בית מגורים מסקרן במבנה יוצא הדופן שלו, נבנה במרכז הארץ, נושק לשמורת טבע וקרוב לים. "ביקשתי להציע מפגש חדש בין הבית הפרטי למרחב הציבורי ולעורר מחשבה", מסבירה מתכננת הבית, קרן מילכברג-פורת "לא עוד בית שניצב מולנו בתוך הרצף המוכר, אלא מקטע שונה, המציע לעוברים ושבים לחוות משהו חדש בהליכה ברחוב, בדומה להרגשה של הליכה בפארק".

מבט אל הבית מכיוון הכביש

 

חלון מתכת בחזית הגבעה, מרמז על בית המגורים הטמון בתוכה

 

“הבית מאחורי הגבעה” אינו מוקף גדרות וכך הוא מציע נקודות רבות למחשבה מחודשת על המפגש הזה של בית ורחוב: מה רוצים להראות ולשתף ומה להסתיר מהעין? האם אדריכלות היא בהכרח הצבת מבנה אורתוגונלי כזה או אחר למול עיננו?
היה צורך גם לשלב בין העדפות שונות של בעלי הבית וניסיון לייצר סינרגיה ביניהם. האחד רצה בית מודרניסטי, המסתיר את העדפותיו האדריכליות מהעוברים ושבים ובת זוגו רצתה לשלב בבית את זיכרונות ילדותה בסביבה של טבע פראי (לא בישראל) ורצתה לשחזר מקום המאפשר מפגש עם שכנים באופן בלתי אמצעי ואף להציע להם להיות חלק מהמתחם.
הקונספט שהציעה לכן מילכברג-פורת, היה לייצר גבעה אשר מאחוריה יסתתר הבית ודרכה יכנסו אליו. הבית מונח בין “שרידי כורכר” אופייניים למיקומו הגיאוגרפי והתכנון יהיה באופן כזה שמכל חזית יהיה אזכור לגבעה הכורכרית. התכנון המקורי כלל שלב שלא יצא לפועל, בו תוכנן להוסיף שכבות כורכר שנאספו והיו אמורות להיות משוכבות בגבעה, ליצירת מראה גבעת כורכר טבעית (בדומה לגבעת הכורכר המפורסמת בסמוך לכביש ליד מלון הילטון בת”א, אשר רבים לא יודעים שהגבעה שם מלאכותית). אלא שבעלי הבית אהבו את הטקסטורה שהתקבלה בשלב הביניים וביקשו להשאיר את הפרויקט במצב זה ולתת לפטינה שתיווצר עם השנים לשוות מראה טבעי יותר.

מבט לחזית הבית, הפונה לשמורת הטבע. מימין, ניתן להבחין בין העצים, כי הבית מונח על הגבעה

 

 

למתבונן מהרחוב, הגבעה היא הדבר הראשון שהוא רואה כחזית הבית ולאט לאט מתגלים שאר חלקי הבית. חלון מתכת מקובע בחזית, כדי לתת סימן ראשון לכך שישנו בית מגורים הטמון ומשולב בתוך הגבעה, בעלת הצורה האורגנית. משמאל ומרחוק יותר נראית גם קונסטרוקצית ברזל חומה מאותו החומר של חלון הברזל בקדמת הגבעה.
הבית בן שתי הקומות מתוכנן על מגרש בשיפוע גדול וחלקו מוסתר בתוך האדמה. כדי לפתוח אותו לאוויר, מוקם פאטיו שמחלק את הבית לשניים ומשמש כחזית פתוחה לאזור השקוע. כמו כן נחפרה חזית נוספת, שהגישה אליה דרך תעלה בתוך הגבעה.

 

הכניסה לבית דרך הגבעה. משמאל לדלת יש חלון, ממנו ניתן לראות עוד לפני שנכנסים לבית, את הויטרינה הגדולה, הפונה לשמורה

 

תעלת המעבר מחלקו התחתון של הבית לחצר האחורית

 

כל עבודותיה של מילכברג-פורת, הן ערכיות ומתוכננות בגישה ברת-קיימא וכך גם בית זה משלב היבטים אקולוגיים השומרים על כדור הארץ ועוזרים ללקוחות לקבל מוצר טוב יותר, הן ברמת צריכת החשמל ובידוד כגון גג ירוק (נשתל רק לאחרונה וטרם צמח). הגבעה משמשת כבידוד תרמי ונמצאת בעיקר באזורים בהם השמש ישירה וחזקה (חזית דרומית, מזרחית, מערבית). בגבעה שולבו תעלות שתילה עם מערכות מים וניקוז מתאימות.
החומרים שנבחרו לפרויקט תומכים גם הם בגישה הטבעית ובת-קיימא, באמצעות שימוש באבן, מתכת ועץ ובהעדפת עבודה של בעלי מקצוע מקומיים וכן בחומרים מקומיים (כגון כורכר שהוא אבן חול מקומית), כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית. בכורכר נעשה שימוש גם בגבעה, גם בריצוף פנים וגם בשבילים סביב הבית. עץ אקויה (אומנם מיובא) הידוע בערכיו ברי-הקיימא, משמש בדקים ובמקומות נוספים.

 

 

 

לגבי היחס של הבית לסביבה אומרת המתכננת “אני מודעת לביקורת שאולי עולה כי הבית ‘נטוע’ לא בקונטקסט הנכון לו, בין בתים רגילים בשכונת מגורים קיימת. אך אין לפעמים דרך להראות רעיון חוץ מלבצע אותו ולעורר מחשבה”. יתרה מכך, היא רואה בבתים כאלה חלק מחזון כולל שלה “הייתי שמחה לתכנן שכונה שלמה שהמרחב הציבורי שלה נראה כמו פארק, בו בתי המגורים נשארים חבויים ולכל אדם אפשרות להגשים את רצונותיו, מבלי ליצור כאוס סגנוני במרחב הציבורי של שכונות צמודי הקרקע מחד, או אחידות משעממת מאידך. אני מקווה שזה יכול להציע דרך חלופית איך שכונות יכולות להיראות”. יחד עם זאת, בתפיסת עולמה, היא רואה מקום לאדריכלות נוכחת, שאין צורך להסתירה ותורמת למרחב הציבורי בהנכחת תפיסות אחרות, כפי שבאה לידי ביטוי בפרויקטים אחרים שלה בעלי אופי מודרני.

 

מבט מהסלון אל אזור הכניסה לבית – ברקע, הגבעה המלווה את חווית הכניסה לבית

 

 

גרם המדרגות המחבר בין הקומות, צופה אל הפאטיו – ברקע נראית הגבעה החודרת אל הפאטיו

 

 

מבט אל השמורה מהסלון ומהמטבח

 

מחיצות המאפשרות לסגור חללים לשימושים שונים – מבט בקומה התחתונה ליד הפאטיו המחדיר אור ואוויר לכל מרכז הבית השקוע באדמה

 

קרן מילכברג פורת, היא מעצבת רב תחומית, בעלת סטודיו id253 לתכנון אדריכלי ועיצוב פנים, מזה 20 שנה. את הכשרתה עשתה בניו-יורק והיא לומדת בימים אלו לקראת תואר שני באדריכלות באוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בתכנון בתים, משרדים וחנויות. עבודותיה זכו בתחרות אות העיצוב הישראלי (גם באדריכלות וגם בעיצוב פנים) וגם התפרסמו במגזינים בארץ ובעולם.
עבודות הסטודיו מתאפיינות בגישה חדשנית ומקורית, בהשפעות מודרניות אורבניות ויפניות, חשיבה על הפן התרבותי והערכי, תוך התייחסות בתכנון להיבטי אקלים וקיימות.

תכנון מבנה, גבעה ועיצוב פנים: קרן מילכברג פורת סטודיו ID253
בית מגורים בשטח 360 מ”ר בנוי, על מגרש של 1000 מ”ר
מהנדס: טל שורק מהנדסים ויועצים
מפקח: אוריה שמעוני
מסגרות: שלי ווד
חלונות: מרווין
דלתות: סטאטו
נגר: נעים אשר
יועץ גג ירוק: בני נול
יועץ גבעה: עמנואל הרפז
גינון: רון זילברברג
צילום: צילומים באדיבות המשפחה וסטודיו ID253 ׁ

 

מבט אל הפאטיו, משמאל הגבעה עליה מונח המבנה

 

 

צילום רחפן: מאי פורת

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית בתים יפים
+כתבות מומלצות
בית בעיר עתיקה מהמאה ה-12, נבנה בעבודת-יד כמו בעבר הרחוק
עיצוב פנים
בית בעיר עתיקה מהמאה ה-12, נבנה בעבודת-יד כמו בעבר הרחוק
  האדריכלית שהירה פהמי היא ילידת מצריים, שגרה בלונדון בשנים האחרונות. לאחר שקיבלה אישור
האם סנדלים יכולים להיחשב כאומנות? Birkenstock אומרת שכן, אבל בית המשפט אומר שלא
עיצוב פנים
האם סנדלים יכולים להיחשב כאומנות? Birkenstock אומרת שכן, אבל בית המשפט אומר שלא
  בירקנשטוק, שמרכזה ב-Linz am Rhein, גרמניה, מתפארת במסורת של ייצור נעליים עוד מאז
אמהות ההמצאה: 9 המצאות שאולי לא ידעת שהומצאו על ידי נשים
עיצוב פנים
אמהות ההמצאה: 9 המצאות שאולי לא ידעת שהומצאו על ידי נשים
  1. שקיות נייר – Paper Bags מעדיפים שקיות נייר על שקיות ניילון? תודו

2 תגובות

  • ורדה פז הגיב:

    אדריכלות יוצאת דופן בחשיבה האסטתית, בשילוב עם הטבע החשיפה לנוף וייחודיות היצירתיות.
    וילת מגורים באדריכלות מרתקת.

  • שרה מנלה הגיב:

    אחד פרויקטים היותר מסקרנים שפרסמתם. אשמח ללמוד עליו יותר. ולסייר בו במסגרת בתים פתוחים. צל’ש לאדריכלית!!!!

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*