העיר העתיקה AlUla, בערב הסעודית, היא עיר האסלאמית היסטורית מהמאה ה-12, אתר מורשת בן 800 שנה, המכילה חורבות בתי בוץ. הרובע העתיק וההיסטורי בעיר היה מאוכלס במאה שעברה, אך הוא לא מיושב מאז שנות ה-80 ונותר מבוך של חורבות של מבנים עשויים מלבני בוץ. האדריכלית המצריה Shahira Fahmy הזמינה אומנים ואמנים מקומיים והפכה חורבות כאלה לבית מגורים למשפחה, כשהיא בונה את הבית בעבודת-יד - ממש כמו בעבר ההיסטורי של העיר.
האדריכלית שהירה פהמי היא ילידת מצריים, שגרה בלונדון בשנים האחרונות. לאחר שקיבלה אישור לשקם את הבית, בעיר המוגדרת כאתר מורשת, היא הצליחה להחזיר לחיים את בית בין נואח Beit Bin Nouh, הקרוי על שם המשפחה שהתגוררה כאן במקור, הוא הבית הפרטי המשוחזר הראשון ברובע ההיסטורי.
פהמי מספרת שהיא ניחנת בתשוקה לארכיאולוגיה, עוד מתקופת לימודיה באדריכלות באוניברסיטת קהיר “אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי באוניברסיטה, היה שקו מצויר על נייר הוא לא רק קו; זה מייצג כל כך הרבה דברים – הארץ, האנשים שלה, הדרך שבה הם חיו והשאיפות שלהם”, היא אומרת “ידעתי שהדרך היחידה לעשות צדק עם הפרויקט הזה, היא להיות במקום בעיר העתיקה של אלאולה ולתת לה להגיד לי מה אנחנו צריכים לעשות”.
ברוח זו, לבני הבוץ ששימשו לבנייה מחדש של הבית, נעשו במקום בטכניקות מסורתיות. הבית הזה באמת כולו עשוי בעבודת יד. החצר כוללת כעת בריכת מים עמוקים כהומאז’ לנווה המדבר המוריק של אלולה.
היא גילתה שבמקום בית ישן עם חצר, הם ניצבים לפני מה שהיה פעם שני בניינים צמודים. בהתייעצות עם הוועדה המלכותית ל-AlUla (RCU), הארגון שהופקד על השינוי הרגיש מבחינה סביבתית והיסטורית של AlUla, היא יצרה אזור המתאים לעוד כמה יחידות מגורים פרטיים שייווצרו בעתיד.
אור נרות הוא המקור העיקרי לתאורה בבית, למרות ששולבו בו גם אמצעים מודרניים. אומנים מקומיים הוזמנו ליצור יצירות, משטיחים ורהיטים ועד לדוגמאות על הדלתות, בסגנונות אותנטיים ל-AlUla.
ה-RCU העניק לאדריכלית ולצוות שלה גישה לרישומים הארכיאולוגיים שלהם של העיר העתיקה באלולה, המתעדים לא רק את הבתים המקוריים – ממסגרות החלונות שלהם ותקרות הדקלים הארוגות שלהם ועד למערכות ניקוז ומבנה – אלא גם את נשמת העיר. “קיבלנו הצצה לאיך אנשים גרו כאן פעם”, אומרת פהמי “במובנים רבים, הערכים הללו נשמרו בעולם הערבי”. היא החזירה את ההיררכיה הזו באמצעות העיצוב שלה: קומת הקרקע הוקדשה לקבלת אורחים ולאירוח, בעוד שהקומה העליונה היא פרטית, שמורה לשני חדרי שינה. אפילו הצינורות ששימשו לתשתיות כמו אספקת מים וחשמל היו מפותלים ידנית בחבלי קנה, כדי לשלב אותם בקירות.
הרישומים הארכיאולוגים הראו כיצד נבנו הגגות המקוריים: המבנה הראשי היה עשוי מגזעי עצים מכוסים במחצלות עלי דקל. נשים אורגות יצרו את המחצלות שמגינות כעת על הבית.
“כשהתחלנו לעבוד על הבית הזה, היו לנו נשים שארגו את הגגות והשטיחים ואמנים מקומיים ציירו ציורי קיר על הקירות ודפוסים היסטוריים על הדלתות”, נזכרת פהמי “על ידי שחזור בית אחד בלבד, זה הרגיש כאילו אנחנו מחזירים את הקהילה של אלאולה”.
Photography by Nour El Refai
Project by Shahira Fahmy Architects