לרשות המשפחה עומדים שטחי משחקים, חדר משפחה מפנק לצד המטבח וצופה לאזור הבריכה, פרגולת אירוח גדולה ובוסתן בו פינות חמד נסתרות וקסומות.
העובדה שהשטח עליו נבנה הבית אינו מישורי יצרה מפלסים בגבהים שונים. האדריכלים השתמשו בטופוגרפיה המורכבת על מנת ליצור סיפור וחווית טיול לעלות במעלה הגבעה כמו בטיול ביער, לעבור בינות הטרסות המוריקות ולטייל בשבילים המעוקלים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פסליה וציוריה של בעלת הבית, שולבו הן במרחב החיצוני והן הפנימי ומהווים ציר חשוב ומרכזי באסתטיקה של הבית. המעטפת כולה תוכננה כך שתהלום את היצירות והן בתמורה מוסיפות למבנה הארכיטקטוני המוקפד שפע של אופי וייחודיות.
ההשראה מתבססת על הטופוגרפיה והרצון ליצור מבנה שמחד יהיה פתוח לנוף ומאידך יאפשר פרטיות מלאה, על אף הפתחים הגבוהים והקרבה היחסית לרחוב. הקורה הקדמית תוחמת את הבית כולו, מייצרת תחימה והסתרה ועדיין נותרת פתוחה. הארכיטקטורה היא מודרנית. האדריכלים הקפידו לשלב גשרים וצירי הליכה שמאפשרים ראות מלאה וקשר עין כמעט מכל פינה וזווית בחללים והמרחבים.
אחד האתגרים היה לשוות לבית גדול ורחב ידיים במיוחד תחושה עוטפת, מזמינה וביתית. הפרוגרמה הכתיבה מרחב פנימי ללא הרבה חדרים ועל מנת ליצור תחושה אינטימית יותר תוכננו מחיצות מרחפות התוחמות בין הפונקציות השונות במרחב הציבורי.

 

 

 

 

אדריכלות המבנה ישרה ומסת העמודים גדולה ונוכחת. הקורות שמקיפות את שטחי החצרות והטרסות תוכננו כחלק בלתי נפרד מהארכיטקטורה ומלוות את צירי ההליכה והשבילים העשויים גרניט טבעית כך שלאורך כל הכניסה הביתה מתקיים מפגש בלתי אמצעי עם הטבע. בריכת האינפינטי הממוקמת באיזור האירוח, תוכננה במתכוון שלא במישור הבוסתן המצוי בסמוך לה על מנת לשמר את המראה הטבעי.
קיר הכניסה לבית המרשים חופה אבני בזלת שלוקטו ממחצבות שונות ושולבו בקומפוזיציה טבעית. חזית הכניסה מחופה עץ ובמרכזה דלת אינטגרלית באותו מישור. עם הכניסה פוגשים הבאים פאטיו פנימי בעל חזית מזכוכית. במרכזו עץ ירוק ומטופח ובהמשכו ציר ראיה פתוח לעבר הפרגולה והחצר האחורית. מוטיב אבני הבזלת ממשיך גם דרכו ומחזק בדרכו את הקשר בין חוץ ופנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התקרה הגבוהה (כ-4.5 מטרים בשיאה וכ-3.5 מטרים בחלקים בהם תוכננו הנמכות) כמו גם פתחי הווטרינריה הגדולים שמכניסים את החוץ פנימה מבעדם יוצרים תחושה חופשיה ואוורירית. כך גם רצפת האבן הטבעית בה שולבו אריחים גדולים שמשווה למרחב מראה רציף ואורגני. שתי ויטרינות הענק החובקות את החלל הציבורי מאפשרות לטבע לחדור במלואו למרחב והוא מהווה חלק בתפיסת עיצוב הפנים. הניתוקים בין מעטפת המבנה להנמכות התקרה מספקים אלמנט אדריכלי ומשחק בין מישורים. צירי התאורה תוכננו באופן נסתר כמעט לגמרי והם מגבים את תפיסת העיצוב המנימליסטית.
שתי מחיצות מרחפות מעץ טיק חוצצות חלקית בין הפונקציות 4 הפונקציות המרכזיות בחלל הציבורי – סלון ופינת משפחה מהעבר השני ובסמוך מטבח ופינת אוכל. במידה רבה הן אלו שאפשרו להפוך את המרחב הגדול למגונן, אינטימי ומשפחתי. הן נתמכות על ידי עמודי פלדה מצופים נירוסטה שמעגנים אותן ומרצפה ומתקרה ומשווים להם מראה אוורירי ומרחף.
במרכז המטבח הפרללי ניצב אי גדול ונוח לעבודה מחופה קוריאן. חזיתות המטבח צבועות בתנור בגוון לבן ולצד המקרר האינגרלי שולב מקרר יינות. מערכות המיזוג חבויות מבעד לקיר החזית הגבוהה שמאפשרת לחלל להיוותר נקי וחף מאלמנטים מבניים מיותרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בסלון שולבו ספות בגימור זמש שמזכיר במראהו עור הפוך. צמד שולחנות צרים ומלבניים מחופים עור תפור בתפירה מוקפדת. השטיח האפגני המקורי מוסיף הדגש של צבע ואלמנט אותנטי אל מול הרהיטים החדשים.

שירותי האורחים משקיפים לפאטיו וביניהם חוצץ חלון דריי קיפ המאפשר איוורו טבעי. במרכז הפאטיו נשתל עץ מרשים וייחודי שמקורו במזרח הרחוק. הניגודיות בין קיר מחופה פורניר אלון מעובד מצופה לכה לבין קיר האבן הכהה משרה אווירה דרמטית, אלגנטית ויוקרתית.

בחדר השינה שבמאסטר של בני הזוג תוכנן קיר כוח המורכב מעבודת נגרות עשויה עץ אלון-קוביות במימדים ומישורים שונים במראה דינמי. הציר משמש כספריה ומבעדו חבויות מערכות טכניות ומזגנים. במרכז חדר הרחצה ממוקם האט טאב עגול מקוריאן ששובר את הגיאומטריה הישרה ומכניס רוך לחלל. לצידו ברז נובע מהרצפה. איזור נפרד מחופה אבן בזלת בו משולבים בשני תאים נפרדים האסלה והמקלחון מבעד לדלתות זכוכית גבוהות במיוחד מעצים את האסתטיקה הורטיקלית וגובה התקרה.

אדריכלות ועיצוב: הילה ודן ישראלביץ- ישראלביץ אדריכלים
צילום: עודד סמדר