הנתון הסטטיסטי, מראה כי הגודל הממוצע של דירה צ'כית על פי מפקד האוכלוסין של 2021, הוא 86.7 מ"ר. דירה כזו אמורה לספק לדייריה בממוצע 2.9 חדרי מגורים ומטבח. החללים הנותרים, כגון מסדרונות, חדרי אמבטיה ושירותים, נחשבים אז לחללי שירות.
אבל מה אם זה לא היה המצב? מה אם היינו חושבים על כל חלקי הבית כחללים שווים? מה אם נחבר באופן אורגני את הפעולות הדרושות גם במחיר של מצבים לא טיפוסיים? האם ניתן למצוא הרמוניה בין שימוש ממומש, פשטות אחסון, אור יום, אוורור מבלי לאבד את הנדיבות, המקוריות והאופי הייחודי?
לקחנו דירה ממוצעת והתמקדנו במקסום פוטנציאל המגורים שלה – ונוצר יותר ממה שנראה במבט ראשון.

לאחר השיפוץ, הדיור כולל תוכנית בנייה הקרובה יותר לבית משפחתי. על שטח שימושי של שמונים ושניים מטרים רבועים, אפילו מתחת לממוצע, הוא מציע, עם קצת הגזמה, עד 11 חדרים. כלומר, אולם כניסה עם אור יום, מסדרון מרכזי ארוך עם פינת ישיבה, שני חדרי ילדים עם מקומות שינה נוחים לשלושה ילדים, שני חדרי אמבטיה, שירותים נפרדים עם מקום אחסון, מטבח עם פינת אוכל לעד שמונה אנשים וסלון עם ספרייה, שמידותיו לא יביישו אף אינטלקטואל, פינת עבודה, חדר שינה להורים וסאונה ביתית, שבזכותם המשפחה הפסיקה להתבכיין במהלך החורף וכמובן, גם חדר הלבשה נוח, מחסן וחדר כביסה באחד. כל זה מאחורי דלת הכניסה של דירה בגודל ממוצע בבניין דירות בן מאה שנה, שיש בו אלפים בצ'כיה. למרות התוכן הרווי הזה, זה לא מחסן חסר נשמה עם מסדרונות; העיצוב שלנו לא מוותר על שאיפה לנדיבות ולפרטים כנים. על פואטיקה, שבלעדיה כל בניין הוא רק השקעה.

אדריכלים יודעים שאין אסון גדול יותר לבנייני דירות, מאשר בניין בן שלוש קומות. כלומר, סך של ארבעה קירות נושאי עומס היוצרים שלושה חללים, שניים עם חלונות – לאורך החזית ואחד מפורק באמצע, ללא גישה לאור יום ואוויר צח. ללא גמישות של חדירות, נופים או תנועה. וכך בדיוק נראה הבניין בן שלוש הקומות בתחילת עבודתנו. מסדרון גדול, אך חשוך לחלוטין, ללא חלונות. עם כניסה מהנחיתה הקרה והחשוכה של גרם המדרגות של הבית. מסדרון שבו אתה דורכ בקלות על בוץ כשנכנסים ואז סוחב אותו כל היום לחדרים התלויים עליו מסביב. החדרים גדולים מדי או קטנים מדי ובכל זאת, לא היו רבים מהם כפי שהיינו צריכים כדי לספק את צרכי הדיירים החדשים, משפחות צעירות עם ילדים.

התחלנו, באופן פרדוקסלי, בבזבוז מקום. הכנסנו חלל תקשורת ארוך חדש לגמרי באמצע הפריסה, אפילו ארוך יותר ממה שהיינו צריכים, ועיגלנו אותו בקצוותיו וסיפקנו לו מקומות ישיבה ואחסון. משיקולי אינטימיות ומסיבות היגייניות, לאחר מכן סגרנו את הדירה מהמסדרון עם אולם כניסה, אליו הכנסנו אור יום ישירות דרך יחידת המטבח ודרך קיר זכוכית נדיב. כיוונו את חדרי הילדים לחצר, לחדר השינה של ההורים ולאזור העבודה לרחוב. המטבח נשלט על ידי חלון מזמין אל המסדרון, אך מעל הכל על ידי שולחן עגול גדול. אזור המגורים מוגבה על פודיום לחלון וממוקם בין זוג ארונות ספרים. לביקורים או למנוחה אפשריים, הוא מספק אפשרות להתפשט לשדה תעופה גדול. חדר הרחצה הראשי והסאונה מספקים נוחות של המלון. אזור המגורים ממוקם על רצפת עץ אלון בגווני לבן ובז' עם תשומת לב לפרטים הקטנים. השלם מודגש על ידי האור.קו משונן של חיפוי עץ נמוך – למעשה בסיס מונומנטלי, שקוע בקירות ועובר בחופשיות לרהיטים ולגב.
החלון בין האולם למטבח מציע גם הוא אפקט מיוחד. כאשר דלת ההזזה למטבח סגורה, ניתן להפעיל קמרה אובסקורה – מצלמת חריר, קודמת המצלמות והקרנת המראה – על ידי כיסוי החלון בנייר שחור עם חור קטן באמצע.

אדריכלים: Studio No Architects
צוות תכנון: Author Jakub Filip Novák, Daniela Baráčková, Veronika Amiridis Menichová
מקום: Prague, Czech Republic
שנה: 2025
שטח בנוי:  82 m²
צלם: Photographer Studio Flusser

סטודיו No Architects הוא שיתוף פעולה בין אדריכל לאמנית חזותית.