דירת המגורים משתרעת על פני קומה שלמה, באחד ממגדלי היוקרה החדשים, לחוף ימה של תל אביב. היא צופה אל העיר במבט פנורמי מלא, ממקומה מעל מבנה הדולפינריום המתפורר והנטוש. טיול במרחביה כמוהו כטיול בעיר ממעוף ציפור – טיילת צ’ארלס קלור, הקסבה העתיקה של יפו, חוברים כולם לתפאורה אורגנית, חיה ומשתנה ללא הרף. נוף אורבני רווי שכבות של פירוק והרכבה מחדש, מרחבים היסטוריים ולצדם מבנים חדשים . הים התיכון נוכח בחוויית החלל ומשמש נקודת מוצא מהותית בעיצובו. הוא ניבט דרך חלונות המעטפת, חוזר ומשתקף דרך המראות, מיליון גוונים של כחול.
תכנית הדירה מאורגנת סביב גרעין המבנה, המבקש תנועה מעגלית סביבו. על אף מרכזיותו , תשומת הלב מאורגנת ממנו כלפי חוץ, אל הסביבה, מסבירה את חשיבות הנוף האורבני בתהליך התכנון.
מהלך התנועה סביב הגרעין נעשה בקווים ארוכים ונשברים, המערערים ומטשטשים את הקוויות האורטוגונאלית הבנאלית והצפויה . הבחירה בעץ כחומר החיפוי לגרעין המבנה ולעומתה הזכוכית כחומר הגמר העיקרי במעטפת, מייצרות שתיהן סכמה דו טבעתית אורגנית ורכה, הראשונה בקוויותה הנשברת ולעומתה השנייה, מורכבת מהנוף האורבני עצמו. המבקר מתבקש להיות מודע ליציבות המאותגרת.
רק פעולת פרזול קווית ועדינה, המלווה את חיפוי העץ של הגרעין, כמו מנחה את התנועה בחלל, מסמנת אותה ומלווה אותה בפעולת סימון מדויקת ומנגד לה פעולת הפרזול של החלונות, כמו מונעת מהמבקר לצלול מטה בשיכרון חושיו.
תכנית הדירה נותרה חופשית ומשוחררת, החללים נותרים קריאים וברורים בארגונם, מפרידות ביניהם רק מחיצות מסוגים שונים, כמו אלו העשויות עבודת נגרות ולצדן דלתות זכוכית מתכנסות.
החללים הציבוריים מסומנים באמצעות קיר דלתות פיבוט מחד וספריית זכוכית שקופה מאידך, לצדם החללים הפרטיים מאורגנים לצד מהלך התנועה הטבעתי, באופן המאפשר תנועה היקפית וחופשית בחלל כולו.
בחירת הגוונים של האלמנטים הבנויים, היא שמייצרת הבדלה בין הנעלם והמטושטש – כגרעין המבנה המחופה חומר אורגני בהיר לבין הנוכח והמגדיר – כמחיצות האחסון הכהות העושות בחלל הפרדה והסדרה בין החללים השונים . כל אלו יחד מאפשרים שמירה על המבט הפנורמי ומדגישים את נקודת המוצא של התכנון – הנכחת הנוף האורבני והטמעות בו.
אדריכלות: פיצו קדם אדריכלים
צוות תכנון: פיצו קדם , רן מ. ברוידס
אדריכל אחראי: רן מ. ברוידס
ביצוע וניהול : אסף לופו
תכנון תאורה: אורלי אברון אלקבס
מסגרות: זכאי
צילום: עמית גירון