המארג הקפדני שאדריכלית דנה אוברזון יוצרת, בעל חמימות ורוח חיים, נושא את טביעת החותם שלה, המשלב ראייה עיצובית יחד עם אמנותית.
אוברזון, בוגרת המחלקה לאדריכלות בבצלאל ולימודי המשך ב- ECOLE DE ARCHITECTURE LA VILLET בפריז. עבדה אצל האדריכל סעדיה מנדל, שגם רתם אותה כמרצה במחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. את הסטודיו שלה דנה אוברזון אדריכלים, העוסק בתכנון בתים ודירות יוקרה, בתי מלון, חנויות וחללי מסחר, הקימה אוברזון בשנת 2002

לאתר: דנה אוברזון אדריכלים

 

 

 

מלון ישרוטל פאבליקה

המלון ממוקם בלב אזור ההייטק המקומי, עבור הקהילה העסקית המקומית והבינלאומית, דור המילניום, שעבורו סביבת העבודה היא גם סביבה של פנאי, פיוז’ן בין העסקי והחברתי, לעבודה מהלפטופ על שפת הברכה או בלובי, במרחבי עבודה משותפים שגם מהווים מוקדי בילוי לתושבי העיר.
במלון 160 חדרים, אולם הופעות חיות, בר-מסעדה ומרפסת פטיו בלובי וברכה בגג המלון שצופה על העיר והים. מועדון הכושר של המלון וחללי העבודה המשותפים, פתוחים לתושבי העיר כמו גם לאורחי המלון. “היתרון הגדול ביותר שעולה מעירוב השימושים בתחום המלונאות, הוא יצירת מתחם מניב, חי ושוקק חיים 24 שעות ביממה”, אומרת אדריכלית דנה אוברזון האחראית על תכנון ועיצוב חללי הפנים במלון.

 

 

 

בפיתוח הקונספט העיצובי, היה דגש על איסוף – של אנשים, רעיונות, פריטים, ריהוט וחומרים. הרצון היה ליצור מלון שמייצר מצבים טבעיים של בית, פינות ישיבה אסופות, תקופתיות, בריחה מהחד מימדיות העיצובית. ריבוד ושכבתיות. “כשאני ניגשת לתכנון אני מתייחסת למושגים כמו קנה המידה, פרופורציה, אור, אקוסטיקה, ארומה, שאלות כמו מיהו הקהל, מהן נקודות המבט בכל חלל ומהי החוויה והתחושות הרצויות. האם זו שלווה והתבוננות פנימית, חברה ויצירת קשרים, או משהו בין לבין.” מספרת אוברזון “לדוגמא קנה המידה של החלל, הבהירות או הכהות הנתפסת שלו, טמפרטורת הצבע של האור שבו יש השפעה דרמטית על נפח ורמת הדיבור בין אנשים. אפילו לתחושת הטעם שלנו יש תפקיד. מזון יכול להניע קהל להיאסף יחד ולשהות”.

 

 

 

בחלל הלובי והכניסה מורגשים קווי מבט הפתוחים אל חלל המסעדה, מרפסת הפטיו החיצונית ומעבר. התכנון והעמדת הריהוט יוצרים אזורי טרקלין אינטימים מרוהטים בפריטים שרובם תוכננו ע”י הסטודיו וכן פריטי אמנות אקלקטיים שנבחרו בקפידה בשווקים מסביב לעולם ובשיתופי פעולה עם אמנים מקומיים. הריהוט למלון נקנה באמסטרדם, טורקיה ושווקי פשפשים שונים. יצירות האמנות המעטרות את החלל נראות כאילו שייכות לאוסף אמנות פרטי עם אופי ועבר עשיר. בשעות הערב הלובי משנה את אופיו והופך ללאונג’ עם עמדת די ג’יי ובר.
בקומת מועדון הכושר ואולם ההופעות והכנסים האקלקטיות מורגשת גם בבחירת החומרים “שילוב של בטון וטרצו הוא שילוב ישראלי מאוד, יחד עם פריטים מחו”ל יוצר תחושה של מקומיות ובינלאומיות בחלל המלון”, מספרת אוברזון, ” שטיחי וינטג’, גווני ירוק עמוקים, פליז וברזל טבעי, פרקט צבעוני מוברש שנראה מיושן וכמובן ניאון. חומרים שנותנים אוירה חשוכה ומעושנת יחד עם פינות ישיבה אינטימיות ותחושה של בית. לחללי העבודה המשותפים ואזורי הלאונג’ ביקשנו אוירה בה העתיד והעבר מהולים זה בזה. רצפת עץ ורסאי, בטון חשוף, רשתות אלומיניום ופח מרוג, אבן קררה וזכוכית רשת וגוון כחול חזק וכבד כרקע לאוסף האמנות שמגיע מעולמות הגרפיטי ואמנות הרחוב.

 

 

 

הקונספט העיצובי לחדרי האירוח והלובאים הקומתיים שואב משני המוטיבים האורבניים הדומיננטיים של הרצליה – המרכז העסקי והמרינה. קירות החדר מכוסים עץ יאכטות בגוון אגוז ואפור בהיר, מראות, זכוכית גלים וטפט קרבון. חירוצים אופקים ואנכים מחברים בין החומרים ויוצרים רצף וקצב אחיד בחלל החדר. “בתחושה שלי המלון מרגיש כחלל שהורכב כמו פאזל שחלקיו לא בהכרח מתאימים אבל החיבור הבלתי אמצעי הזה מייצר את הנוחות והאוירה שרצינו לייצר.” מספרת אוברזון.
הברכה בגג המלון צופה אל נוף העיר ואל קו החוף. החומרים שנבחרו לאזור ברכת הגג בין היתר הם דק שחור לבן, רשת אלומיניום דקיקה, בטון חשוף ופלדת קורטן חלודה שמשנה את הגוון שלה לאורך שעות היום. “חומרים שמהדהדים את המקום והזמן, במקרה הזה את השמש והים”.

 

פתרונות וחומרים

גופי התאורה המעוצבים של קמחי תאורה
יועץ תאורה: אודי קריב

מרבית גופי התאורה למלון פאבליקה, יוצרו בהזמנה ובהתאמה לייעודם, אם זה בלובי המלון, או במסדרונות חדרים, בשירותים הציבוריים ועד לסביבות חוץ, כמו רחבת בריכת השחייה של המלון.
הכל בהתאמה למפרט שבתכנון משרד דנה אוברזון אדריכלים ויועץ התאורה אודי קריב.

לאתר קמחי תאורה

 

 

 

 

מלון ישרוטל פאבליקה Marriott Autograph collection
עיצוב מלון אורבני וטרנספורמציה בחווית המשתמש
עיצוב ותכנון פנים: דנה אוברזון • אושיר אסבן • דויד רם • נילי אדריס
אדריכלות: רני זיס
ייעוץ תאורה: צח כהן
תאורה: קמחי תאורה
ריצוף טראצו: סי אר קונטק
שטיחי מסדרונות: אביטרה
שטיחים עצמאים: שטיחי אלי ששון
מחיצות זכוכית: זכוכית נרי שפירא
צילום: עודד סמדר

 

 

 

בלו דופלקס

הדופלקס בקומה ה-10 במתחם המגורים “בלו”, צופה מבעד לחזית המתעגלת אל חורשות ירוקות ומעבר, אל הים התיכון. הנוף הפתוח הוא העוגן סביבו תוכנן הבית שכל חלליו פונים מערבה, ללא מחיצות או ריהוט שחוסמים את המבט אל החוץ. הכניסה אל הבית נפתחת למבואה שממשיכה אל מרכז החלל הציבורי שבקומה התחתונה. בתכנון העמדת הסלון והמטבח היה דגש על פתיחות מקסימלית אל הירוק של החורשות והכחול של הים שנשקפים מהקומה הגבוהה.
העמדת המטבח אינה סטנדרטית. משטח העבודה ממוקם במקביל אל יחידות המטבח הגבוהות, בחלק האחורי הצמוד לגרעין הבית. האי הרחב מקביל אל משטח העבודה ושניהם מאפשרים בישול, אירוח ושהייה אל מול הנוף הנשקף. הסלון ממוקם במרכז החלל הציבורי בצמוד לפינת האוכל, ומקיים סכמת תנועה זורמת בינו לבין שאר החללים בבית, כגון חדר המשפחה, באופן המתחשב בקוי המבט אל החוץ. במרכז הסלון מקבילות זו אל זו שתי ספות קטיפה כחולה בגוון המהדהד את פיסת הים הנשקפת דרך הפתחים הרחבים. שולחן הקפה המרובע משיש קררה וכל שאר פרטי הריהוט נרכשו באיטליה. ברחבי הבית שולבו פרטי אמנות של אמנים ישראלים.

 

 

 

בלב הבית תוכנן גרם המדרגות כחלק מספריית ברזל מושחר גדולת מימדים. “גרם מדרגות וספריה, שני אלמנטים אדריכליים לכאורה מנוגדים. ספרייה שהיא מקום של שהות אל מול מדרגות שהם מקום של תנועה. בעיני מדרגות הם תמיד מקום. אלמנט טכני שמחבר בין חללים ובו טמון גם פוטנציאל של חיבור דרך דיזיין ונרטיב”, מספרת אוברזון. הרעיון היה להשתמש ולהעצים את גובה החלל הכפול ע”י המשכיות של ספריה שתלווה את העולה במדרגות ובו בזמן תשמור על המבט כלפי הים. “השימוש בברזל מושחר הרגיש נכון לאפקט שרצינו ליצור, אלמנט מאסיבי שנראה כמקשה אחת ללא קיטועים. לחבר את האורך העצום של שבעה מטרים על פני גובה של מעל ארבעה מטרים באופן שיראה כיחידה אחת ולא כמערום קופסאות המרותכות זו לזו.”

 

 

האתגר היה לתכנן גרם מדרגות תקני, פונקציונלי, נוח לשימוש ובניראות נקיה המדויקת לחלל ובנוסף לייצר ספרייה שיש בה עומק שימושי. כמו כן, על מנת להמנע מהנמכות, על הספרייה להכיל חללים טכניים נסתרים למיזוג אויר ואוורור. מאחר וכל יחידת המדרגות והספריה היו עתידות להיות מורכבות בשטח, הסטודיו נדרש לתכנון מדויק של יחידות המסגרות כפאזל התואם לשטח, ללא מרווח לטעויות שיאלצו את בעלי המקצוע לרתך בשטח. בזמן הביצוע הפך הבית ל”בית חרושת” זמני.
“על מנת להימנע מריתוכים במקום, כל הספרייה נבנתה מברזל מושחר בעובי 8 מ”מ שאותו חתכנו במסגריה ובשטח הורכבו אחת לשני, ללא צורך בריתוכים.” מספרת אוברזון. גרם המדרגות שהובל כמקשה אחת, נבנה על פרופיל U מצד אחד שתפוס רק בשתי נקודות: רצפה ותקרה. מן הצד הפתוח של הגרם, הולבשו מדרגות העץ הקונזוליות טרם חיבורו הסופי למקום והתוצאה היא מדרגות מרחפות המנותקות ממישור הספרייה. מעקה המדרגות מורכב מסכיני ברזל שחור בעובי 8 מ”מ שממשיך את קצב החלוקות האנכיות בספרייה.
בקומה העליונה, הספריה והמעקה משמשים רקע למבואה הצופה אל החלל הכפול בסלון ואל הנוף. המבואה ובה שולחן עבודה, מובילה אל שתי סוויטות. חדרי הרחצה חופו אבן טבעית מנוסרת בגווני חול בשילוב אבן טבעית מלוטשת בנישות. הנגרות השחורה מהווה קונטרסט לבהירות של החלל. חדר המאסטר וסוויטת האורחים מוקמו בגב הספרייה והמטבח שבקומה התחתונה וצופים אל העיר תל אביב.

הפרויקט: דופלקס 300 מ”ר
המיקום: מתחם המגורים BLUE, צפון תל אביב
הלקוחות: זוג צעיר שחי על קו פריז-תל אביב
עיצוב ותכנון פנים: דנה אוברזון • נילי אדריס
עיצוב תאורה: צח כהן
תאורה: אקסלוסיב
חשמל חכם: הד סינמה
ריצוף: פרקטים
מיזוג אויר: מיזוג פלוס
מחיצות זכוכית: זכוכית נרי שפירא
צילום: עודד סמדר

 

 

בראוני

בשכונה המאופיינת ברובה בבנייה רוויה של מגדלים ורבי קומות יוקרתיים לצד בניינים נמוכים וקוטג’ים, ממוקמת הדירה בקומה גבוהה וצופה אל שטחים ירוקים ופארק רחב ידיים. הדירה הקיימת היתה שמורה, פונקציונלית והרמונית, כך שלמעשה העיצוב עסק בחידוד ודיוק הדירה לצרכיה הנוכחיים של בעלת הבית, תוך שילוב פלטת גוונים שהשימוש בה הוא לא צפוי. פרטי האמנות שאותם אספה בעלת הבית במשך השנים ואהבתה לגווני אדמה חמים ומנחמים, נתנו השראה לאסתטיקה שנכונה לבית והכתיבו את הכיוון העיצובי של הפרויקט.
הכניסה דרך דלת הכניסה שהורחבה, נפתחת אל המבואה הפונה אל המטבח. חלל המטבח משלב פלטת צבעים של גווני אדמה כהים: חומים, בז’ים ואפורים בשילוב טקסטורה המדמה חלודה במשטח הדקטון שבאי. “ההתיחסות העמוקה לצבעוניות היא מעבר לחיבור הויזואלי ועוסקת במרקמים, בתחושות הפיזיות ובחוויית המגע בחומר טבעי.” מספרת אדריכלית דנה אוברזון, “לדוגמא לריצוף הבית בחרנו בפרקט כהה ומעושן בעל טקסטורה של עץ פראי שמרגיש כמו לדרוך יחפים על האדמה”.

 

 

בין מבואת הכניסה לפינת האוכל מפרידה ספריית קורטן הפתוחה משני הצדדים ומשרתת את פינת האוכל בזמן אירוח. הספריה מורכבת פלחים, משטחים וצינורות ברזל שעברו תהליך של החלדה ומהווים רקע ליצירות האמנות השבטית. בהמשך החלל, ספריית הקורטן מתפקדת כמחיצה בין המטבח לחלל המגורים בו הורחבו והוגבהו הפתחים בנדיבות, על מנת לחזק את הקשר בין חוץ ופנים ואת תחושת המרחב בדירה. במרכז הסלון ישנה ספה גדולה בצבע אדום דומיננטי ולצידה ארגז עץ מחוספס המשמש שולחן קפה. הכורסאות הקיימות רופדו מחדש בטקסטיל אתני שיובא מאיטליה.
מחיצת זכוכית אטומה בגוון בהיר חוצצת בין חדר הרחצה של בני הבית לבין שירותי האורחים ובזמן אירוח מאפשרת חציצה ובכך חלל אינטימי ונעים.
סוויטת המאסטר מתאפיינת בתחושה מלונאית חמה עם טקסטילים טבעיים ועדינים בשילוב פליז וברזל מושחר, חומרים עשירים ומלאי אופי. פרטי הפליז המוברש משמשים כמדפים דקיקים וידיות הפליז משולבות בנגרות בגווני החול. גב מיטה המורחק מהחלון, תוכנן כחלק מיחידת נגרות המקיפה את כל החלל סביב המיטה. ארון קיר מפורט ומוקפד ניצב אל ספריית הטלויזיה שבמרכזה דלת פיווט רחבה הנפתחת אל חדר הרחצה. “האיזון בשילוב החומרים, הגוונים והפריטים מייצר את האוירה הביתית והחמימה שביקשנו לחלל המאסטר.” מספרת אוברזון “היה חשוב לנו לשלב פריטים קיימים למשל, התיבה העתיקה היא פריט בעל חשיבות רגשית שלא היינו מוכנים לוותר עליו ולבסוף התאים כמו כפפה בצמוד למרגלות המיטה.” בחדר הרחצה הותקנו לוחות גרניט פורצלן דק בעלי מימדים מאסיביים מרצפה עד תקרה בגווני האדמה שתורמים לתחושת הגודל והרצף בחלל. “הרבה מהסיפור של הבית הוא שילוב של ישן וחדש, היסטורי ועכשווי, עבר ועתיד. בית שעוסק בסיפור חיים שניתן לו ביטוי בחומר וחלל.”

הפרויקט: דירה 165 מ”ר + מרפסת 40 מ”ר
המיקום: שכונת הרצליה הירוקה
עיצוב ותכנון פנים: דנה אוברזון • עודד לויתן
תאורה: קמחי תאורה
שטיחים: שטיחי אלי ששון
ריצוף: פרקטים
מיזוג אוויר: מיזוג פלוס
צילום: עודד סמדר

 

 

בית בנחלה

הבית ממוקם בלב נחלה באזור השפלה של מרכז הארץ. בעלי הבית ביקשו לעצמם בית אינטימי עם חיבור חזק לטבע שמסביב וכך הכניסה לבית הינה דרך בוסתן פורח בצמחייה ארצישראלית, המאטה את קצב הרחוב ומובילה אל הכניסה הראשית. תכנית הבית חובקת פטיו במרכזו ופנים הבית משקף את הטבע והכפריות שבו הוא נטמע.
הבית המתפרש על פני קומה אחת. “השאיפה העיצובית והתכנונית היא לאחידות ושקט בעיצוב” מספרת האדריכלית דנה אוברזון “תכנון החוץ ופיתוח השטח מתאפיינים במתן עוצמה לטבע ולצמחייה הירוקה. תכנון הפנים מתבטא במינימליזם מודרני בצבעוניות והשפעות אסתטיקת הבאוהאוס בבחירת החומרים”.
החומרים שנבחרו לבית הם אבן טרוורטין, עמודי עץ, רעפי צפחה, רזינה ברצפות ובקירות בשילוב מסגרות ומשקופי ברזל שחור. מראה מונוליטי שנותן מקום לחוץ להשתקף פנימה דרך הפתחים הרחבים. בחירת החומרים המינימליסטיים מייצרת חלל שמהווה רקע לאוספים ויצירות האמנות מעשה ידיו של בעלי הבית.

הפרויקט: בית חד קומתי ושטח הנחלה
המיקום: ישוב קהילתי באזור השפלה
הלקוחות: משפחה עם שלושה ילדים
אדריכלות ועיצוב פנים: דנה אוברזון • עפרה גולדברג
תכנון תאורה: אורלי אלקבס אברון

 

 

 

 

בית האספן

הבית נבנה לפני שני עשורים ומשתרע על שטח של 17 דונם במושב בצפון השרון. בעל הבית, איש ספנות, חובב סוסים ואספנות ביקש לשפץ את הבית הקיים עד היסוד, לעצבו בקונטור הבית הקיים וכן לתכנן את השטחים הפתוחים המקיפים את הבית. “ביקשנו ליצור עיצוב שלא ירגיש כטלאי אלא אותנטי והרמוני. היה צורך ‘לנקות’ את התכנית הקיימת ולפתח אותה כך שתתאים לדיירי הבית ולצרכיהם העכשווים”, אומרת האדריכלית דנה אוברזון.
בחלל מבואת הכניסה אל מול דלת הכניסה, מוצבת עבודת גילוף עץ באורך חמישה מטרים שמקורה באפריקה, כמוקד חזותי. העיצוב משלב גוונים וחומרים טבעיים, שיהוו רקע ויבליטו את הריהוט שנבחר בקפידה באיטליה, האמנות העכשווית של אמנים ישראלים ופרטי אמנות אפריקאית – אוסף פרטי עשיר של בעל הבית ממסעותיו במשך השנים. המבואה הוא צומת שאותו תוחמות דלתות כפולות אל החללים הצמודים. החללים הציבוריים מוגדרים בצורה מסורתית יותר בה ניתן לסגור בדלת את הסלון או את פינת האוכל. “הדלתות היו חלק מאופיו של הבית ונכונות לו, לכן החלטנו “לזרום” איתן ואף לחזק את נוכחותן ע”י שילוב דלתות חדשות זהות במקומות נוספים למשל, בין המבואה ובין חדר המשפחה.” מספרת אוברזון. “העובדה שיש הפרדה בין חללים אפשרה לשלב סוגי ריצוף משתנים בין חלל לחלל בהתאם לתפקודו ולאוירה שרצינו לייצר בו”.

 

 

 

לקיר הסלון נבחר גוון ירוק עמוק, שמהדהד את גווני צמחיית הגן ומימי הבריכה. הירוק מבליט את אבן הטרוורטין בקמין המשוחזר ומשתלב עם הריהוט האיטלקי, פריטי הפליז, האמנות ופסנתר הכנף השחור. קו רכס של התקרה המשופעת תוכנן ובוצע מחדש בהתאם להעמדת הסלון ובכדי ליצור חלל טכני לתעלות מיזוג האויר וניתוקי הוילונות. המשרד הביתי צמוד לסלון אך מופרד ממנו לחלוטין. סביב שולחן העבודה תוכננה ספריה הקפית בה שולבו פרטי האספנות של בעל הבית בעדינות וברגישות.
המטבח בעל שלוש חזיתות הפרושות כמצולע אלכסוני, הינו בעל גוון גרפיט כהה המתכתב עם משקופי העץ השחורים. בין שלושת החזיתות במרכז חלל המטבח, ממוקם אי בעל משטח בגוון דובדבן המשתלב עם גוון הפתחים הקיימים שמובילים ממנו אל חצר הנחלה והבריכה. המטבח סמוך ופתוח אל חדר המשפחה ומבעד חלונו נחשפת פינת אוכל חיצונית מקורה של מרחב הגן.
העובדה שחלק מהבית הינו דו קומתי, הביאה לתכנון מחודש ומקורי של אחד מחדרי הילדים. “רצינו לנצל את מימד הגובה שהיה קיים בחדר ולא נוצל בצורה מיטבית. הפוטנציאל המיידי הוא ניצול החלל אך גם הזדמנות לייצר דיזיין דרך פתרונות יצירתיים.” מספרת אוברזון.

 

 

 

במסגרת התכנון החדש שעוסק בשיפור סכמת תנועה, ניקוי אלמנטים מיותרים וניצול מלוא הפוטנציאל שבחלל, הועתק מיקומו של גרם המדרגות הפנימי של הבית ונוצק מחדש. המדרגות מובילות אל יחידת המאסטר רחבת הידיים. מצידה האחת של המיטה תוכננה ספרייה עשויה אותו עץ אלון שחור בשילוב פליז דק. מן הצד השני אח בשילוב ברזל שחור ומעליו עבודות של האמנית טלי נבון. “הדגש במאסטר היה ליצור את האיזון שהיה חסר בתכנית המקורית ובכך להפוך אותו לחדר רגוע ונעים. כמו בסלון, גם בחלל המאסטר מורכז רכס התקרה המשופעת על מנת ליצור את ההרמוניה שמביאה איתה הסימטריה.” מספרת אוברזון.

 

 

 

חלל המרתף תוכנן ועוצב כטרקלין. החלל כולל מועדון כושר, בר משקאות, שולחן ביליארד ואולם קולנוע ביתי. בקירות המקיפים את החלל תוכננה הנגרות לפרטי פרטים. ספריה בחיבור חומרים עשיר של אבן, עץ, מראות עתיקות ופרטי פליז. שילובו של פריט אספנות ייחודי, מודל ספינה עתיקה, נלקחה בחשבון בעת תכנון הנגרות ומוארת כמיצג מוזיאון.
בפיתוח השטח סביב הבריכה תוכננו שתי יחידות מטבח חוץ מחופות אבן טרוורטין הצופות אל הבריכה. הבריכה עצמה בעלת משטח מתרומם ובזמן אירוח הופכת לרחבת ריקודים מרווחת.
המיקום: מושב בצפון השרון

עיצוב ותכנון פנים: דנה אוברזון • טלי יגר רוקח
ניהול ופיקוח: גל גפן
תכנון תאורה: צח כהן
חשמל חכם: כהנא
נגרות: בונסאי
צילום: עודד סמדד

 

 

 

 

סטודיו דנה אוברזון אדריכלים

הסטודיו בקומת הקרקע בבניין מגורים בלב הרצליה, בתפר שבין מתחם ההייטק של הרצלייה פיתוח ורמת השרון. “עברו מעל 15 שנה מאז פתיחת הסטודיו ומאז גדלנו והתרחבנו משמעותית. חיפשנו לנו חלל שישקף את האינטימיות של המשרד הקודם ומצד שני יצליח להכיל סטודיו חי ועובד עם מעל 10 אדריכלים ומעצבים”, מספרת האדריכלית דנה אוברזון.
הסטודיו המתפרש על פני קומת הקרקע וצופה אל החצר הפרטית. “בתכנון הפנים הייתה לנו הזדמנות לקחת את האווירה הבוטיקית שאהבנו מהמקום הקודם, אך לתקן את כל מה שלא עבד בו, כמו למשל תכנית האופן-ספייס. אני מתחברת לעבודה צוותית, כזאת שמפרה רעיונית ויצירתית. היה לנו חשוב לחזק את אווירת העבודה בחלל משותף ויחד עם זאת לשלול לחלוטין את תופעות הלוואי האקוסטיות שמתלוות.” מספרת אוברזון, “החלל מחולק במחיצות אקוסטיות ולמרות ההפרדה התכנית, יש תחושת מרחב נעימה”.

 

 

 

הכניסה הראשית מובילה אל מבואה ומולה קיר בחיפוי ברזל שמהווה גב לחדר הישיבות. חדר הישיבות ממוקם במרכז החלל כשמצידו הימני תוכננו משרדה הפרטי של אוברזון ומשרד הקבלה, ומצידו השמאלי חלל העבודה העיקרי של צוות האדריכלים. ספריית אלון שחורה בעלת טקסטורת עץ, דרכה עוברים אל המטבח ואזורי השירות, מהווה גב דומיננטי שמחבר את שלושת חללי הסטודיו המופרדים. הרצף של הספרייה לאורך כל חלל הסטודיו ושקיפות המחיצות בין האזורים, מייצרים תחושה של חלל גדול ומרווח עם כל היתרונות של אור טבעי שחודר, פרטיות והפרדה אקוסטית. פרטי אמנות מקוריים מהאוסף הפרטי של אוברזון, חובבת האמנות מזה שנים, מעטרים את הספרייה שמעניקה חמימות ותחושת ביתיות לסטודיו.

 

 

במרכז חדר הישיבות, בין העמודים המחופים פח טבעי מוחלד, ישנו שולחן אבן אפורה שתוכנן על ידי הסטודיו וניצב על תבנית ברזל עם גלגלים תעשייתיים. “הרצון היה ליצור חלל שלא מרגיש חדש מהניילונים או מקטלוג, אלא מקום שמבטא את השפה העיצובית והייחודית של הסטודיו. מקום שהאורחים שמגיעים אליו, בין אם אלה לקוחות או אנשי מקצוע, יכולים להרגיש בבית וכמובן, שימלא את צוות האדריכלים שלי, היוצרים בו בהשראה יומיומית.” מספרת אוברזון.
בבחירת החומרים נוצרה התכתבות בין מלוטש ומחוספס, ישן וחדש. ריהוט שנאסף במשך השנים וחומרים טבעיים שמימד הזמן החולף מחמיא להם כמו פליז, אבן קררה וברזל מושחר. אריחי הטראצו שיובאו במיוחד מאיטליה, הם אחד המרכיבים הבולטים בהם נעשה שימוש בכל חללי הסטודיו כולל המטבח וחדרי הרחצה. לחדרי הרחצה נבחרו אריחי מטרו בגווני שחור ולבן שמהווים רקע לכיורים ולברזים העשויים פליז. משטחי הקררה בעיבוד קלאסי מונחים על גבי ריהוט בסגנון רטרו, עשוי עץ טיק ענתיקה מגוון ומקורם בשוק הפשפשים ביפו.
ניגודיות הגוונים ממשיכה בין החוץ לפנים. הכהות היחסית של חלל הפנים אל מול הגוונים הבהירים של החצר הפרטית, נשקפים דרך פתחים ארוכים וגבוהים עשויים פרופילי ברזל בלגיים בעלי חלוקה אופקית. אבני הדריכה צפות בחצץ הלבן בין צמחיית הקיסוס המטפסת. עצי הפרי מצלים את שולחן האבן במרכז החצר ואת פסלי הברונזה, מעשה ידיו של אביה של דנה אוברזון, המעצב גדעון אוברזון.

הפרויקט: חלל משרדי 120 מ”ר + חצר 50 מ”ר
המיקום: מרכז הרצליה
עיצוב ותכנון פנים: דנה אוברזון • טלי יגר רוקח • דויד רם • עודד לויתן
ניהול ופיקוח: קדם ניהול פרויקטים
קבלן מבצע: איתי גיל
צילום: עודד סמדר

דנה אוברזון אדריכלים