרים, כמו מחיצות, וודאי יפות יותר מהפרספקס שמשתמשים בו כיום בצורה מאולתרת.
לגבי העבודה מהבית, הרי שאם בהתחלה כולנו התלהבנו לעבוד בנעלי בית, הרי שכעת האדריכלים מעידים שהם מרגישים שחסר מאד המפגש הבינאישי. עם זאת, קיימת כיום חוסר בהירות לגבי קביעת אחוז החלוקה בין העבודה מהבית לעבודה במשרד.
חברות צריכות מעתה להקדיש תשומת לב מיוחדת לתופעת העבודה מהבית. אנו מבינים כעת שהעובד לא מתפקד מפינה צדדית במטבח, שם הוא עונה לאימיילים במשך 5 דקות. פינת העבודה מהבית צריכה להיות מותאמת לעבודה ממושכת, בלי הפרעה. לכן, צופים שהמשרד הביתי יהפוך למשהו הרבה יותר משמעותי בעתיד. יש מקומות עבודה שמממנים ציוד לפינת עבודה יעילה בביתו של העובד. הפרוגרמה שנעשית כיום בתכנון מקומות העבודה, לוקחת בחשבון גם את החלק של העבודה מהבית.
הכנת הפרוגרמה המקדימה, לפני שמגיעים לתכנון, חשובה יותר כעת מאשר בעבר: איך המשרד שלכם יראה בתקופה שהנגיף קיים ואיך הוא ישתנה אחרי שיהיה חיסון, או בכלל, השילוב הזה של עבודה במשרד עם העבודה מהבית.
תכנון הצפיפות במרחב משתנה כעת, בגלל הצורך לתת לעובד תחושת ביטחון ונינוחות. כך גם הישיבה בחללי חוץ תלך ותתרחב, שכן מזג האוויר הישראלי מאפשר עבודה לא פורמלית בחוץ. קיימת תחושה חזקה שיש לכולנו בכל מקום, רצון לצאת החוצה, לאוויר הפתוח, בכל התחומים, גם במבני מגורים.
לסיכום:
האדריכלים חושבים שחוסר הבהירות השוררת כיום באשר לעתיד המשרדים, דווקא מאפשרת “להמציא את הגלגל” מחדש ויכולה לעודד המצאת פתרונות טובים.
הם לא רואים שינויים דרמטיים בתחום בעקבות משבר הקורונה ולא נתקלים בדרישות חדשות שלא הכירו בעבר. המצב כאמור, לא ברור וחברות לא עושות דברים שיתברר להן אחר כך שהם זמניים. בקצה אחד יש חברות שמתעלמות מהמצב ובצד השני יש חברות שמקפיאות תוכניות.
המסקנה העיקרית: אנחנו לא יודעים מה יהיה, כולנו מבולבלים. אי אפשר לקבוע כיום איך הדברים יראו. הצמאון לחזרה לעבודה במשרד קיים והעולם מחכה לרגע בו זה יתאפשר.

עבודה מהבית ותפוקה

חברות רבות מודדות את כמות שעות עבודה של העובד, כפרמטר לקביעת תפוקה, בעוד שההסתכלות צריכה לעבור ממדידת שעות למדידת תפוקה. בתחילת המשבר, הסתבר שהעבודה בבית הביאה לעלייה בתפוקה. נחסכו זמני נסיעות של הגעה לעבודה וחזרה ממנה וכן הישיבות היו ממוקדות יותר ובלי זמן מבוזבז. אלא שעדיין, אחרי חצי שנה התפוקה התחילה לרדת, הסתבר שהצורך במפגש אנושי גדול, במיוחד לנוכח השחיקה הנפשית של המגפה, לאנשים נמאס להתמודד עם זה לבד. הרבה חברות כיום מספקות פסיכולוגים לעזור לעובדים להתמודד עם הקושי הנפשי שבעבודה מהבית בעת המשבר. במיוחד לצעירים שהחלק החברתי נעלם להם. תפוקה של עובד תלוייה בוול ביאינג שלו.
גם התפוקה שהביא סיעור המוחות נפגעה. יש ערך רב לפגישות המזדמנות במשרדים, מפגישות כאלה יוצאים דברים שמשפרים את המוצר. אנשים מפרים אחד את השני מבלי להתכוון לזה.

הצגת פרוייקטים

מגזין d+a הוציא לאור השנה ספר עב כרס המוקדש לעבודות משרד סתר אדריכלים.

מגזין d+a הקדיש השנה גיליון שלם לעבודות משרד גרינהאוז.

משתתפים
פרופ’ רון נבארו, הוא מחלוצי ומחשובי המעצבים, המחנכים והיזמים בתחום העיצוב התעשייתי ושגריר של העיצוב התעשייתי הישראלי בעולם. ממקימי ענף העיצוב התעשייתי בישראל, החתום על למעלה מ-800 פרויקטים. המעצב התעשייתי הישראלי הראשון שעבודתו הוצגה במוזיאון ישראל בתערוכת יחיד. מקים וראש המסלול לתואר שני בעיצוב תעשייתי בטכניון וגם שימש דיקן בית הספר לעיצוב ב-חולון HIT. שותף ב- ageCulture בישראל, החוברת ומייעצת ליזמים, חברות סטארט-אפ ולארגונים גדולים. הוא מתמחה בעיצוב לגיל ה-3 והוא הישראלי הראשון והיחיד עד כה שזכה בפרס הבינלאומי היוקרתי World Technology Network Award על תרומתו בתחום.

אדריכל דניאל גרינהאוז, בוגר הטכניון, מוביל יחד עם אשתו סיגל גרינהאוז, את משרד גרינהאוז אדריכלים שנוסד בשנת 1955 על ידי אביו אדריכל מריאן גרינהאוז. המשרד ביצע עד היום פרויקטים בהיקף של יותר מ-600,000 מ”ר והוא אחד ממשרדי האדריכלים הוותיקים והמוכרים בישראל, ואחד המובילים בתחומו – תכנון פנים למשרדים ובנייני משרדים, בין היתר לחברות רב לאומיות. בין לקוחותיו: אמזון, מייקרוסופט, אינטל, IBM ועוד. לאורך השנים הצליח המשרד להטמיע בחללים שעיצב את השינוי הרדיקלי שכבר על עולם התעסוקה ולהגדיר מחדש, בחוכמה וביעילות, את סביבת העבודה של ימינו.
מגזין d+a הקדיש השנה גיליון שלם לעבודות משרד גרינהאוז.

אדריכל מיכי סתר, בוגר הטכניון, הקים את משרדו בשנת 1984. הוא מתמחה בתכנון ועיצוב משרדים ונחשב בין הבולטים והמובילים את התחום, אשר הובילו ויישמו את מהפכת המשרדים בישראל, תחום בו ייצר שפה ייחודית ומקורית לנראות של כמה מהחברות הגדולות והמשפיעות בישראל וחתום בין היתר על העיצוב החווייתי של משרדי גוגל, פייסבוק, פייבר ודרופבוקס ואפילו מכבי שרותי בריאות. הוא בעל יכולת מרשימה ומקורית, ליצור סיפורים עם עולמות מגוונים בתוך עולם המשרדים האפור וליצור קום בו העובד עובר חוויה.
מגזין d+a הוציא לאור השנה ספר עב כרס המוקדש לעבודות משרד סתר אדריכלים.

פגשו את האדריכלים הטובים ביותר, שיחלקו אתכם את הסיפור שלהם, ההצלחות, הכישלונות ותובנות מקצועיות
הלוח המלא: תיעוד וידאו של המפגשים שהיו – ורשימת המפגשים שיהיו