חדר המגורים והגינה בחצר הפנימית. משחק בין פנים וחוץ, כולו בפנים. ביניהם חוצץ קיר זכוכית, הנעלם בנגיעת מתג חשמלי

המרחב הפתוח של חדר המגורים והחצר הפנימית

מטבח הנירוסטה של בולטהאופ הפולש לחדר המגורים

בקצה סמטה צפון תל–אביבית, לצד שאר הבתים הצפופים, עומד בית ולו חזית אחורית וחזית קדמית. חזית אפרורית הנושאת הצהרה סתומה, פשוטה, משתדלת להצטנע. היא מתקשטת רק בחיפוי בכפיסי עץ בגוון טבעי, מהסוג הכל כך הרווח באדריכלות של היום ומצליחה לשמור על צנעת הפרט שלה, בלי חומה המסתירה את הבית, אלא רק גדר נמוכה ובה שער עץ פשוט, שבילון צר בחצר מרוצפת אבני בזלת שחורות, המוביל מגובה 0 של הרחוב לדלת כניסה גדולה, שמאחוריה הכל עומד לקרות ולהתגלות.

קיר פסיפס שובב בחדר העבודה שבקומת המרתף

המשרד הביתי, של אשה העובדת 24 שעות ביממה

הבית עצמו הינו בועה מופנמת, מיקרוקוסמוס המותאם בדיוק לאורח חייה של הדיירת ולהתנהלותם. בית של אדריכלית ותיקה שמלהטת כבר שנים בין סגנונות, גחמות ושיגיונות, של מי שיכול להרשות לעצמו את כל אלה, יצרה לעצמה עיצוב מאופק ומזוקק מכל אלה, התפור בדיוק לפי מידותיה וצרכיה וממקסם שטח ביעילות מקסימלית, יצירתיות ובקפידה. העיקרון האדריכלי המנחה את תכנון הבית, הוא פתיחות החלל תוך כדי הזזת החלקים התפעוליים וחלקי האכסון לאורך הקירות ואל תוכם. התכנון נעשה בקווים נקיים וארוכים. קו אחד ישרטט את המטבח, קו אחד את חדר האמבטיה. העבודה נעשית במשטחים המשכיים: משטח המשכי של זכוכית מגדיר את חדר הרחצה. הקיר מאחוריו משמש לאחסון (הקיר כולו כמשטח המשכי). משטח הזכוכית הגדול המבדיל בין הבית לבין החצר, משטחי החיפוי מהעץ בחוץ, עבודת הנגרות ההמשכית עליה מוצב הכיור של חדר הרחצה. אותו ניקיון צורני–תכנוני חדר גם לעיצוב הפנים. קרי, לבחירת החומרים והצבעים. הרבה לבן, נגיעות שחורות מבריקות כמעין אנטי חומר וזכוכית. לכאורה יש כאן מהלך משלים והמשכי, למעשה, יש כאן צורת חשיבה מהודקת, אולי מעט יתר על המידה: זהו חלוק בית מחויט היטב.

“העיקרון האדריכלי המנחה את תכנון הבית, הוא פתיחות החלל תוך כדי הזזת החלקים התפעוליים וחלקי האכסון לאורך הקירות ואל תוכם”

הכניסה לבית, הישר לחדר המגורים

“הרבה לבן, נגיעות שחורות מבריקות כמעין אנטי חומר וזכוכית. לכאורה יש כאן מהלך משלים והמשכי, למעשה, יש כאן צורת חשיבה מהודקת”

הגרעין המרכזי של הבית, הוא חדר המגורים. הוא מקרין תחושת גודל מפעימה, הודות לפתיחות ולשקיפות שלו. זהו מרחב פנימי אחד רחב לב ועם הרבה אוויר, שבו חדר מגורים פתוח, בהיר, שבהמשכו יחצוץ קיר זכוכית שקוף חשמלי, הנעלם בנגיעת מתג ויניח להמשיך לשייט במרחב אל תוך גינה אינטימית, לאורך בריכת נוי המשמשת כציר הממשיך את המרחב, אשר נעצר בקיר מחופה מראות זכוכית, המשחקות עם הבריכה בתעתועי השתקפויות, אורות וצבעים. בריכה שהיא טבעית וצלולה ביום ואילו בלילה, אפילה ומקרינה אורות צבעוניים. זוהי גינת חצר שהיא חלק מהבית ונמצאת בתוכו, ומאפשרת לדיירת ליהנות מן החוץ, בתוך מרחב המחייה הבועתי והקופסתי של המיקרוקוסמוס המופנם. אכן, אורח החיים של הדיירת הכתיב יותר מכל את עיצוב הבית. למטבח נוכחות רבה, יחד עם אי הנירוסטה הענק שלו, והוא חשוף וזמין לגמרי לחדר המגורים ואפשר לומר שהוא גם חלק ממנו. הוא מאפשר אירוח שוקק, סיר בישול גדול אחד שהוא מרכז החיים, בו נרקחים מאכלים, אנשים ויחסים. בסלון שולחן עץ טבעי מחוספס וארוך, שאפשר להסב סביבו להסעדת חברים, אבל אפשר גם לעבוד עליו ולשרטט רעיונות אדריכליים. מולו ספרייה ענקית, גדושה ספרי אמנות ואדריכלות ובמרכזה — נעוץ באומץ מסך פלזמה ענק, שמאפשר לקרוס בסוף יום עבודה מפרך על הספה שמולו ולצפות בטלוויזיה.

חדר שינה משלה, צופה מהורהר אל מגדלי עזריאלי המנצנצים

הבריכה, המסתיימת בגדר של מראות, המשקפות ומכפילות את המרחב

ההתפעמות הנוצרת בתוך הבית, נובעת בעיקר מיצירת תחושת הנפח והמרחב, כשהעין מגלה שכבות ושכבות שקופות נוספות ומסקרנות. נוצר ריגוש — דווקא מחזות מאד מאוזנת, מאופקת, מונוכרומטית, מוקפדת. כמו מראהו של יהלום המלוטש בוירטואוזיות מכסימלית ובמינון מדויק, בלא פעלולים ושריטות עיצוביות מוחצנות וראוותניות. החללים הללו עם הפרופורציות המדויקות שלהם, רוויי האור הטבעי, יתובלו מעתה בתבלינים ובטקסטורות, כלים וחפצי אמנות אנינים. בהתנהלות המטיילת בתוך קופסת המיקרוקוסמוס הזו, יתגלו עוד חוויות של העין, כשיורדים או מטפסים במעלה מדרגות עץ שחורות, ומדויקות כמו מנענעי פסנתר Steinway, או יורדים במעלית פנימית שקופה, בשאר הקומות והרבדים של הקובייה הזו. יש מרחב עבודה בקומת מרתף, שם ליד שולחן העבודה בדומיית הלילה המאוחרת, אפשר לתת דרור לדמיון, אשר בבוקר יתורגם במשרד העסוק והפעלתני, לשרטוטים, פרטים, חומרים, כתבי כמויות, וחיפוש אינסופי ובלתי מתפשר, אחר הביצוע המושלם שידביק את הכל ביחד, למען הבוס הגדול — הלקוח. ובאשמורת הלילה, לעלות מעלה במעלית השקופה לחדר השינה, ספון רצפת ותקרת העץ הלבנה, כאילו מתוך אחד מסיפורי מנהטן של ניל סיימון ולהביט מהורהרים מהמיטה הרחבה אל מבעד לחלון, אל הירח שמעל למגדלי עזריאלי המנצנצים, שיכלו באותה מידה להיות במקרה זה גורדי השחקים של ניו–יורק, ריו דה–ז’נרו או טוקיו.

ביתה של שרם מבחוץ: פשוט וסתמי

הבית הפרטי של אדריכלית אורלי שרם
תכנון: אדריכלית אורלי שרם, אדריכלית דפנה אביבי
מפקח: אופיר קליימן
מנהל משרד: מאיר דרזנר
שטח בנוי: 265 מ”ר
שנת בנייה: 2008