עיצוב חללים מסחריים זו משימה מאתגרת לכל הדעות. אך כשהלקוח הוא מפירמות עורכי הדין הגדולות בישראל והדרישות כוללות מעבר משתי קומות וחצי בבניין ישן, ל-16 קומות בבניין חדיש בדרום תל-אביב, אין ספק שמדובר באתגר תכנוני ועיצובי לא פשוט. “האתגר התכנוני נבע בעיקר מההבדל הדרמטי בגודל הקומות בין המשרד הישן לזה החדש”, מספר האדריכל אורי הלוי מבעלי אורבך הלוי אדריכלים, שמשרדו היה אחראי לתכנון ולעיצוב של משרדיה החדשים של פירמת עורכי הדין המובילה הרצוג פוקס נאמן.

משרדי עורכי הדין שכנו בבית אסיה במשך 36 שנים ולפני כשלוש שנים הם החלו בתהליך המעבר למשרדים חדשים, המתפזרים על פני 16 קומות בגודל כולל של 25,000 מ”ר. “קיבלנו בריף מושלם למהלך”, מספר הלוי, “הוא היה כולו סימן שאלה אחד גדול. ראשי הפירמה כבר סגרו את המיקום החדש, אבל היו סימני שאלה מעל כל המהלך שנבעו מתכנון ארכיטקטוני, ואנחנו היינו צריכים לייצר אסטרטגיה לחללים החדשים. האתגר הגדול התייחס למבנה המשפחתי של הפירמה. העובדים היו רגילים לבלות במשך כל היום בשתי קומות וחצי, כשכל קומה כוללת מאות עורכי דין ועובדים. נוצר ביניהם קשר יום יומי ובמבנה כל-כך גדול קשה מאוד לשמור על תחושת משפחתיות וקשר בין עובדים” מסביר הלוי.
הפירמה מחולקת למחלקות ולאשכולות, כשכל אשכול מונה כ-130 עובדים. בקומה ממוצעת אנחנו מאכלסים כ-55 עובדים לכל היותר ולכן הצענו פתרון תכנוני של “חיבור” שתיים או שלוש קומות על ידי גרם מדרגות, שאין בו צורך מבחינת תכנון או בטיחות, יותר שיתוף בין הקומות. זה אומר שאותם חברי אשכול, גם אם הם יושבים בקומות שונות, יכנסו מאותן מדרגות, יאכלו באותו חלל ויעברו במדרגות ליד עמדות הקפה. למעשה נוצרת מציאות שמחייבת את כל חברי האשכול להיפגש במהלך היום. גם אם לא מדובר בהחלטה כלכלית או הנדסית, הבנו שזה קריטי לאופי ולשרידות של הפירמה כארגון ענק, כמקום שבו אנשים מכירים אחד את השני”.

מבחינה עיצובית, העיצוב החדש שומר על ערכי הפירמה. עוד מסביר הלוי, כי “הפירמה קיימת כל כך הרבה שנים ורצינו לשמור על המורשת העיצובית שלה”, מספר אדריכל הפרויקט, נועם מוסקל. “הסגנון במשרדים הקודמים היה קצת כבד והחלטנו לקחת את הכבדות ולעשות לה סוויץ’ לשנים הבאות. עשינו שימוש בחומרים קלאסיים ועל-זמניים כמו שיש, עץ ואבן בשילוב עם מתכות חמות כמו פליז וברונזה. במשרדים שולבו פריטי ריהוט קלאסיים, פיסים אייקוניים בעלי מורשת בפני עצמם. כל אלו אוחדו ביחד כך שהעיצוב משדר מסורת ויוקרה, לא משרדים של חברת היי טק אלא משרד עו”ד רציני ומקצועי”.
“השתמשנו למשל בחיפוי עץ על הקירות, שעל פניו זה נשמע מיושן וכבד, אבל חילקנו אותו למקצבים משתנים ומאוד דינאמיים המתכתבים עם המשרביות. פירקנו את החלוקות של החומר למקצבים חופשיים, אך בחוקיות מאוד ברורה שרצה קו אחיד בכל הפרויקט. בנוסף עשינו שימוש במשחקי אור וצל במס’ מקומות. המשרביה ש”רצה” על כל החזיתות של חדרי הישיבות יוצרת בשילוב האור הטבעי וגופי התאורה ריצוד נעים על הרצפה והקירות, במיוחד בשעות הבוקר והערב. זה מתכתב עם הפסים על הרצפה או הפסים הורטיקליים שנוצרים בחיפויי העץ על הקירות. באופן כללי המבנה זוכה לקבל המון אור טבעי שחודר מקירות המסך. האור הטבעי מחזק את העיצוב, ותורם לסביבת עבודה נעימה ובריאה”.

גם לחללים הציבוריים במשרדים יש תפקיד משמעותי ביצירת האווירה שראשי המשרד ביקשו לשמר. “הקפיטריה והמרפסת הרחבה שצמודה אליה מהווה מקום מפגש ליצירת קשר א-פורמלי בין העובדים ב-16 הקומות. שולבו בה פינות ישיבה מרובות, מגוונת בצורה ובחומר. כשגם מי שהביא אוכל מהבית וגם מי שקנה בחוץ – יושבים ביחד. מסביב לקפיטריה יש דק ענק עם ירוק שמקיף אותה ומכניס לה אור ונוף. יצרנו קיר מקררים אותו “החבאנו”, כשלכל מקרר מפסר מואר שיקל על העובדים לדעת איפה הם שמו את האוכל שלהם. דווקא הקיר הפרקטי הזה הפך לאחת הנקודות הכי מעוצבות במבנה וזה מראה את הירידה לפרטים גם בדברים שהם הכי בנאליים”.
בניגוד לטרנד הרווח של חללי עבודה משותפים (אופן ספייס), המשרדים החדשים מעוצבים בצורת משרדים אישיים. “התלבטנו לגבי המשמעות של אופן ספייס או חדרים משותפים למספר עורכי דין, אך בסופו של דבר הבנו שמרחב העבודה האישי הוא חשוב ובחרנו בו. זה עזר לנו בהמשך הדרך כשהגבלות הקורונה הגיעו לחיינו ולא נדרשנו לשינויים תכנוניים”.
“אחד הסממנים העיצוביים שהכי משכו את תשומת ליבי במשרדים הישנים היתה שידת קפה בחדר הישיבות, עליה היו מסודרים באופן מופתי הקפה, התה, המים והעוגיות. שמרנו מקום של כבוד לשידה ובכל חדרי הישיבות החדשים, שפרוסים על פני קומה וחצי, הצבנו שולחנות שעוצבו ונוצרו במיוחד עבורם במראה קלאסי אך עם טוויסט עכשווי – השתמשנו בחומרים כמו עץ ושיש בשילוב פליז, עם דוגמאות מכובדות וקלאסיות אבל בעיצוב דק יותר ועם חלקים מעוגלים שמקלילים אותו. לכל חדר יש את האופי שלו וכל חדר ישיבות קיבל שולחן ושידה שהם רק שלו, תחת אותו קו עיצובי”.
“בפרויקט הזה עשינו שימוש בריהוט וגופי תאורה שהם פיסים על זמניים שגם בעוד 20 או 30 שנים יראו אפילו יותר טוב, כשהעור ישחק והעץ יתיישן. אנחנו בעצם מייצרים את המורשת הבאה של הפירמה ל-30-40 השנים הבאות”.

משרדים: הרצוג פוקס נאמן
גודל: כ-25,000 מ”ר
תכנון ועיצוב: אורבך הלוי אדריכלים
צוות הפרויקט: אורי הלוי, נועם מוסקל, שירה גלר
צלם: עוזי פורת

קבלן: רום גבס
גמר: אינובייט
מיזוג: אוקנטק
ריהוט: רהיטי הגליל