החברה עברה מבניין ישן אחר במתחם, מחלל שהיה מלא בפשרות. המעבר למשרדים החדשים הוא תוצר של כורח טכני והצורך בייעול צורת הישיבה וממשקי העבודה (תוך יצירת יחס שטח-עובד יעיל יותר). המעבר היווה הזדמנות מצוינת לריענון המרחב הפיזי וייצוג טוב יותר של ערכי החברה במרחב.

 

 

קונספט התכנון נשען על עיסוקה המרכזי של החברה – הזרמת תוכן. כ-90% מהחלל הוא פתוח ואחד האתגרים בתכנון היה יצירת מרחב מודולרי שמאפשר עבודה פרטית/אישית לצד עבודה משותפת, בה נוטלים חלק מספר עובדים – פרטיות לצד שיתופיות. המרחב שנוצר יודע לאכלס שלל התרחשויות בכל רגע נתון: מרובות משתתפים וגם כאלה הדורשות ספציפיקציה והתאמה אינדיבידואלית לעובד יחיד. בתוך כך בחרו המעצבים להשתמש בצבע כמוטיב שמגדיר היטב את הפונקציות השונות והשימושים בהם ומקל על ההתמצאות במרחב. העבודה בפרויקט כללה שפע של חומרים ומפגשים, זאת על מנת לייצר תחושה בלתי פורמלית וזרימה טבעית, הרמונית וחוויתית.

 

 

 

 

באזור ה-open space יצרו המעצבים מתחמי עבודה המיועדים לכ-6 עובדים – אינטימיים ושקטים מחד ומאידך לעולם אינם סגורים באופן מלא. לטובת העניין בוצעה חלוקה נטולת דלתות, הפרדות וקירות בין החללים, כך נוצרה חוויה אורבנית ואוורירית, שמאפשרת לעובדים לנוע בחופשיות בין הפונקציות הפרטיות לאלה המרחביות והציבוריות.
פרט לאלה, תוכננו מעל 15 חדרים תומכים לחלל האופן ספייס בהם חדרי ישיבות, חדרי brainstorming, חללים המיועדים לישיבות אינטואיטיביות ומהירות וחדרים עבור ישיבות one on one. אלה חללים שדורשים אקוסטיקה מושלמת ולטובת העניין בחרו המעצבים להשתמש במחיצות רצפה-תקרה של חברת מיידסק, המתמחה בפתרונות מתקדמים למרחבי עבודה. המערכות, שיוצרו במיוחד עבור הפרויקט, הן מחיצות בזיגוג יחיד וכן מערכות בזיגוג כפול, בהתאם לצרכי החדר. על מנת לשמור על שקיפות מרבית שולבו במערכת המחיצות בעלות זיגוג בודד, דלתות הזזה מזכוכית שקופה ובאזורים בהם הייתה דרישה אקוסטית גבוהה יותר, מערכת מחיצות בזיגוג כפול, עם דלתות ציר שקופות לחלוטין. את הפרופילים של המחיצות נצבעו בשלל גוונים בהתאם לפלטת הצבעים של הפרויקט, עם התאמה מלאה של הפרזולים והידיות.

 

 

 

 

לתוך כל זה נכנס הקונטקסט של הבניין, שמתוכנן כאמור בצורת טיפה ועל כן קווי המתאר שלו הם מעוגלים. לטובת העניין ביצעו המעצבים מחקר שמתרגם את המעגל לגאומטריה המתבססת על קווים ישרים. המעגל הומר בטרפזים והשילוב שלהם יוצר את התנועה המעגלית. את המחקר תרגמו לכדי תכנית שאפשרה להם להתמודד עם משפכי תכנון קשים ועם החתכים המורכבים של התקרה. “למעשה הפגשנו את המעגל עם המציאות של עולם הבניה”, אומרים המעצבים.
בתוך כך, הכניסה למשרד ממוקמת בנקודה בה שתי האליפסות של המבנה נפגשות. נבנה מעין מבנה קווי תוחם (FRAME) לסיטואציה של אירוח, כשהחשיבה הייתה על לקוחות החברה שמגיעים באופן תדיר לפגישות. כבר מהכניסה לחלל חשים בחוויה. נעשה שימוש בריהוט מאוד חופשי עם צורניות שאינה בהכרח מוגדרת, העונה במדויק על תפישת המעצבים את מרחב העבודה – פונקציונאלי /ייצוגי אך אינו מתייצב לצד ההגדרות המוכרות ושומר על casual feeling.